הבוקר (חמישי) נערכה בפסטיבל הקולנוע של ונציה ה-83 הקרנת הבכורה לתקשורת של "נז"א" (נזק אגבי, בראשי תיבות), סרטם של הבמאים יובל אברהם ורחל שור. ההקרנה הסירה את האיפול והחשאיות ששררו סביב הסרט, מאז שהוכרז על השתתפותו בתחרות הראשית של ונציה.
"נז"א", שמתחרה על פרס "אריה הזהב" המרכזי בטקס, צולם על גגות תל אביב במהלך המלחמה בעזה ומביא ראיונות עם 24 חיילים וחיילות של 8200 שמעלים עדויות קשות על מדיניות הנזק האגבי של צה"ל וההפגזות והחיסולים של צה"ל. אחד הנושאים שמועלים בסרט הוא השימוש של אנשי 8200 בבינה המלאכותית, שנתנה לכאורה המלצות את מי לחסל בעקבות האזנה לטלפונים, גם אם זה היה כרוך לטענת המרואיינים בהרג בני משפחה.
"אנשי המודיעין היו מודאגים מהשימוש בבינה, אבל היו מוכנים לקחת סיכון", נאמר באחת העדויות. "זה שבינה מלאכותית תחליט מי יחיה ומי ימות עדיף מאשר שיעשה זאת מישהו שחבר שלו נהרג לפני שבוע על ידי חמאס. כן, אני פיתחתי את מה שאפשר להרוג. אבל אם אני לא הייתי מפתח - אז מישהו אחר היה עושה את זה".
רחל שור ויובל אברהם
(צילום: David Levene/The Guardian)
המרואיינים שצולמו בעילום שם, בהחשכה ובשינוי קול מספרים על הטכניקות, דרכי הפעולה ועל התחושות שלהם. בהתחלה, אחרי טבח 7 באוקטובר ובמהלך המאבק להשבת החטופים, הם חשו רצון "לשטח ולהוריד את עזה" ("הרגשנו כעס גדול. היה רצון לחסל את חמאס"), הם חשבו ש"בעזה אין בלתי מעורבים" ו"חשנו השתוללות הורמונלית. זאת הייתה ממש הנאה שיש התקפות מוצלחות ושעמדת במשימה שלך". אלא שככל שהתקדמה המלחמה, חלחלה ההבנה ורגשי האשמה שלתחושתם הם ביצעו "פשעי מלחמה": "זה היה הרג מכוון. התכוונו להרוג ילדים. זה מאכזב שהייתי בסביבה כזאת ולא הייתה שום התנגדות. זה רצח עם ממש. לקחתי חלק ברצח עם. גם אם זה נזק אגבי, זה הרג ילדים. טבחנו באמצעות צלפים באוכלוסייה בתור לאוכל".
בסרט נטען שכוחותינו הרגו "לא חמושים, כולל מאות ילדים. ראיתי קברי אחים. כן עודדנו הגירה של העזתים". מרואיין אחר אמר: "אנשים בסביבה שלי ישבו מול המסכים, ראו כלבים אוכלים גופות ולא אמרו דבר ולא הביעו עמדה מוסרית".
כן נטען בסרט שכוחות צה"ל הרגו "לא חמושים, כולל מאות ילדים. ראיתי קברי אחים. כן עודדנו הגירה של העזתים". מרואיין אחר אמר: "אנשים בסביבה שלי ישבו מול המסכים, ראו כלבים אוכלים גופות ולא אמרו דבר ולא הביעו עמדה מוסרית".
בסרט משובצות לא מעט הכרזות לתקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו מתקופת המלחמה, למשל על הרצון להימנע מהרג אזרחים ושחמאס משתמש באזרחים כמגן אנושי, שמקבלות משמעות אירונית ומצמררת בזמן הצפייה אל מול העדויות. קטע ארכיון שבו נתניהו הצעיר מדבר בעבר על ספרו "מקום תחת השמש" ועל הטרור, עורר צחוק אירוני בקהל.
כזכור, אברהם ושור זכו באוסקר הסרט התיעודי ובפרסים נוספים על סרטם הקודם "אין ארץ אחרת", על הפעיל הפלסטיני באסל עדרא שמתנגד לפינוי משפחתו על ידי צה"ל בכפר בגדה המערבית מאז שהיה ילד. עדרא תיעד את ההרס ההדרגתי של האזור שבו גדל, וחבר לחברו יובל אברהם, עיתונאי ישראלי שעוזר לו במאבקו.
הבמאי יובל אברהם
(צילום: אלכס קולומויסקי)
"נז"א" מבוסס על תחקירים שפורסמו בין 2023 ל-2025 בידי אברהם באתר החדשות הישראלי "שיחה מקומית", במגזין הישראלי-פלסטיני "972+" וב"הגרדיאן" – העיתון הבריטי, שמעורב אף הוא ביצירת הסרט. בין מפיקי "נז"א" אפשר למצוא את הבמאי הבריטי-יהודי ג'ונתן גלייזר, שהצליח לחולל ויכוחים ושערוריות, אחרי נאומו השנוי במחלוקת, בטקס האוסקר 2024 שבו סרטו "אזור העניין", שעסק במשפחתו של רודולף הס מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ, זכה בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר. גלייזר אמר אז ש"הוא לא מוכן שיהדותו וזיכרון השואה ישמשו להצדקת הכיבוש" ודיבר על הדה-הומניזציה שאחראית לדבריו גם לקורבנות ה-7 באוקטובר.
הקשר השואה עולה גם באחת העדויות ב"נז"א" וגם במה שכתבו אברהם ושור בקטלוג ובאתר הפסטיבל: "יצרנו את הסרט הזה מתוך תחושת מחויבות לנצל את מעמדנו כישראלים כדי לבחון את המערכות העומדות מאחורי ההרג ההמוני של אזרחים פלסטינים, אשר מדינתנו נושאת באחריות לו. במהלך הצילומים בשלוש השנים האחרונות, מצאנו את עצמנו שואלים את אותן השאלות שהעסיקו את דור הסבים והסבתות שלנו ואת המאה ה-20 כולה: כיצד קבוצת אנשים אחת מאפשרת דה-הומניזציה מוחלטת של קבוצה אחרת? כיצד פועלת מערכת שכזו מבפנים? הסרט מאפשר לנו לחקור רובד עמוק יותר מזה שהתאפשר במסגרת העיתונות החוקרת שלנו לבדה: לא רק את המילים שנאמרות, אלא גם את אלו שאינן נאמרות - את השתיקה. מוטלת על כולנו החובה לשבור שתיקה זו".
ג'ונתן גלייזר. בין מפיקי הסרט
(צילום: NurPhoto/gettyimages)
"נז"א" צורף לתחרות הראשית ברגע האחרון. כשמנהל הפסטיבל אלברטו ברברה נשאל על-ידי אתר "דדליין" למה שיבץ את הסרט הנפיץ בסוף הפסטיבל, כאשר רבים מאנשי התעשייה והתקשורת כבר עזבו את המקום, הוא השיב: "זה עשוי להפתיע אנשים - לא רציתי ש'נז"א' יוקרן בשלב מוקדם של הפסטיבל ושנושא הפוליטיקה יהפוך לנושא השיחה היחיד בו, ובכך יאפיל על הסרטים האחרים. סביר להניח שיתעורר סביבו דיון ער".
בהזדמנות אחרת ברברה אמר ש"הפסטיבל הולך להיות יותר פוליטי מבעבר. התוכנית כוללת סרטים העוסקים במלחמה, בפלסטין, בהגירה, בשינויי האקלים ובצמצום החירויות הפוליטיות". ואכן, המלחמה בעזה בפרט והסכסוך הישראלי-פלסטיני בכלל, מאוד נוכחים בפסטיבל, על המסך ומחוץ לו, כולל מאבק למען הזכות להציג את דגל פלסטין בפסטיבל - אקט שעדיין נאסר על ידי שלטונות איטליה. ברברה מצידו סבור שהגיע הזמן שאיטליה תכיר במדינה פלסטינית.
רחל שור
(צילום: David Levene/The Guardian)
עוד אמר ברברה: "'נז"א' הוא לא סתם אוסף של ראיונות, אלא 80 דקות שבהן סרט נבנה עם יצירתיות מפתיעה ודקויות של בימוי. הסרט באמת פורץ דרך, עם עדויות אותנטיות ומאושרות, הודות לצוות הכתבים של 'הגרדיאן' שעומד מאחוריו. לקחו להם שלוש שנים לשכנע את אנשי המודיעין והצבא הישראליים לספר על העבודה שעשו כשהחלה הפלישה לעזה, ואני מבטיח לכם, העדויות שלהם מזעזעות".
כשברברה נשאל אם הרשויות יגבירו את אמצעי האבטחה לקראת הקרנת הבכורה של "נז"א" שתיערך היום אחר הצהריים, השיב: "הם עושים את עבודתם הרגילה. כל שנה הם מבקשים מאיתנו רשימה של סרטים עם נושאים רגישים ושעבורם הם יהיו קצת יותר זהירים, אבל כשנפגשתי עם המפקח ומפכ"ל המשטרה, הם לא נראו מודאגים במיוחד".
תגובת דובר צה"ל לטענות שבסרט תובא כשתתקבל.
