צילום: שחר גולדשטיין ואופיר יצחק
הקריירה הפעילה של ארקדי דוכין נמתחת מסוף שנות ה-80 ועד היום, אחד המוזיקאים הפורים במוזיקה הישראלית, מוציא אלבומים ללא הרף, מתנסה בצלילים ומשנה סגנונות. בזמן הזה הוא הספיק לכתוב ולהלחין כמה משירי האהבה הגדולים שנכתבו בעברית: "יש בי אהבה", "היא לא דומה", "נאמר כבר הכל" ועוד רשימה ארוכה - אהבה היא חלק מהותי מהעשייה שלו, הוא מעיד. "אני חושב שאהבה זה הבסיס לקיום שלנו. בכלל. זה לא רק במוזיקה. אם אני עושה את הסטליסט הגדול שלי, 90% ממנו הם שירי אהבה".
לקראת יום האהבה שיצוין ביום שישי הקרוב, דוכין יחגוג את שיריו בסדרת מופעים אינטימיים שבו יארח בכל ערב אמן אחר. האינטימיות הזו מגיעה רגע אחרי סדרת הופעות גרנדיוזית ומרשימה שחגגה 20 שנה לאלבום המופת "רדיו בלה בלה" של החברים של נטאשה - הלהקה שבה התחיל את דרכו. "לקראת דברים גדולים וגרנדיוזיים, ההתרגשות קצת יותר גרנדיוזית. כשאני הולך על אינטימי אני מאוד מתרגש, אבל בגבול השפיות. בנוקיות אני קצת מאבד את השיווי משקל", הוא מספר על ההבדל, "אחרי שנטאשה התפרקו הייתי מאוד עצוב, כי זה היה כמו משפחה. היינו ממש אחד בתוך השני איזה עשרים ומשהו שנים. ואתה פתאום מאבד שיווי משקל. אין לך קרקע. ואז לואי להב אמר 'בוא, תיכנס לחדר, אנחנו הולכים ללמוד להופיע לבד עם פסנתר'".
מאז שדוכין למד לנגן לבד על הפסנתר עברו הרבה שנים, כמעט כמו הזמן שעבר מאז ההתאהבות הראשונה שלו. "ב'היא לא דומה' אני פשוט ראיתי מישהי, אני הייתי בשטיפת כלים והיא הייתה מלצרית, והמצאתי לי סיפור. הייתי בן 16. לא הלכתי לעבוד כשבאתי לארץ, כבר אמרתי אני נשאר לחפש את עצמי בחיים. והמצאתי לעצמי סיפור ולא היה לי אומץ להגיד לה. תכלס היא לא יודעת גם. ככה באמת נכתב השיר הזה. בגיל 16. וגם התאהבתי ככה. חזק. אבל עבר לי".
צילום: שחר גולדשטיין ואופיר יצחק
רוב השירים הגדולים שלך, שירי אהבה, נולדו מתוך שברון לב או מתוך התאהבות? "לרוב מתוך התאהבות או אהבה. משברון לב יצא 'עשי לי את המוות'. בכל מצב, גם בשירים שאני שר לעצמי כמו 'תתגבר תתגבר כך אומר לי הקול', זה סוג של דיאלוג של אהבה לעצמך, שזה לא פחות חשוב".
יש צלילים, מאפיינים מוזיקליים שממש מזוהים עם אהבה? "לא. אני לא למדתי מוזיקה אף פעם ולא למדתי שום דבר. הכל מאהבה לאנשים שראיתי שמנגנים ביחד וגם רציתי לנגן. אין איזה חוק. אצלי זה פשוט בא, בעיקר מגירוי של קשר. זה יכול להיות חבר כמו מיכה ששולח לי את 'מי אוהב אותך יותר ממני', כטקסט. ואני מתקשר למאיר קוטלר, המנהל שלנו דאז, בחור מאוד מיוחד. אני אומר לו: 'זהו. זה קרה'. הוא אומר: 'מה זאת אומרת? 4 דקות?' אני אומר 'כן'".
צילום: שחר גולדשטיין ואופיר יצחק
איזו שפה יותר רומנטית בעיניך, עברית או רוסית? "רוסים הם מניאקים. הם יודעים כל כך טוב לעשות את זה, אבל אני בכל זאת אבחר בעברית. כי זו שפת מולדת. רוסים יש להם שתי קצוות. צד נורא נורא רומנטי ופואטי, וצד שישר מרביץ. אין קללות ביניים. בום".
"אני כל הזמן ראיתי את האלימות הזאת מהצד", מספר דוכין במבט אל העבר, "כי אני הגעתי לישראל בגיל 16. צפיתי עליה ולצערי נפלתי על אזור מאוד אלים. כל הזמן אני מתפלל לא לזכור את זה ולא להיות כמוהם. זאת אומרת, בצד הזה. אני מעריך ומעריץ את האמנות הרוסית, אבל אני לא מעריץ את התסכול וההשפעה של סבל ואלכוהול. עברית זו גם שפה תנ"כית. אני לומד 15 שנה קבלה והעברית העתיקה, האתנית הזאת, יש לה עוד ממד".
מה שיר האהבה שלך שאתה הכי אוהב? "זה שעוד לא נכתב. אבל כרגע 'לאהוב או למות'".
ומה שיר האהבה הגדול בכל הזמנים? "אני חושב שכל שיר של ביטלס שקשור לאהבה. אולי 'ג'וליה', שלנון כתב לאמא שלו. למרות שהיא נטשה אותו. כאילו יש משפט כזה שאומר: 'על כל הפשעים תכסה אהבה'. הוא כותב את השיר הזה דרך פילטרים כי הוא בכלל לא גדל איתה. הוא גדל עם דודה. והוא קיבל ממנה וואחד סטירה, אבל עדיין הוא כותב לה שיר אהבה".
ארקדי דוכין יופיע ב-12 בפברואר בזאפה בחיפה, ב-13 בפברואר בזאפה הרצליה עם עמיר בניון, ב-14 בפברואר במוזיאון תל אביב עם רבקה זוהר וב-27 בפברואר בזאפה ירושלים עם יונתן רזאל.
צילום: שחר גולדשטיין ואופיר יצחק
בימוי: אלי סגל | צילום: שחר גולדשטיין ואופיר יצחק | הפקה טכנית: עידן ארבל ושרון שדה | סאונד: ניסו עזרן וירון גורן | הפקה ראשית: רז גרוס | איפור: חן כהן | עריכת וידאו: יפית שקרוב | שירה: ארקדי דוכין | סקסופון: מרק רוזן | שירה נוספת: חיים שתיים