עוד לא התאוששנו מהעובדה שנכשלנו כעם וכחברה עם זכייתה של גל רובין בעונה האחרונה של "האח הגדול", והנה רשת מצניחה על הצופים שלה את השפן הבא: "פאוור קאפל". כמובן שגם הוא שפן שכבר הכרתם בגרסתו הקודמת – "זוג מנצח VIP" – אבל רשת העבירו אותו פחחות, צביעה ומיתוג מחדש, והם מקווים שלא תשימו לב שמדובר במשהו שכבר שוכב אצלם על המדף. הרעיון הוא אותו רעיון – זוגות מהחיים של סלבס בסקאלה כזאת או אחרת מגיעים להתחרות זה בזה במשחק שמעמיד למבחן לא רק את האהבה שלהם אלא גם את היכולת להיראות מאוהבים בזמן שבן הזוג שלך מנגן לך על העצבים. "המירוץ למיליון" לזוגות רומנטיים, עם רון שחר והכול, אבל הפעם רק במדינה אחת, הודו.
מתוך "פאוור קאפל"
(באדיבות רשת)
אפשר להבין למה רשת מעדיפה להוציא פורמט ישן, גם אם הוא מסריח מנפטלין, על פני הימור על פורמט חדש, אבל "זוג מנצח" מעולם לא ידעה ימים טובים באמת. הכי קרוב שהיא הגיעה לבאזז היה במשימה שבה הזוגות התבקשו לפשפש בחרא. מהפרק אתמול (ראשון) מתברר שהמיתוג מחדש לא באמת משנה את המהות: עדיין בדיחות "אני פה בגלל אשתי" מעופשות, עם רוסיות לא מתעסקים, דאחקות על אנגלית משובשת, איזה מצחיק זה אוכל חריף, כל הג'אז הלעוס הזה של ריאליטי שאפשר לדקלם מתוך שינה - אם אתם אוהבים לחלום על סידורים.
וזה אפילו לא הקטע הכי מצער. רשת קיבצו חבורה מגוונת של בני ובנות זוג שמאכלסים את הווילה ההודית וינסו לא להיות מודחים עד הסוף. החל מאסי ועדי בוזגלו, דרך אורי בנאי ואשתו הצעירה ממנו בשני עשורים, אנה, שרון חזיז ורונן נוף, כוכבי הרשת אלעד תורג'מן (מאילן היוחסין של דן תורג'מן וענת עצמון) ושיר טרן, וכלה באודיה פינטו, משפיענית שאומרים עליה שהיא יודעת "רק לאכול ולצעוק", לטענתה, ובעלה, אליאור, והדובדבן בקצפת – חני נחמיאס ובן הזוג שלה בשלוש השנים האחרונות, יהודה אליאס.
"פאוור קאפל " לא מכוונת גבוה (איש לא חשד בה שהיא תעשה את זה) או מפתיעה את הצופה. אודיה פינטו אכן תחריב את כל המנגנון העדין שהטבע יצר כדי לאפשר לכם לשמוע, ובוזגלו, זוכה "הישרדות" בדימוס באמת מנסה תוך חמש דקות לסדר לעצמו ברית עם הכדורגלן השני, עומרי קנדה. היא מנסה לשלב אתגרים בשקל (להעביר על עגלה כדים וקוקוסים כשהזוגות קשורים זה לזה) עם איזו הצצה לדינמיקה חברתית בין סלבס. אנחנו פה כדי לראות זוגות מפורסמים יחסית מתפרקים, מתנפצים, מנערים את השריטות שלהם אל המסך ואז מנסים לשרוד את זה הלאה, ולפעמים אנחנו יכולים גם להבין משם דבר או שניים על זוגיות ואיך היא עובדת אצל אנשים אחרים (או איך מגרשים מכרסמים, במקרה של פינטו), ולהשתאות לעצמנו.
אבל תמונת המצב שהפרק הראשון של "פאוור קאפל" מציירת היא בעיקר עגומה. מילא שהוויכוח סביב שולחן האוכל לקוח ישירות משנות ה-70 ועל הפרק עמדה השאלה הבוערת האם גברים צריכים להשתתף במטלות הבית או יותר נכון, האם ברגע שגבר נוגע בכלים מלוכלכים בכיור יורדת עליו בת-אש מהשמיים ושורפת אותו חי. הזוגות הבוגרים יותר, אלו שההגיון אומר שאמורים להוביל קו שמרני או מיושן, היו אלו שנאלצו להסביר לזוגות הצעירים איך נראית זוגיות שיוויונית ובריאה, מהי הדדיות ולספר להם שאלוהים לא הוריד עם לוחות הברית גם חלוקת תפקידים מגדרית שמאלצת גברים להמנע ממגע עם מכונת כביסה. הם עשו את זה תוך כדי שהם מביטים ברחמים בזוגות הצעירים יותר שהתעקשו בלהט שהחינוך שלהם היה לעילא.
יש משהו מדכא בידיעה שאנחנו הולכים אחורה. מתוך "פאוור קאפל"
(צילום: באדיבות רשת)
מבלי שהתכוונה להפריע לאונות שלנו לישון או להזיז את הגבינה של אף אחד, "פאוור קאפל" פתחה חלון הצצה די מבעית לדור הצעיר שגדל פה – חלקו לפחות, לא כולם ועדיין – היה משהו קצת מדכא בידיעה שאנחנו הולכים אחורה. זאת כבר לא הבעיה הפורמט, זאת לא הבעיה של רשת, זאת הבעיה של כולנו וזאת, ידידיי, תעודת העניות האמיתית.
