הרגע החשוב ב"מאטצ'בוקס: הסרט" (Matchbox: The Movie) של אפל TV פלוס מתרחש עוד לפני כותרות הפתיחה. הלוגו של חברת ההפקה סקיידנס מופיע ואחריו הלוגו של חברת הצעצועים מאטל. כידוע, בהוליווד מתרחשת בימים אלו היסטוריה: האחים וורנר ופרמאונט, שתיים מחברות ההפקה הוותיקות והחשובות ביותר, התאחדו תחת תאגיד סקיידנס שבראשו עומד דייויד אליסון. לצידו משמש כמנכ"ל-משותף הישראלי ינון קרייז - מי שהוביל את חברת מאטל להצלחה הפנומנלית של הסרט "ברבי" (2023). יש הרבה חששות ואי-ודאות בנוגע לאופן שבו תיראה התעשייה לאחר יצירת האולפן הגדול ביותר. האם יופקו מספיק סרטים? מה תהיה איכותם? עד כמה התאגיד עשוי לגלם שמרנות קולנועית וריאקציונריות פוליטית? לא אתיימר לקבוע תשובות נחרצות על בסיס סרט שצולם עוד לפני השלמת המהלך העסקי. אך, כאינדיקציה לבאות, זה לא מאוד מעודד.
לאחר "ברבי" ו"שליטי היקום" (2026), נמצאים היום בפיתוח כ-20 עיבודים קולנועיים לצעצועים של מאטל. צעצועים פונים מטבעם לילדים שמשחקים בהם, ואולי גם לרגשות הנוסטלגיה של מבוגרים. ב"ברבי" המצליח, וב"שליטי היקום" שכשל מסחרית, נעשה ניסיון ללכת על הקו הדק שבין קידום מכירות למודעות אירונית שמדובר בנכס תאגידי. במקרה הנוכחי מדובר על צעצועי מאטצ'בוקס - דגמים מדויקים ומוקטנים של מכוניות אמיתיות שיכולים להיכנס לקופסה קטנטנה. חיבור מתבקש בין ילדות לבגרות.
"מאטצ'בוקס: הסרט" נפתח בחמש דקות בעיירה הפיקטיבית קרטרסוויל באוהיו, ושבהן הצעצוע נקשר לכמה רמות של נוסטלגיה. ב-1998 הנער הצעיר שון ווקר מחזר אחר איימי באמצעות דגם מאטצ'בוקס בדיוק "מהסוג שהיא חיפשה". המוסכניק הידידותי מר סמולי מנהל שיחת אקספוזיציה עם שון, ואנו מבינים שאימו של הנער נפטרה לאחרונה, וששון ואביו עשויים לעזוב את עיירת האמריקנה לעיר הגדולה שיקגו. סמולי מזהה שמתנת החיזור של שון לאחיינית שלו היא "פונטיאק קאמרו וינטג' 1969" ואז מספר לו שמכונית המאטצ'בוקס הראשונה הייתה מתנת אהבה של אב לבתו, ולכן עוצבה כמכונית קטנה, כדי שהילדה תוכל לקחת אותה לבית הספר בתוך קופסת גפרורים. "לחשוב מחוץ...או בתוך...הקופסה". כל זאת בעודו מחזיק בידיו את הצעצוע כאילו היה תכשיט יקר-ערך, מואר באור הרך של מנורת שולחן במוסך. כך מובהרת האיקוניות של הצעצוע כפטיש נוסטלגי-רגשי אמריקני. קיטש פוגש מותג צעצועים תאגידי בפרסומת המשמשת כתחילת הסרט.
תשלמו מחוץ לקופסה. כאילו, תחשבו. כן, תחשבו מחוץ לקופסה. מתוך "מאטצ'בוקס: הסרט"
(צילום מסך, אפל TV פלוס)
מלבד שון ואיימי ישנם עוד מתבגרים צעירים - החבר הטוב טד שמקניט את שון, ושני האפרו-אמריקאים קרוסבי ושרמיין שבעצמם מפלרטטים בעודם משחקים בצעצועים מקו הייצור של ה-Sky Busters (מטוסי ומסוקי מאטצ'בוקס). חשוב שיהיה גיוון גזעי ומסחרי. יש כאן את כל מה שצריך כדי לנחש את גורל הדמויות ויחסיהם "בעולם המבוגרים" של המשך העלילה. רגע של רומנטיקת נעורים שפוספס בתחילת הסרט יזדקק לעוד 28 שנים בחיי הדמויות, ושעתיים של זמן צפייה, כדי להיות ממומש במלואו.
מהפתיחה הנוסטלגית הסרט עובר ישירות למרדף סוער שמתרחש בהווה במדבר סהרה (הבמאי הוא סאם הרגרייב שביים לנטפליקס את שני סרטי האקשן בסדרת "טיילר רייק: חילוץ", בקרוב השלישי). האווירה משתנה מנוסטלגיה עם קמצוץ רומנטיקה לקומדיית פעולה. שון (ג'ון סינה) הפך בבגרותו לסוכן חשאי עם טנדר שבתא המטען האחורי שלו יש ראש נשק גרעיני. אם לפתיחה היה חן מסוים, כאן הסרט עובר לשבלונה המבוצעת באופן בינוני, עם טקסט מלאכותי בפשטנותו הישירה.
רוץ, ג'ון סינה! נותרה עוד חלטורת-אקשן שבה טרם כיכבת! מתוך "מאטצ'בוקס: הסרט"
(צילום מסך, אפל TV פלוס)
ומה עם שאר חברי הילדות? איימי (ג'סיקה בייל) הפכה לנהגת מרוצים שבין שלל המדבקות על מכונית המרוץ שלה קשה לפספס את הלוגו Matchbox. במקביל, היא גם מתפרנסת כנהגת אמבולנס. קרוסבי (סם ריצ'רדסון) הוא מנהל עבודה עם התמחות בתפעול רכבי צמ"א. שרמיין (טיונה פאריס), שהתחתנה איתו, היא טייסת מסוק/שדרנית שמעבירה דיווחים לנהגים. רק טד (ארתורו קסטרו), לא עובד עם גרסה מוגדלת של צעצועי הילדות. הוא מורה לכימיה עם יכולת מוגבלת לעורר את הסקרנות של תלמידיו, ונשוי לבעל שאיתו הוא מגדל שלושה ילדים. כנראה שזו "העזה" להכניס דמות הומו לבידור משפחתי ב-2026, אבל אין מה לדאוג - ב-125 דק' של הסרט נראה את הבעל והילדים המשותפים רק כשהם מופרדים מטד, וזאת לשוט אחד שמשכו אינו חורג מחמש שניות. ספרתי. ככה נראית פרוגרסיביות תאגידית.
מותו של מר סמולי מלכד מחדש את החבורה בקרטרסוויל (הם שמים צעצועי מאטצ'בוקס על ארון הקבורה בעודו מורד לקבר - דבר שהסרט מציג בפאתוס נטול-אירוניה). כמובן שחזרתו של שון לאחר 28 שנים היא המשמעותית ביותר. בפעם האחרונה שהם ראו אותו הוא היה נער צעיר וכעת חזר במראה ג'ון סינה. עכשיו צריכה להיות עלילת מתח קומית, עם קמצוץ רומנטיקה, שתגבש את החבורה מחדש תוך שימוש בגרסאות המוגדלות של צעצועי הילדות.
בתמונה: הפוגות קומיות על אופנוע. מתוך "מאטצ'בוקס: הסרט"
(צילום מסך, אפל TV פלוס)
בתפקידו כסוכן חשאי יש לשון אויבים, ומזימותיהם יגררו גם את ארבעת האזרחים להרפתקת אקשן שנפרסת על פני כמה ארצות ויבשות (חלקים מהסרט צולמו במרוקו ובבודפשט). החבורה הופכת למעורבת בפרשת גניבה של ראש הנשק הגרעיני, והדרך להוכיח את חפותם (כדי שלא יוחסלו על ידי ה-CIA) היא לגנוב אותו מחדש, או משהו כזה. אפשר לצפות לרגעים בהם "האזרחים" מגיבים בבהלה קומית להרפתקאות הפרועות והאלימות (אלימות סינתטית, כמובן). ישנה גם ההתנסות ב"חיים הטובים" של עולם הריגול הבינלאומי א-לה ג'יימס בונד, ורגעים שבהם הכישורים האזרחיים הספציפיים שלהם יחלצו אותם מסכנה. בהינתן הצורך, גם המורה לכימיה ידע לנטרל משאית מרצדס שחורה באמצעות רובה דו-קני בעודו רוכב על אופנוע.
זה מגיע בסט? אפשר לקנות את הסט המלא? הילד ישמח. מתוך "מאטצ'בוקס: הסרט"
(צילום מסך, אפל TV פלוס)
העלילה הלא-לגמרי מהודקת כוללת כמה דמויות צבעוניות שחלקן צפויות לחזור בסרטי ההמשך. הכול מתנהל בהתאם למתכונת תסריטאית צפויה, כולל נקודת הסיום שעד ההגעה אליה כל אחת מהדמויות תקבל את מה שהיא זקוקה לו. לאורך הסרט המשחק בצעצועי מאטצ'בוקס ימשיך להיות נוכח (למשל במרדף רכבים שנחתך בעריכה לילד שמשחק במכוניות) כדי שלא נשכח שמדובר, בראש ובראשונה, בפרסומת לסדרת צעצועים. "מאטצ'בוקס: הסרט" הוא כנראה מה שנדרש ממנו להיות: מוצר בינוני מבוסס-נוסחה שתכליתו מכירת צעצועים. אם זה מנחם - הוא יכול היה להיות גרוע יותר.
