הרקדן והכוריאוגרף יונתן כרמון הלך לעולמו אתמול (ה') בגיל 88. כרמון נסע לראות את הכנרת המלאה, ובדרך לקה בלבו. ניסיונות ההחייאה לא צלחו. ההלוויה תתקיים ביום ראשון בשעה 15:00, במנוחה נכונה כפר סבא.
יונתן כרמוןיונתן כרמון
יונתן כרמון
כרמון היה דמות מפתח בעולם המחול הישראלי, החל מימי ראשית המדינה, והיה מנציגיו המובהקים ביותר של המחול הישראלי בעולם. הוא יזם וארגן כנסי מחול ברחבי הארץ, והרבה לשלב מוטיבים של מחול עממי עם מאפיינים של מחול מודרני ואמנותי - תמהיל שהפך לסימן ההיכר שלו.
הוא נולד ברומניה בשנת 1931, ובנעוריו הוריו נלקחו על ידי הנאצים למחנות עבודה. הוא עצמו ניצל ב"רכבת קסטנר", אותה נסיעת רכבת ידועה שיצאה מבודפשט ביוני 1944, ביוזמת אנשי ועד ההצלה בהונגריה ובראשם ישראל קסטנר, ושמאות נוסעיה ניצלו לאחר שנשלחו לשוויץ, בתום משא ומתן בין הנאצים ונציגי הג'וינט והסוכנות היהודית. בשנות ה-40 כרמון עלה לישראל. את דרכו בעולם המחול החל כתלמיד של גרטרוד קראוס, מחלוצות המחול המודרני בארץ ישראל, וחיש מהר גילה משיכה לתחום ריקודי העם.
בשנות ה-50 למד באירופה ועם שובו לארץ התמנה למנהלה האמנותי של הלהקה הלאומית למחולות עם, ואף הקים את להקת כרמון, שנקראה על שמו ושהופיעה במשך עשרות רבות של שנים. הלהקה שימשה כמעין שגרירה ברחבי העולם של המחול הארצישראלי העממי, והופיעה ברחבי אירופה ובארצות הברית. במרוצת השנים, בלהקה השתתפו אמנים רבים, אשר חבים לכרמון את פריצת הדרך לעולם הבמה. עם אלה נמנים שושנה דמארי, יפה ירקוני, בועז שרבי, יזהר כהן, מייק בראנט, אילן ואילנית - ורבים אחרים.
להקת כרמוןלהקת כרמון
להקת כרמון
(יעקב סער, לע"מ)
לצד פעילותו עם הלהקה, החל משנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-90 שימש כיועץ האמנותי של אולם אולימפיה בפריז. הוא נמנה עם מייסדי פסטיבל המחולות השנתי בכרמיאל, ושימש כמנהל האמנותי שלו החל מהאירוע הראשון ב-1988 ועד לפסטיבל של שנת 2000. בנוסף, היה המנהל האמנותי של הקתדרה למחול הישראלי במשרד החינוך והתרבות.
כרמון ראה קשר בין ייחודיותה של תופעת המחול העממי הישראלי להיסטוריה של עם ישראל. "אחרי דורות של חיים בגולה בתוך חומות הגטו שסגרו עלינו הגענו הביתה למקום של מרחבים שבו יכולנו לפרוץ מבלי לפחד. המחול העממי לא רק מביא אותנו ביחד אלא מאפשר חופש שהוא אלמנט מהותי בנפש היהודית", אמר בריאיון בשנת 2008, "בכל אחד מהפסטיבלים בהם השתתפנו מפסטיבל הנוער הדמוקרטי בפראג בשנות הארבעים ועד היום, מעולם לא היינו צריכים להציג את עצמנו".
"למחול הישראלי יש טביעת אצבע מזוהה ואני מתכוון לכך שהמחול הישראלי העממי לא מפסיק להפתיע. התנועה מבטאת מצב והרכב נפשי. הצורך בחופש, ביטחון ומרחב של אדם שחי במדינה מכותרת מוליד תנועות רחבות שמבקשות להתפרש. מספיק זמן הסתפקנו בתנועות מכונסות ובחיים בגטו. אנחנו כבר לא שם".
כרמון זכה בפרסים ובהוקרה על תרומתו לעולם התרבות הישראלי. בשנת 2004 הוענק לו פרס מפעל חיים, במסגרת טקס הענקת פרס שרת החינוך והתרבות בתחום המחול. בנימוקיהם כתבו השופטים כי "יונתן כרמון הינו אחד מהיוצרים החשובים שקמו למדינת ישראל בתחום המחול. הוא שילוב נדיר של יוצר השייך בו-זמנית למחול העם והמחול האמנותי. הוא יצר סגנון מחול סיפורי ותיאטרלי בהשראת הפולקלור היהודי והישראלי". הם ציינו כי כרמון "הקדים את זמנו" והוסיפו כי "להקת כרמון הביאה מופע ישראלי למיטב הבמות בעולם, נטלו בה חלק רקדנים ממחול העם והמחול האמנותי לצד זמרים ומוזיקאים. להקתו היתה שגרירה נפלאה למדינת ישראל. בחזונו האמנותי, באישיותו הכריזמטית, הוא העמיד דורות של רקדנים שחלקם הפכו לכוריאוגרפים ויוצרים בהשראתו".
בשנת 2008 זכה בפרס לנדאו לאמנויות הבמה. נוסף על כן, כרמון הוא בעל עיטור מסדר האמנויות והספרות של צרפת.
אהרון סלומון מכרמיאל היה מנכ"ל הפסטיבל במשך 31 שנה, ועבד עם כרמון יד ביד. "הייחוד הגדול של כרמון היה שלא קפא על שמריו. הוא כל הזמן פעל וחידש, ורצה להתקדם ולעשות דברים ייחודיים וחדשים", אמר.
"הוא זה שיצר לפסטיבל כרמיאל את הייחודיות שלו. פסטיבל שמרכז תחת מסגרת אחת את כל סוגי המחול, ויש בו מקום לכולם. היו לרעיון הזה הרבה מתנגדים, שרצו לראות פסטיבל כמו בדליה או צמח, של מחול ישראלי עממי, אבל הוא התעקש והצליח. הרעיון שכולם פועלים פה ביחד ויש הפריה הדדית בין ענפי המחול השונים".
כרמון הוא גם אזרח כבוד של העיר כרמיאל. ראש העירייה, משה קונינסקי, ספד לו: ״קיבלנו את ההודעה על פטירתו של יונתן כרמון בעצב רב. הוא הניח את היסודות למחול הישראלי ובפרט לפסטיבל מחול כרמיאל. דורות רבים של רקדנים וכוריאוגרפים גדלו על מורשת המחול אותה יצק, והפך לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית".