"אני מאוכזב ממך", זה המשפט שהמורה בבית הספר הדתי אמר לעדן חסון אחרי שהופיע בוקר אחד בכיתה בלי הפאות שמאפיינות את המראה החרדי, וחקוק לזמר מאז. "קיבלתי בעיטה בבטן", חסון מספר בפודקאסט "מחוץ לפריים", "ואמרתי לו, 'טוב'".
מבחינת חסון בן ה-28, ההחלטה להוריד את הפאות הייתה החלטה רגעית של ילד, אבל היא בהחלט סימלה את המשך מערכת היחסים המורכבת שלו עם הדת.
אתה אדם מאמין?
"כן".
איך זה בא לידי ביטוי?
"באמונה נטו. בלבחור את הטוב בכל סיטואציה, לא לכעוס בכלל, אין בי כעס. לפעמים אני יכול להציג תמונה כאילו שאני כועס, אבל אין בי את האש שמתחוללת בתוך הבטן. אני לא מניח תפילין ולא שומר שבת. אני מפריד את אלוהים מהדת. הדת זו דרך מדהימה להגיע לאלוהים אבל זו לא הדרך היחידה. אני חושב שהקשר בין האדם הפשוט לאלוהים צריך להיות אינדיבידואלי. דת זה כמו משרד תיווך שהוא מהמם וחשוב ויפה אבל הוא לא נכון לכל אחד. כמו לי - למשל, ולכן הקשר שלי עם בורא עולם הוא ללא פילטרים".
זו מערכת יחסים מעניינת.
"הבנתי מה נכון לי. חשוב לי להבהיר את העובדה שלדת יש הרבה מקום ושייכות לבורא עולם. אני נולדתי דתי, יש לי הרגלים דתיים, אני קם בבוקר ונוטל ידיים, מברך 'אשר יצר' כשאני יוצא מהשירותים, עם הזמן הכרתי אנשים והבנתי שיש עוד דברים בחוץ, כלומר, עד גיל 18 לא הכרתי מישהו שהוא לא יהודי. הייתי לבוש כחרדי עם לבן ושחור, הכיפה ירדה בגיל 18, ועם הזמן אמרתי לעצמי 'אוקיי, אני לוקח הפסקה מהכול'".
בעצם יצאת בשאלה.
"בהתחלה, היום אני בתשובה מלאה. צריך להגדיר מחדש את המושג הזה, אני לא דתי, אבל לא שואל שאלות. אני יודע שיש אלוהים, אין לי שאלות נוספות. אני יודע שהעולם נברא על ידי אלוהים ועל ידי המפץ הגדול, מי שעשה את המפץ זה אלוהים".
אחרי שהחליט לקחת צעד אחורה, הוא מעיד "בפעם הראשונה בחיי הרגשתי את פריקת העול, הבנתי שאני אדון לעצמי, שאני לא מרצה יותר. ההורים שלי היו סבבה עם זה, הם תמיד היו סבבה עם כל מה שאני עושה, יש לי הורים טובים. בגיל 18 הפסקתי להניח תפילין. היום אני יכול להגיד שזה דבר מדהים ולתפילין יכולת לקשר אותך לבורא ממש כמו אנטנה. אני מדבר עם אלוהים בדרכים שלי, אני מתפלל, מתבודד, מדבר איתו ממש פיזית.
"אני יושב באיזשהו מקום ומתחיל - 'אלוהים שבשמיים תודה על מה שיש לי בעולם הזה'. אחרי שאני מודה על מה שיש לי, אני מבקש. השיחה הזאת יכולה להתרחש בכל מקום. אני הולך לפינה בצד. מרגיש לי קצת קלישאתי לדפוק 'שמע ישראל' מול מלא אנשים. השיח שלי עם בורא עולם צריך להיות אישי ואינטימי. יש לי מערכת יחסים מורכבת לצד הבנה שאני מסגל לעצמי דברים שנכונים לי ואני לא מתחנחן או מתחנף. יש דברים שאני מסכים איתם, ויש דברים שלא".
עם מה אתה לא מסכים?
"כתוב שמי שמחלל שבת צריך לסקול אותו באבנים, מות יומת. אני לא מסכים עם הפרשנות הזאת".
מה עוד?
"הרבה דברים. אני אומר את מה שכולם חושבים ולא אומרים. אני אומר הרבה דברים שאני חושב אבל את כל מה שאני חושב. אני דואג לעצמי. יש דברים שאני יכול להגיד שיתפרשו לא נכון. וחוץ מזה אני זמר, אני צריך להתעסק במוזיקה. יש לי דעות על הכול; על דת, פוליטיקה, הכול. הדעה שלי לא רלוונטית ונכונה לכל אחד במדינה. יש לי את השקפת העולם שלי מזווית עיניי. כל בן אדם שמשווק משהו החוצה הוא חושב האם זה נכון לי ואני פועל גם על פי מה שנכון לי".
"אני שמח לראות הצלחות של זמרים אחרים בעיקר אם הן מובנות לי"
חסון בהחלט יודע לחשב את צעדיו. מהשיחה איתו בפודקאסט עולה כי מדובר באדם פרפקציוניסט - מהדרך שבה הוא בוחר אבטיח ("הוא צריך להבריק מהשמש"), ועד למעורבות בכל דבר שקורה בקריירה שלו. "אני שואף לשלמות, לא למושלמות. אין דבר כזה 'מושלם', אבל ברגע שאתה מבין את זה, אתה הופך להיות שלם. מבחינתי אני אעשה את 100 האחוז שלי. אני קונטרול-פריק ברמות הקשות, יש בזה דברים פחות טובים ויותר טובים אבל בזכות זה אני נמצא במקום שאני נמצא היום. יש לי תמונה בראש לגבי איך שאני רוצה שדברים ייראו. אני משתדל מאוד להיצמד אליה, ואני מעורב בתהליך הכתיבה והלחן והעיבוד והבימוי והצילום, אם אני לא אהיה מעורב משהו יתפקשש בדרך".
5 צפייה בגלריה
"אני מדבר עם אלוהים בדרכים שלי, אני מתפלל, מתבודד, אני מדבר איתו ממש פיזית". עדן חסון
(צילום: מוטי קמחי)
אתה עלול להחטיא דברים בדרך בגלל העיסוק הרב.
"כן. הגעתי לסף שאמרתי שאין לי חיים. התמכרתי למקצוע. זה ממכר לעשות משהו ואז לטפוח לעצמך על השכם ולהגיד 'בואנה, זה הצליח'. עם הזמן הבנתי שזה גובה מחיר. ישבתי ב-12 בלילה לערוך קליפ ושאלתי את עצמי 'למה?', אם אני יכול לשבת ולשתות בירה עם חברים ולעשן סיגריה".
עישון לא טוב לקול.
"תדירות העישון שלי לא גבוהה, כל דבר זה במינונים. אני מעשן שלוש סיגריות ביום. אני לא מגביל את עצמי, לא מצאתי משהו שהתמכרתי אליו. אני לא מכור לסיגריות. אני לא מכור למסיבות או משהו, אין דבר כזה אצלי התמכרויות".
אבל אתה מכור לעבודה.
"במטרה לקדם את עצמי, זה לא הרס עצמי. אני מכור לעבודה בזמן שצריך להקציב לה. אני מוצא את עצמי הולך לפחות פעמיים בשבוע לים. אני הולך לחוף סודי מאוד, לא רחוק מהבית שלי. ההתארגנות מאוד פשוטה; שקית, רמקול בלוטות', מגבת, קצת פירות, אבטיח חתוך שאני חותך".
5 צפייה בגלריה
"התפקיד שלנו זה לעשות מקסימום טוב לעצמך, בלי לפגוע באחר". עדן חסון ב"מחוץ לפריים"
(צילום: רז גרוס)
כבר יותר משש שנים שחסון מפתח קריירה מרשימה, במרחק הזמן הוא גם יודע להסתכל על דברים מהעבר ולבקר את עצמו. "אני יכול לצפות בראיונות שלי מתחילת הדרך ולראות שיושב שם בן אדם מהודק ומפולפל שיודע בדיוק מה צריך לענות, אבל זה לא מה שהוא מרגיש. אף אחד לא אמר לי בחיים מה לעשות, אני אמרתי את זה לעצמי".
אתה גרמת לעצמך לא להיות אותנטי בראיונות.
"כן. היה לי חשוב להציג את עצמי, היום אכפת לי, חשוב לי לצאת טוב, אבל עד גבול מסוים. יש את עדן חסון הדמות המוכרת ויש את עדן - אני - שלום".
על אף הדור הצעיר של הזמרים שפונים כמעט לאותו סוג של קהל, חסון לא מרגיש שהוא בתחרות. "יש לי תפיסת עולם ספציפית לגבי מה התפקיד שלנו בעולם הזה, השאר זה מסביב. התפקיד שלנו זה לעשות מקסימום טוב לעצמך, בלי לפגוע באחר, והתפקיד השני הוא לעשות מקסימום טוב לאחר בלי לפגוע בעצמך. הקושי הוא למצוא את האיזון. אני עושה מה שנכון לי כדי לקדם את עצמי ולגרום לי להרגיש טוב, בדרך אני לא פוגע באף אחד אחר".
יש היום תחרות מאוד גדולה בעולם המוזיקה בכלל, ואצל הדור הצעיר יותר בפרט. כל אחד רוצה לפתוח פארק הירקון.
"ואיך זה אמור להפריע לי? אני לא רוצה שום צורה שבה פגעתי באמן בגלל שהופעתי בפארק הירקון, אם מישהו בחר להיפגע מזה, זו בעיה שלו".
אתה מתחרה על קהל.
"אני לא יכול לשנות את זה שמישהו קונה כרטיס להופעה שלי ולהגיד לו, 'תקנה למישהו אחר'".
אתה לא מרגיש שאתה בתחרות?
"לא. אני מרגיש שהקהל שם אותך לפעמים במשבצת כזאת".
בוא נגיד שמות: אמרו שבין עדן חסון לעומר אדם יש תחרות סמויה.
"אני לא בתחרות עם אף אחד, אני לא במשבצת של הזמר שהצעת, אני לא במשבצת של עומר אדם או אייל גולן. עומר מופיע והוא מוערך, גם אני מופיע ומוערך. מה הבעיה? יש מקום לכולם. בסופו של דבר זה גם תקופות מי יותר ופחות בולט. אני מבחינתי עושה את המוזיקה שלי. הזמר אושר כהן - אני רואה מה קורה איתו וזה עושה לי מה זה טוב על הלב. למה? בעיקר שהוא חבר שלי וכי הוא עובד קשה - כותב מלחין ומפיק. הוא מזכיר לי את עצמי. אני רואה שהוא עושה מנורה, איזה כיף זה! כיף לי. הייתה בינינו סינרגיה. ואני שמח לראות הצלחות של זמרים אחרים בעיקר אם הן מובנות לי. אני אעריך מאוד בן אדם שהתמיד ועשה. כשזמר מצליח בתעשייה שלי זה מעורר את השוק כולו".
"הישג זו תחושה פנימית. אם אני נהניתי מהמהלך הזה זה לא הגודל וזו לא הכמות - זו האיכות"
מאחורי ההצלחה הגדולה של חסון בשנים האחרונות עומדת חברת שרית הפקות בבעלותה של שרית פרנקו, כשהמנהל האישי של חסון הוא בנה, חנן פרנקו. הקשר איתם החל לגמרי במקרה, בזכות אחד. "המפגש קרה בזכות פאר טסי", חסון מעיד. "הוא גילה אותי ראשון. הוא שמע את הקאברים שלי, ועשיתי ביצוע של אחד השירים שלו. הוא שמע אותו ביוטיוב, התקשר אליי והזמין אותי להתארח בהופעה".
5 צפייה בגלריה
"אני לא בתחרות עם אף אחד, אני לא במשבצת של עומר אדם או אייל גולן" עדן חסון בפארק הירקון
(צילום: מוטי קמחי)
ככה, הוא פשוט התקשר?
"כן, הוא היה בשיא ההצלחה שלו. לא הבנתי מה קורה סביבי, הייתי בחצר ליד הבית של ההורים שלי. הוא אמר לי, 'שמעתי את הביצוע שלך ומאוד מאוד אהבתי, בא לך לבוא להתארח אצלי בהופעה?' ואמרתי לו, 'ברור!'. הלב שלי דפק ורק אחרי שירדתי מהבמה הצלחתי להסביר לעצמי מה הרגשתי. בהתחלה במות כאלה הרגישו לי כמו פנטזיה. זה בעצם מפגש עם החלום שלך. ואז נוצרה החברות - שלחתי לו כל מיני שירים, הוא זיהה את הפוטנציאל שלי עם השירים שכתבתי ועם החברות והקרבה, הוא רצה שאאני אחתום במשרד שהוא היה מיוצג בו, שזה המשרד של שרית, ואז זה מה שהוביל לחתימה ביני ובינה".
היום אתה בקשר עם פאר טסי?
"כן. לא יום-יומי, אבל קשר מוערך".
זה מטורף מה שהוא עשה בקריירה שלו.
"זה לא טריוויאלי וזה מאוד מוערך. כשאמן מגיע למקום מסוים ואז יורד, זה נורא קשה הכוחות הנפשיים, זה סופר-מוערך, ויש על מה. הוא זמר מדהים ויש לו שירים טובים. בסופו של דבר מוצר טוב מנצח".
כתבות נוספות במדור מוזיקה:
המוצר המנצח שחסון מדבר עליו נכון גם לגביו. עד כדי כך מצליח שהופיע כאמור, בגיל 27 בפסגת השאיפות של זמרים ישראלים - בפארק הירקון. "זה היה נכון רגשית וגם מבחינת מיתוג, אני גאה במהלך הזה". כשחסון נשאל האם מדובר במהלך מיתוגי, כי ידוע שבהופעות מן הסוג הזה האמן דווקא מפסיד כסף, הוא ממהר להשיב בגילוי: "הרווחנו מפארק הירקון המון כסף".
חסון עונה בכנות גם על השאלה האם הוא חושש שכל זה ייגמר. "יש בי הבנה שלכל דבר עלול להיות תאריך תפוגה אבל גם לא. אם משקיעים ומטפלים כמו שצריך - ואני משקיע את המקסימום, ולא פוחד שזה ייגמר", הוא אומר ומדבר על השאיפה העתידית. "לעשות עוד פעם פארק ירקון מבחינתי זה הישג. גם במות קטנות זה הישג. הישג זו תחושה פנימית. אם אני נהניתי מהמהלך הזה זה לא הגודל וזו לא הכמות - זו האיכות. הגעתי להופעה ואני רואה את הקהל עם אש בעיניים, זה סיפוק. יש לי עוד הרבה שאיפות בקריירה ובחיי האישיים".
מה השאיפות?
"בחיי האישיים - לגדל ילד, ובקריירה - להישאר פה עוד הרבה שנים".
לא אמרת להתחתן.
"גם להתחתן. לגדל ילד יותר בוער בי מאשר להתחתן. אני מאמין בהורות משותפת. אני רוצה תא משפחתי".
האזינו לפרק המלא של "מחוץ לפריים" עם רן בוקר.
מחפשים המלצות האזנה או רוצים להמליץ על פודקאסטים שאתם אוהבים? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו פודקאסט להמונים
