עולם התרבות נפרד מאחד מגדולי זמריו: ישי לוי הובא למנוחות בבית העלמין בראש העין. הזמר האגדי, מהקולות המזוהים והמשפיעים ביותר במוזיקה הים-תיכונית בישראל, הלך לעולמו הלילה (בין שבת לראשון) בגיל 63 בבית החולים וולפסון, לאחר שבשבוע האחרון חלה הידרדרות במצבו הרפואי. בין מאות הנוכחים במקום נצפו בני משפחתו של לוי, בהם אחיו אילן ונתי, בנו שיר לוי, בנותיו בת אל ומיתר, ואלמנתו איריס. לצידם נכחו גם הקולגות קובי פרץ, דודו אהרון, חיים משה, תמיר גל, רון שובל, דידי הררי, עמיר בניון, ליאור נרקיס, כמו גם לאה שנירר ועוד רבים.
בר צברי ודידי הררי סופדים בהלוויתו של ישי לוי
(צילום: מיקי שמידט)
עם תחילת הלוויה הקהל הצטרף לתפילה המונית משותפת. הרב שהוביל את טקס הלוויה אמר בפתיחתו: "זה לא טבעי שאבא אמא צריכים להשתתף בהלוויה של הבן שלהם. אנשים מכל גווני הקשת באים לבכות על המנוח". עוד אמר: "כל העם בישראל זקוקים לאחדות, המנוח חיבר בקולו ובאישיותו את כל חלקי העם. שיריו הם צוואה רוחנית ארוכה".
איריס, אלמנתו של לוי שגם הייתה המנהלת האישית שלו, ספדה לו: "כמה נשים זוכות לעבוד עם אהבת חייהן? יש אהבות של פעם בחיים ויש אהבות שחיים עבורן. הייתי העץ שעליו נשענת, אבל אתה השורשים. מיליוני אנשים נפרדים ממך, נפרדים מאגדה, אבל עבורי אתה המציאות היומיומית, הבית, השקט, גם כשהוא היה רועש.
"אתה היית השקט בתוכי, יש לך את הלב הכי גדול והכי חזק שאני מכירה, הוא שמר עלינו שלא ניפול. מה אני אם לא אתה? נגעת בכל כך הרבה חיים, מיליוני אנשים מרכינים ראש היום, ואני רוצה להגיד להם להזדקף! להיפרד ממך ביראת כבוד, על הכנות, על היושרה, על האהבה העצומה שהייתה בך ועל החותם העצום שחרטת בתרבות הישראלית. תראה את הילדים שלנו, ישי, הם אתה ואני, הם מקור הגאווה, זכינו לקן חם ומלוכד כל כך, זכינו בהכול. אני לא נפרדת ממך, לא עכשיו ולא אף פעם. אנחנו שזורים זה בזו. אתה תמשיך להתקיים לנצח עבור אנשים בשירים, ואתה תמשיך להתקיים לנצח בתוכי עבורי.
"בכל העולם יש אהבה ובכל אדם קיים הרגש, אבל כמוך - לא יהיה אף אחד. אתה אחד ויחיד, האחד שלי, 40 שנה היינו יחד: עליות, מורדות, שריפות, הנאות, ילדים, עברנו המון דברים קשים. לא הכול היה ורדים ושושנים, אבל התגברנו וצמחנו, וכל דבר רק קירב אותנו וחיזק אותנו והעצים את האהבה שלנו. היא לא תיגמר לעולם. זה לא נגמר פה, זה לא ייגמר ואי אפשר להגדיר את זה. כמה שאני אנסה אני לא יכולה לכמת באמת את גודל האהבה שיש בינינו - זה לא נורמלי. בחיים לא ראיתי אף אחד, ראיתי אותך לפניי, לפני הילדים שלי, ששילמו מחיר כבד, אבל הם כיבדו אותך, מכבדים אותך, טיפלו בך ופה ניצחתי. תנוח על משכבך בשלום".
מיתר, בתו של ישי לוי: "אבא אהוב ליבי, אבא היקר שלי. מקור הכוח שלי. מה לא עברנו ביחד, אהבת חיי? אין קשר כמו שלי ושלך. לאף אבא ובת בעולם אין קשר כזה. לחמנו כל החיים ביחד. זכיתי בך. היית אבא טוב, רגיש, ילדותי, מצחיק. מי שהכיר אותך ידע שאתה אדם שלא מסוגל להכאיב. אני אוהבת אותך. נוח על משכבך בשלום. היית אבא מדהים, סליחה על כל השטויות שעשיתי לך ולאמא כשהייתי ילדה. אני חזקה רק בגללך, ואני מבטיחה לך שהמשפחה הזאת תמשיך לעמוד ולתפקד חזק. מבטיחה לך שאעשה הכל לעילוי נשמתך. עכשיו אתה עם האח שכל כך אהבת, כל הזמן היית בוכה עליו. אתה איש טוב. אין אהבה בכל העולמות כמו שאני אוהבת אותך. אתה בבשר שלי, בעצמות שלי. מזל שיש לי משפחה, אם לא הייתה אז הייתי איתך כבר".
"אבא, אהבת חיי, האור של העיניים שלי, החיוך על הפנים שלי. אולי אתה רק עכשיו יודע. אתה זוכר ששאלתי אותך, 'אבא, אתה לא בוכה, אבא?'. אמרת שכל פעם שאתה קורא 'שמע ישראל', אתה בוכה. אתה הלב שלי, אתה בגוף שלי", ספדה לו בתו בת אל. "אני אוהבת אותך אבא. אתה שליח אל, אתה נשלחת להיות נר נשמות, אם לשמח, אם לרפא. אני יודעת מה היית, מה הצלחת לעשות בחיים. אני לוקחת כל שיר שלך לתפילה, אתה הכוח שלי, הגאווה שלי".
בניו אושר וירין ספדו אף הם: "תודה על כל מי שבא לכבד. אבא שלי היה צדיק. לא משנה כמה הצגות עשיתי לו, לא משנה כמה פעם התחצפתי, ביישתי אותו בכוונה ולא בכוונה, הוא תמיד קיבל אותי. לא משנה כמה פעמים ביקשתי סליחה, ועשיתי למחרת את אותם דברים - הוא עדיין קיבל אותי. אני הדוגמה הכי טובה, עם כל הקשיים. הוא תמיד אמר תודה ותמיד כיבד, כולם תמיד בגובה העיניים. בעיניו כולם שווים. אני רוצה להגיד תודה לבורא עולם שזכיתי בימים האחרונים לבקש סליחה. הוא חיבק ונישק אותי, ובעזרת השם הוא יגאל אותנו וישלח לנו משיח ותהיה תחיית המתים, ושבעזרת השם שאבא שלי יהיה שליח בבית המקדש".
"אני יכול להגיד לך דבר אחד - אתה תמיד היית איתי גבר", ספד לו גם בנו, הזמר שיר לוי. "תמיד מדבר עם העיניים שאומרות הכול. לא היינו צריכים מילים. אתה יודע שתמיד תמיד הייתי למענך ולא משנה גם אם כעסתי. ואני תמיד אהיה למענך. אני יכול להגיד לך שאתה יכול להיות רגוע - אני אוהב אותך ומבקש ממך סליחה ומחילה, ואני מוחל לך על הכל אבא, אני אוהב אותך".
"ישי אהוב ליבי, קמתי לבוקר איום ונורא. אני כותב לך ולא מאמין, אחי", ספד לו הזמר והשחקן בר צברי ("מנגן ושר"). "איש שלמדתי ממנו כל כך הרבה על שירה גסה ורכה. הרבה פעמים חשבתי ביצירה איך אתה היית שר, איך אתה היית מגיש. זה שובר לי את הלב שאתה לא פה. כשאמרו לי מההפקה שאתה בא, הייתי בתוך חלום - ומאז הדרך שלנו יחד לא נעצרה לרגע. אבל אתה עשית את זה בגאון ופרגנת לי עם כל הלב והנשמה, כאילו אתה דוחף אותי קדימה. תודה על מי שהיית עבורי ישי, תודה על המוזיקה. היית לוחם אמיתי וניצחת את החיים. אני זוכר שהיינו בלוויה של אוהבה עוזרי, ישי, ואתה שרת לכבודה. היום אני אשיר לכבודך. תודה על מה שעשית בשביל המוזיקה במדינת ישראל". לאחר ההספד, צברי שר את "בשבילי את השער לגן עדן" של לוי יחד עם הנוכחים בבית העלמין, שהצטרפו אליו.
דידי הררי, שהיה חברו הטוב של לוי, ספד לו: "איריס והילדים היקרים. איך מספידים אבדה כזאת? אדם מיוחד, חד, חכם. כזה שאומר 'הייתי, עשיתי, חוויתי, נפלתי וקמתי, חייתי'. הוא אמר: 'לא כדאי לתת לבן אדם כבוד אחרי מותו, חבקו את האדם עוד בחייו'. מעבר לשירים יש את ישי האדם, שנותן כבוד לשפה העברית, שמדבר בגובה העיניים. היו לי הרבה שיחות עם ישי, בעיקר הוא אמר, 'עוד בחייו - תנו לאדם כבוד'. שנשמתו תהיה צרורה בצרור החיים. אנחנו נשמע אותו, נשיר אותו, האדם לא מת כל עוד חושבים עליו ושומעים אותו. נשמתו והחוכמה שלו תישאר איתו".
"ישי יקר, חבר וזמר ענק. היום אני נפרד ממך בעצב רב, אבל כל הזכרונות, השירים, השיחות, החיוכים והצחוקים שלנו, כמו המוזיקה שלך, יישארו אצלי לנצח", ספד לו חיים משה לפני הלוויה. "הכרנו לפני כמה עשורים, שנינו עשינו את תחילת הקריירה שלנו עם בן-מוש, אבל בעשור האחרון התחברנו עוד יותר. ישי היה כל הזמן עם חיוך ושיר, היינו נפגשים המון בהופעות גדולות וגם התארחנו במופעים אחד אצל השני. קשה לי לחשוב ולדבר על בן אדם כל כך חי כמו ישי בזמן עבר. הוא היה זמר ענק עם כישרון וקול ייחודיים ביותר, זמר שהשאיר מורשת מוזיקלית ענקית ושירים שלא יישכחו לעולם. הוא היה ויהיה הזמר מספר אחת במוזיקה הים-תיכונית". עוד הוסיף משה שביקש לבקר את לוי - שלא הסכים. "הוא מת מדלקת ריאות", אמר.
לוי נחשב לאחד הקולות הגדולים והמזוהים ביותר עם המוזיקה הים-תיכונית בישראל, ומי שפרץ בשנות ה-80 והפך לאחד מסמליה הבולטים. הוא נולד בראש העין במשפחה דתית, וכבר כנער סימן לעצמו את הבמה כייעוד: "מגיל 11 ידעתי שאני הולך להיות זמר, שלא יעזור כלום", סיפר בריאיון ל"ידיעות אחרונות" ב-2021. אלבומו הראשון, "חפלה עם בן-מוש", יצא ב-1984 והפך להצלחה גדולה בקסטות, בתקופה שבה המוזיקה המזרחית כמעט שלא קיבלה מקום ברדיו. בהמשך הגיעו "הנה בא היום" ולהיטים כמו "רעיה", "חלום", "אחת ויחידה" ו"ילדונת", שביססו את מעמדו כאחד הזמרים החשובים בדורו.
לאורך השנים לוותה הקריירה של לוי גם במשברים אישיים, בהתמודדות ממושכת עם התמכרות ובהסתבכויות עם החוק, שעליהן דיבר לא פעם בגילוי לב. לצד זאת, הוא המשיך לשוב לבמה וליצירה, ובסוף שנות ה-2000 רשם קאמבק גדול עם "ריקוד רומנטי", ובהמשך עם להיטים כמו "אישה נאמנה", "האחת שלי" ו"את", שזכה בפרס אקו"ם לשיר השנה. לאורך הקריירה שיתף פעולה עם אמנים ויוצרים רבים, בהם בנו שיר לוי, אחיו נתי לוי, דודו טסה, אתניקס, מוש בן ארי, ארקדי דוכין, רמי קלינשטיין ועילי בוטנר, והמשיך להופיע ולהקליט גם בעשורים האחרונים לחייו.
