הנה לכם אפיזודה משעשעת מדברי ימי מדור הקולנוע של ynet. בשנת 2011 בא לעולם הסרט האירוטי "סודות המין והזן" של הבמאי יליד הונג קונג כריסטופר סון. הדרמה הקומית המטופשת נאסרה להקרנה בסין בגלל סצנות המין שבתוכה, אבל פנתה לקהל הבינלאומי בניסיון לפתותו לרכוש כרטיסים כדי לצפות בדמויות מתנות אהבים בעירום מלא, ובגדול. בתלת-ממד, לא פחות. היצירה הנחותה והנצלנית הזו הגיעה לבתי הקולנוע בישראל באיחור של שנתיים, ולמרות היותה זניחה לחלוטין, החלטנו לפרסם ביקורת עליה. חצי בצחוק. בגלל התוכן השנוי במחלוקת תיזמנו את הפרסום לשעת לילה מאוחרת ביום חמישי, כשהילדים ישנים. וכשהם התעוררו בשישי בבוקר, הטמנו אותה בעמודים הפנימיים. אבל מה שגילינו לתדהמתנו הוא שבאותה רצועת זמן קצרה ולא מזמינה, הביקורת שלילית על סרט מיותר גרפה יותר מ-100 אלף גולשים - כפול ממהביקורת על "משחקי הרעב: התלקחות", או כל שובר-קופות אחר שיצא באותה השנה בארץ.
עם זאת, ולמרות הכל, הסרט לא זכה להצלחה מסחרית בישראל (או בעולם) ונעלם לתהום הנשייה. בסופו של דבר, אפשר לקבוע שהניתוח טקסטים הצליח, אבל הסרט מת. החשיפה התקשורתית שהתקבלה בהיענות לחלוטין לא צפויה, לא תורגמה באופן מעשי למכירת כרטיסים. איך אפשר להסביר שביקורת מלגלגת על סרט זר נטול-כוכבים וללא הייפ מושך כל כך הרבה קוראים, אבל נשאר מיותם בקופות? התשובה פשוטה, פשוטה מדי: לפעמים כל מה שצריך זה שם טוב. לא מתוחכם או שנון מדי, אלא כזה שמשולבות בו המלים הנכונות: "מין", "סקס", וכל הנגזרות שלהן. ככה אנחנו, בני אדם, צורות חיים עילאיות - אבל כמו שאר בעלי החיים בעולמנו, גם אנחנו מונעים מייצרים ותשוקות. אורגניזמים בנהייה לאורגזמה. המין האנושי שמתעורר מינית. אם תלחץ על הכפתור הנכון, תעורר את תשומת לבם של הגולשים, אלא שבעידן האינטרנט כל שנדרש הוא לחיצת כפתור כדי לצפות בסרטוני פורנו. בלי לשלם.
מה הקשר בין סרט סיני זניח שמעולם לא הייתם מודעים לקיומו עד עכשיו, לבין הכוכבת ההוליוודית סידני סוויני שאי אפשר שלא להיות מודעים לקיומה בשנה האחרונה? מדובר במקרים שונים, משני עולמות שונים, ותקופות שונות - אבל הם מתכנסים לשורה תחתונה זהה: מין מוכר. לייקים. לא כרטיסים לקולנוע. רובנו עשינו היכרות ראשונית, אינטימית במיוחד, עם סוויני בדמות של קאסי הווארד מהסדרה הפרובוקטיבית "אופוריה" (עיבוד אמריקני לגרסת המקור הישראלית שיצר רון לשם); תלמידת תיכון יפהפייה, תמימה ושברירית אבל עם גוף של אישה בוגרת, שאותו היא נוהגת לחלוק במיטה עם שלל שותפים. סצנות המין הבוטות שלה בעירום מלא עיצבו את התדמית הסקסית הפרועה שלה בסדרה, וזו גלשה גם לחזית הציבורית עם צילומים חושפניים שגיבו את הפתיחות של הכוכבת הצעירה והפתיינית - לפחות בעיני המתבוננים מהצד, או על מסך הסמארטפון שלהם.
מיליוני עוקבים, מעט מאוד צופים
מאז "אופוריה", הנוכחות של סוויני הפכה לבלתי ניתנת לעצירה. היא בכל מקום. חיטובי גופה, והמחשופים הנדיבים שמדגישים אותו, הפנו לעור החלק שלה את אור הזרקורים והקנו לה תשומת לב ציבורית יוצאת-דופן. היא הפכה לתופעה של ממש בתקשורת המיינסטרים, וגם בזו האלטרנטיבית. שמה צץ שוב ושוב בכותרות, וכך גם צילומי הפפראצי בטורי הרכילות אודותיה, ובעקבותיהם שלל של תמונות וסרטונים באינסטגרם ובטיקטוק שההמונים צורכים על בסיס יומיומי.
אבל בעוד מיליוני בני אדם עוקבים אחריה ברשתות החברתיות, מעטים מאוד מהם טורחים להתייצב בבתי הקולנוע כדי לצפות בסרטים בכיכובה. לא פחות מחמש כאלה יצאו לאקרנים ב-2025, שנה גדושה מאוד בפעילות עבור הכוכבת האמריקנית הצעירה וטובת-המראה, וכל אחד מהם ללא יוצא מן הכלל היה כישלון מסחרי אדיר. הטרגדיה היא שסוויני בת ה-28 היא שחקנית כישרונית מאוד ושאפתנית אפילו יותר. למען האמת, ההתעקשות שלה להוכיח זאת, לא פעם כהתרסה נגד התדמית שלה על המסך הקטן וזה הקטנטן, מכשילה אותה על המסך הגדול.
וזהו הבציר של סוויני השנה:
1. Echo Valley - מותחן מאת הבמאי מייקל פירס והתסריטאי בראד אינגלסבי ("הסודות של איסטאון"), שבו סוויני מגלמת נערה מכורה לסמים, תמימה וחסרת-אונים רק לכאורה, שמנצלת את אביה ובעיקר את אמה האוהבת והדואגת כדי לסחוט כספים. על אף שהדמות שלה תואמת את הטייפקאסט של קאסי (בגרסה הלבושה שלה), ולמרות שובל היח"צ שהביאה עמה סוויני להפקה, כשהיא מופיעה לצדם של ג'וליאן מור, קייל מקלאכלן, דונאל גליסון ופיונה שואו, הסרט מבית אפל TV פלוס עלה על המסכים בקול ענות חלושה וירד מהם תוך שבוע, בדרך לסטרימינג בלי הכנסות משמעותיות (קטנות מדי מכדי לדווח עליהן).
2. "אמריקנה" - כבר לפני ארבע שנים הצטלמה סוויני לדרמת האקשן הקומית של הבמאי טוני טוסט, כחלק מאנסמבל מרשים שכולל את פול וולטר האוזר, סיימון רקס, אריק דיין והמוזיקאית הלסי. סוויני מגלמת מלצרית צעירה וענוגה (וגם פה, תמימה וחסרת-אונים רק לכאורה) עם חיבה למוזיקת קאנטרי וחלומות גדולים, שעליהם מאיים הגמגום שלה. היצירה המבריקה הזאת הוקרנה בבכורה מבטיחה כאחד מהסרטים הבולטים ב-2023, אולם משברים מאחורי הקלעים של ההפקה הקפיאו את יציאתו לאקרנים עד הקיץ. חברת ליונגייט הפיצה את "אמריקנה" בכאלף מסכים ברחבי ארצות הברית אבל היענות הקהל הייתה כל כך זניחה שההכנסות נשמרו בסוד לצרכים משרדיים פנימיים בלבד.
3. "עדן" - המותחן התקופתי של הבמאי זוכה-האוסקר רון הווארד קיבץ אליו את ג'וד לאו, ונסה קירבי, דניאל ברוהל, אנה דה ארמס, וגם את סוויני. העלילה מבוססת על סיפורם האמיתי של קהילת המתיישבים הראשונים שהגיעו מאירופה לאי פלוריאנה שבגלפגוס בשנות ה-30, אשר התפזרה בנסיבות מפוקפקות של תככים, מזימות ורצח מסתורי. סוויני גילמה את דמותה של מרגרט וויטמר, שנדדה עם בעלה מגרמניה ובסופו של דבר הצליחה לשרוד את אתגרי הטבע ובני האדם הזדוניים. למרות צוות השחקנים העילאי, מיומנות הבמאי והסיפור הבלתי-נתפס שהוא עיבד לקולנוע, הסרט השאפתני התקבל באכזבה על ידי המבקרים בפסטיבל טורונטו אשתקד. והפצתו הקיץ התקבלה בקרירות גדולה יותר גם מצד הצופים, שהכניסו כמיליון וחצי דולר בלבד מבתי הקולנוע בארצות הברית. הרחק מתקציב ההפקה, שרובו הושקע בשכר הכוכבים, וסוויני ביניהם.
4. "כריסטי" - התפקיד שלקחה על עצמה כמתאגרפת פורצת-הדרך כריסטי מרטין היה אמור להיות פריצת-דרך מקצועית וגם מסחרית עבור סוויני. כדי לעמוד באתגר היא הוסיפה 15 ק"ג של שרירים לגופה, שנראה לפתע קצת פחות נשי ומחוטב - לאכזבת חלק מהמעריצים. הגברים, אשר זכו להציץ בצילומי פפראצי מאתר הצילומים ונהנו להשמיץ אותה ברשת. לא שזה הזיז לשחקנית השאפתנית שהתרכזה בגילום הדמות שלה, ועשתה מעל ומעבר בהופעתה אדירה והנאמנה-למקור של האישה הקשוחה, שחיה כלסבית בתוך הארון בנעוריה וכמעט סיימה בארון קבורה מוקדם מן הצפוי - לא כנוק-אאוט בזירה, אלא בגלל תקיפה אלימה מצד מאמנה/בעלה הנצלני. סוויני נתנה לעצמה להיחשף בתרכובת רגישה-קשיחה, נטולת מחשופים, ונושאת את ביוגרפיית הספורט המטלטלת על כתפיה החסונות, תוך שהיא מתנערת מהתדמית הנשית הסקסית שלה מהרשתות החברתיות. למרות כל ההשקעה, הסרט גרף פחות משני מיליון דולק בקופות - לא מספיק כדי לכסות את השכר של השחקנית הראשית.
"כריסטי" - טריילר
(באדיבות פורום פילם)
5. "עוזרת הבית" - אפשר להכריז שהניסיון האחרון של סוויני להצלחה קופתית ב-2025 גדוש במחשופים, ויש בו אפילו כמה סצנות מין חושפניות בהשתתפותה. במותחן האירוטי שביים פול פייג היא מגלמת אסירה משוחררת שמתקבלת למשרת משק בית באחוזה מפוארת של זוג בורגני. ההזדמנות התעסוקתית מתגלה כסיוט מהגיהנום בגלל הבוסית המתעללת (אמנדה סייפריד), והוא אף הולך וגובר על רקע הרומן הלוהט עם בעל הבית (ברנדן סקלנר). הבעיה היא שמדובר בסרט נחות, ולא בגלל הכוכבת שבמרכזו. תסריט גרוע והפקה מפתיעה בחובבנותה, שכוללת הופעת אורח של בום-מיקרופון בכמה סצנות, לא מבטיחים תוצאות טובות עבור חברת ליונסגייט שמפיצה. אבל מי יודע, אולי הקאמבק של סוויני בעירום מלא על המסך יטען את הקהל במוטיבציית-יתר.
דמדומי הקולנוע
על אף ההספק הפורה שלה כשחקנית חרוצה ושאפתנית השנה, הכישלונות הקופתיים הסדרתיים הם בעיה לא פשוטה עבור סוויני לקראת המשך הקריירה בעסקי הקולנוע. עם כל הכבוד למיומנותיה הדרמטיות, וסגולותיה הגופניות, שירותיה נדרשים כדי לייצר הכנסות עבור הפרויקטים שאותם היא נשכרת להוביל. כשהמפיקים מודיעים על הליהוק שלה (ושל כל כוכב קולנוע לצורך העניין), הם לא רק בונים על כך שהיא תעשה עבודה טובה מול המצלמה, אלא בונים על השם שלה כדי למשוך מממנים שישכנעו לפתוח את הכיס לצורך הפרויקט. כך זה עובד מאחורי הקלעים, בשלב גיוס הכספים. שמות גדולים מפתים משקיעים נדיבים. בתעשייה קוראים לזה "חבילה", וכשיש לך את סידני סוויני ארוזה כחלק ממנה, אז המשקיעים באים. כרגע. זה עלול להשתנות בהמשך בהתחשב בתובנה הבלתי-נמנעת שהיא אולי השם הכי רותח בהוליווד כרגע, אבל זה לא בא לידי ביטוי בקופות. ואם היא לא מסוגלת להחזיר את ההשקעה, אז אין טעם ללהק אותה ובתעריפים הגבוהים שהיא דורשת כשחקנית, מוכשרת ככל שתהיה. לפני הכל, שירותיה נדרשים כמקדמת מכירות.
7 צפייה בגלריה
השם הכי רותח בהוליווד כרגע. סידני סוויני עם קאסט "עוזרת הבית"
(צילום: Evan Agostini/Invision/AP)
אז למה זה קורה? מאיפה נובע הפער הזה בין הנוכחות התקשורתית הערה שלה כאושיית תרבות מדוברת לבין ההצלחה שלה ככוכבת קולנוע? יש מי שמצביע על פרשת אמריקן איגל כסיבה להשמדת-הערך שלה. כזכור, סוויני נשכרה על ידי חברת הביגוד אמריקן איגל כפרזנטורית במספר פרסומות טלוויזיונית, שבהם הופיע כשהיא מכוסה חלקית במלבושים שונים מתוצרת המותג, תחת הסלוגן Sydney Sweeney Has Great Genes (פיתוח למשחק מלים של גנים וג'ינסים, ולפי הפרסומת לסידני יש גם וגם). הטהרנים - יש כל כך הרבה בהוליווד - הסתערו עליה כמי שמשתפת פעולה עם עליונות לבנה, ואלו הצטרפו לאלו שהאשימו אותה על נכונותה להיות סמל סקס שמציגה עצמה לראווה מול גברים מזילי-ריר. זה לא מסתדר עם הערכים הליברלים של קהילת הקולנוע האמריקנית, בטח לא מאז תנועת MeToo#. העובדה שסוויני גדלה בבית שמרני בעיר ספוקיין שבמדינת וושינגטון, ונרשמה בעבר כחברת המפלגה הרפובליקנית, רק הוסיפו דלק לתבערה שאיימה לשרוף אותה בתעשייה.
המשבר האישי של סוויני נובע לפני הכל מהמשבר המהותי שעובר על הוליווד באופן כללי. האמריקנים, ולא רק הם, נוחרים בבוז לעבר כל מה שקשור לקולנוע, ופשוט לא הולכים לראות סרטים. הם מעדיפים לשבת בבית ולצפות בדרמות מרגשות בנטפליקס או פורנו באינטרנט
אוקיי, אז בהוליווד לא מחבבים את סוויני. חלקם מסתייגים ממנה על רקע פוליטי (במיוחד אחרי פוסט התמיכה של טראמפ בה: "לסידני סוויני, רפובליקנית רשומה, יש את הפרסומת הכי לוהטת. תראי להם מה זה, סידני"). חלקם אפילו שונאים אותה. זה מחבל בקמפיין האוסקר שלה, ועלול לשלול ממנה מועמדות מוצדקת לפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר למרות הצטיינותה ב"כריסטי". אבל הבעיה של סוויני היא לא הקולגות, אלא הקהל הרחב. ואם נהיה כנים, רוב האמריקנים נחרו בבוז אל מול הסערה התקשורתית המטופשת, בעודם נהנים מהפלירט הלוהט של הגברת שמתנה אהבים עם ג'קט הג'ינס שלה. אם הייתה ביקורת, היא נובעת מכך שהיא נותרה מכוסה במלבושים. השערורייה המומצאת הזו, שדווקא מתדלקת את הנראות שלה בציבור, היא לא ההסבר המשמעותי לביצועים המאכזבים של הסרטים שהיא מובילה.
המשבר האישי של סוויני נובע לפני הכל מהמשבר המהותי שעובר על הוליווד באופן כללי. האמריקנים, ולא רק הם, נוחרים בבוז לעבר כל מה שקשור לקולנוע, ופשוט לא הולכים לראות סרטים. הם מעדיפים לשבת בבית ולצפות בדרמות מרגשות בנטפליקס או פורנו באינטרנט. הכל זמין בסלון הבית, בחדר השינה או על צג הסמארטפון בשירותים. בשביל זה לא צריך לטרוח לצאת מהבית ולרכוש כרטיס, גם לא בשביל לחזות בסידני סוויני. אבל גם לא בשביל ג'ורג' קלוני, ג'וליה רוברטס, לאונרדו דיקפריו וג'ניפר לורנס, שנמצאים בצד הנכון של המפה הפוליטית בלוס אנג'לס. גם הביצועים הקופתיים של הכוכבים הוותיקים והמוערכים השנה לא היו מדהימים. גם לא של ג'וש או'קונור, שכמו סוויני הפך לשחקן המבוקש ביותר בתעשייה עם הופעות בתפקידים ראשיים בארבעה סרטים - "מאסטרמיינד", ההיסטוריה של הצליל", "בנייה מחדש" ו"רצח כתוב היטב: התעורר איש מת". כולם עטורי-שבחים השנה, וכולם רשמו תוצאות מאכזבות בקופות שלא תואמות את ההילולה סביב הבריטי הלוהט.
אנחנו נמצאים בדמדומי תעשיית הקולנוע כפי שאנחנו מכירים אותה. הרגלי הצפייה של הקהל השתנו לחלוטין, וההפצות התיאטרליות התעדכנו בהתאם והתקצרו משמעותית. סרטים עצמאיים רבים יוצאים לבתי הקולנוע בקול תרועה רמה ויורדים מהמסכים בשקט אחרי שבועיים. לא נעים להודות, אבל רובם יוצאים לאקרנים מלכתחילה כמקדמי מכירות לעלייה בסטרימינג. ההקרנות הפיזיות הפכו לפרומו לקראת הצפייה הביתית. זה משפיע באופן טבעי גם על הטאלנטים שממשיכים לקבל תשומת לב תקשורתית בראיונות לעיתון או לטלוויזיה, וקמפיינים ברשתות החברתיות, אבל הם לא מניעים יותר את הקהל. באופן כללי אפשר לזהות את דעיכת קסמם של כוכבי הקולנוע. שובל המעריצים והעניין התקשורתי בהם הולך ומתקצר, וכך גם העוצמה השיווקית שלהם. הוליווד הזוהרת של פעם היא כיום נוסטלגיה חביבה מהעבר הקרוב.
סמל סקס? ברכה - וקללה
אפשר להגיד שהסוף של הוליווד קרוב, אבל הוא עדיין לא פה. שוברי-קופות מבליחים פה ושם כמכות חשמל ללב מפרפר. גם לסוויני היו כאלה בעבר. זוועתון האימה "טהורה" שאותו הובילה בתפקיד נזירה צעירה ורדופה בידי דיבוק זדוני הופק בתקציב צנוע של כתשעה מיליון דולר והניב 15.5 מיליון דולר בארצות הברית בלבד. שנה לפני כן, הקומדיה הרומנטית השובבה "רק לא אתה", בה כיכבה לצד גלן פאוול, גרפה יותר מ-220 מיליון דולר מסביב לעולם. הדיווחים על סצנות מין לוהטות שהשניים חולקים על המסך עזרו מאוד לקידום המכירות, וכך גם השמועות על פלירט לוהט לא פחות בין השניים מאחורי הקלעים, שהונדס ככל הנראה כחלק מהאסטרטגיה השיווקית שנתפרה על פי מידותיה הנאות של סוויני כסמל הסקס הרשמי של ארצות הברית כיום (באישור טראמפ).
7 צפייה בגלריה
ממשיכה להילחם על הנוכחות שלה גם על המסך הגדול. סידני סוויני
(צילום: Evan Agostini/Invision/AP)
העיצוב של סוויני כסמל סקס הוא הברכה שלה בכל הנוגע להגברת הנוכחות שלה בשיח התקשורתי וקיבועה בראש סדר היום של התרבות האמריקנית, אבל מדובר גם בקללה שבולמת את ההתפתחות שלה כשחקנית קולנוע. בעולם מושלם התדמית שלה - ילדה-אישה, תמימה וחביבה כנערה מתבגרת, נחשקת כמו אישה בוגרת ושופעת - הייתה מלחימה באופן טבעי בין מעמדה כאושיית רשת שמקרינה מיניות לכל עבר לבין השגשוג המקצועי שלה ככוכבת שדמותה מוקרנת על מסכים בכל מקום. באקלים הנוכחי, פלח-השוק הנאמן היחיד שנותר להוליווד הוא הקהל הצעיר של הילדים ובני הנוער. למרות שרובם ככולם יודעים מי זו סידני סוויני מהאינסטגרם והטיקטוק, הם פחות מתרשמים מהמחשופים, ועוד פחות מהניסיונות שלה להחניף לטעמם של צופים צעירים, כמו בהרפתקת גיבורי-העל המוכפשת שלה "מאדאם ווב" שנחלה כישלון מהדהד בקופות. זה הבהיר למי שתהה שסידני סוויני היא כוכבת קולנוע למבוגרים בלבד - אבל מה עושים כשהמבוגרים לא הולכים לקולנוע יותר?
החדשות הטובות הן שהמבוגרים ממשיכים לצפות בטלוויזיה, והם יכולים להמשיך ליהנות באופן אינטימי מהמיומנויות הדרמטיות של סוויני ומחיטובי גופה על המסך הקטן בפרויקטים כמו "הלוטוס הלבן" וב"אופוריה" (ששבה בקרוב לעונה שלישית). אבל בינתיים, היא ממשיכה להילחם על הנוכחות שלה גם על המסך הגדול, לפחות עד שיגיע תאריך התפוגה של הקריירה שלה, או של תעשיית הקולנוע באופן כללי. מה שיגיע קודם. היא יכולה ללמוד מהמקרה של אמיליה קלארק, שפרצה לחיינו בסצנות סקס סוערות ופרועות ב"משחקי הכס". כשהחליטה לשים סוף להתערטלות שלה על המסך, בכך שמה גם סוף לקריירה שלה שלא התפשטה מעבר לדמות של דיינריס טרגריאן.
7 צפייה בגלריה
ממשיכה למנף עד תום את התדמית הפומבית שלה כסמל מין. סידני סוויני
(צילום: Richard Shotwell/Invision/AP)
בניגוד לקלארק, סוויני ממשיכה למנף עד תום את התדמית הפומבית שלה כסמל מין וכאושיית רשת כדי לקדם את עצמה כשחקנית. אי אפשר להתעלם מהפער מהותי בין שני היבטים אלה בחיים שלה כסלבריטי, אך סוויני מתריסה נגד התדמית והסטיגמות שנלוות לה דרך ההעדפה הבלתי-מובנת מאליה לקחת חלק בסרטים עצמאיים צנועים בתקציבים מוגבלים, על חשבון הפקות ענק. במקום להופיע כבימבו זנותית בקומדיה מסחרית או כגיבורת-על ילדותית, היא מאתגרת את עצמה ואתכם עם דמויות נשים מורכבות ב"אמריקנה", ב"כריסטי" וב"ריאליטי" מ-2023 (שבו גילמה את ריאליטי ווינר שנאסרה על הדלפת סודות ביטחוניים). בקרוב תופיע כקים נובאק בדרמה התקופתית !Scandalous על הרומן "השערורייתי" של השחקנית הנוצצת עם הקומיקאי השחור סמי דייויס ג'וניור.
באמצעות הכישרון, התעוזה, והנכונות להיחשף גופנית ונפשית, סוויני הצעירה והעקשנית ממשיכה להילחם בדעות קדומות דרך הופעותיה על המסך. היא בוחרת לעצמה תפקידים נשיים מאתגרים, תוך שהיא עוטה על עצמה עוד שכבות של אופי, ואם צריך גם משילה שכבות של לבוש. אין טעם להתכחש לחשיבות העירום להתפתחות הקריירה שלה, ואם זה מה שמתבקש ממנה כדי להישאר רלוונטית בחיים החצויים שלה בין המסך הקטן והגדול, היא תמשיך בכך, ובלי להתנצל. בניגוד ל"סודות המין והזן" ופנטזיות אירוטיות זניחות אחרות שמושכות תשומת לב לרגע ונשכחות מיד לאחר מכן, כשחקנית שאפתנית, סוויני פה כדי להיכנס לכם ללב, גם אם לא לכיס.
