בתוך פחות מחודשיים, ארבע נערות אנונימיות הונחתו היישר ללב תעשיית הבידור בישראל - והספיקו לככב בסדרת דוקו-ריאליטי, להוציא מיני אלבום, להיות מושא ללעג ברשתות, להופיע במסיבת גייז ואיפשהו בדרך גם להפוך לסמל ציוני שנוא במיוחד על ידי גולשים אנטי-ישראליים. הכוונה היא כמובן ללהקת הבנות החדשה בישראל - איי באטרפליי.
במשרדי הסוכנות של רוברטו בן שושן במרתף בדרום תל אביב, בשעת בוקר מוקדמת, הארבע מתאספות להן בזמנן. ראשונות מגיעות נויה שרם (19) - חיילת בלהקה צבאית ואמיליה בן עטר (17) תלמידת כיתה י"ב בתל אביב, מלוות במנהלת הלהקה עמית שאטו. אחר כך מצטרפת ליאן בירן (18), שהגיעה ברכבת מקריית חיים, ואחרונה מגיעה מיקה ולטמן (19) מרמת השרון, היחידה בלהקה שנוהגת ברכב משלה ולא תלויה בשאטו שמתפעלת גם את מערך ההיסעים.
מיקה ולטמן: "סקלו אותנו בתגובות על סמך תמונה אחת, אנשים ימנפו לרעה כל 'פיפס' שיוצא לא טוב כי יודעים שיש עלינו דיבור. אנחנו מרגישות שפשוט יפסלו כל דבר שנעשה"
ארבע הנערות חיכו במשך שנים לרגע שבו יוכלו לפרוץ אל סצינת הפופ בארץ, שבשנתיים האחרונות חוותה טלטלות משל עצמה יחד עם מצב הרוח הלאומי. המשימה הלאומית שרוברטו הציב להן - לכבוש את ישראל ואחר כך את העולם כולו - היא מה ששכנע את כולן, בסופו של דבר, להצטרף לפרויקט השאפתני.
מערך השיווק המאסיבי כבר קוצר פירות: לצד מאות אלפי צפיות והאזנות, בפתיחת השיחה בן עטר מספרת בהתלהבות שמישהי עצרה אותה ברכבת וביקשה ממנה לצלם סרטון, ובירן מוסיפה שדבר דומה קרה לה ברחוב נחלת בנימין בתל אביב. "בהתחלה כתבו עלינו ברשתות דברים מזעזעים, זה קשה", בירן אומרת, "וקשה מאוד להסיר רושם ראשוני. אבל עכשיו מתחילות להגיע תגובות יותר טובות ואנשים כן מתחברים לשירים שהוצאנו, שהם באמת איכותיים ואנחנו מאוד אוהבות אותם. בסוף אנחנו מאוד שלמות עם זה".
"הכנו את עצמנו לזה שיהיו הרבה אנשים שיבקרו אותנו, ושהביקורת תהיה מחרידה", ולטמן מודה, "לאנשים יש דעה קדומה שלהקות בנות זה פתטי ולא יעבוד בארץ. אבל לא קיבלנו אפילו הזדמנות להראות מה אנחנו יכולות לעשות. סקלו אותנו בתגובות על סמך תמונה אחת, אנשים ימנפו לרעה כל 'פיפס' שיוצא לא טוב כי יודעים שיש עלינו דיבור. אנחנו מרגישות שפשוט יפסלו כל דבר שנעשה".
6 צפייה בגלריה
"הכנו את עצמנו לזה שהביקורת תהיה מחרידה". מתוך I BUTTERFLY
(צילום: ירדן בקר, באדיבות HOT)
עמית המנהלת שלכן אמרה "מה זה משנה - העיקר שמדברים". אתן מסכימות עם זה?
שרם: "תראי, עדיין חשוב לנו שיאהבו אותנו, שלא יגידו שאנחנו גרועות. בהתחלה זה מה שרוב האנשים אמרו. אני לא סתם עוד ילדה שאספו להצטרף ללהקת בנות. כל אחת מאיתנו עברה דרך קשה כדי להגיע לרמה שהיא היום. לא סתם קיבלנו תוכנית טלוויזיה, ולא סתם קיבלנו את הפרסום הזה".
ולטמן: "לרוברטו יש המון בנות שחתומות אצלו והוא יכל לקחת ללהקה, לא סתם אנחנו קיבלנו את זה".
ליאן בירן: "מלכתחילה לא באנו להיות מיכל הקטנה, לא שמיכל הקטנה כל כך קטנה היום... אבל לא התכוונו להיות כוכבות ילדים. רצינו להוציא מוזיקה בליגה של הגדולים"
"אמרו לי שאני גרועה ושאני צריכה להשתפר"
כשנודע לארבע הנערות שהן התקבלו לפרויקט המוזיקלי החדש, הן בטח לא דמיינו איך תיראה טבילת האש הראשונה שלהן בפני קהל בינלאומי. כך, קליפ בכורה לסינגל הראשון שלהן, "מי אתה", שהיה אמור לסמל העצמה נשית - הפך ברשת להתגלמות האכזריות הישראלית בעזה - כשבווידאו רואים בניין שמתפוצץ ברקע חברות הלהקה שרוקדות. הקטע הזה מהקליפ צבר 18 מיליון צפיות ברשת X (טוויטר לשעבר), והפך את איי באטרפליי לפנים הרעות של ישראל. הארבע מיד הפכו למושא לכתבות ודיווחים בארץ ובעולם, כשבמקביל, גם ההופעה הפומבית הראשונה שלהן בחודש שעבר העלתה אותן על המוקד.
6 צפייה בגלריה
"נסעתי לקבר של ג'ים מוריסון ושרתי לידו". אמיליה בן עטר. איי באטרפליי
(צילום: ירדן בקר, HOT בידור )
חברות איי באטרפליי השיקו את הלהקה במופע קצרצר במסיבה של ליין הגאווה פוראבר, שהתקיימה במועדון האומן 17 בתל אביב, כשהן לבושות בגרביונים ולנז'רי בצבעי שחור-אדום. התיעוד עלה לעמודי בידור באינסטגרם ובטיקטוק, והביקורות לא איחרו להגיע: המגיבים כינו את האירוע "מופע חשפנות זול", והתייחסו לכך שאחת מחברות הלהקה - בן עטר - עדיין קטינה.
"צריך לראות את זה בקונטקסט - זו מסיבת גייז והופענו כמחווה ל'מולאן רוז''", מסבירה ולטמן, "זו מסיבה להט"בית ואנחנו התאמנו את עצמנו לתפאורה ולקהל, ברור שביום העצמאות לא נעלה ככה לבמה. ובכלל, אנחנו לא ראינו את התלבושות האלה כחשופות. אם מישהי הייתה מרגישה לא בנוח ללבוש את זה היינו אומרות".
יכול להיות שבאופן כללי ישראל עוברת לסגנון שמרני יותר, כמו שרואים בפופ האמוני? אולי לקהל יהיה קשה לקבל מה שאתן עושות.
בן עטר: "זה לא סותר. אני בן אדם מאוד מאמין, מתפללת כל יום, אני משתדלת לשמור שבת. צניעות אמיתית באה קודם כל מבפנים, וזה שאנחנו רוקדות זה שלנו. זה משהו שרואים בחו״ל ורואים גם בארץ, פשוט אני חושבת שאנחנו בהתחלה, ועוד לא מכירים אותנו. בכללי המסר שלמדנו מזה - זה להפסיק להתנצל, כי היד של אנשים תמיד קלה על המקלדת".
6 צפייה בגלריה
"לא התכוונו להיות כוכבות ילדים". ליאן בירן. איי באטרפליי
(צילום: ירדן בקר, HOT בידור )
בירן: "מלכתחילה לא באנו להיות מיכל הקטנה, לא שמיכל הקטנה כל כך קטנה היום... אבל לא התכוונו להיות כוכבות ילדים. רצינו להוציא מוזיקה בליגה של הגדולים".
ברחבי העולם היו לא מעט הרכבי נשים שהפכו לסנסציה עולמית והולידו כוכבות-על - מהספייס גירלז מבריטניה, דסטיניז צ'יילד מארצות הברית ואפילו בלאקפינק מקוריאה - אבל בישראל רוב הניסיונות לייצר להקת פופ נשית כשלו תוך זמן קצר מאוד. הפעם, כולם מקווים, התוצאה תהיה אחרת.
6 צפייה בגלריה
" משקיעים בנו כסף ואנחנו משקיעות את ה-200 אחוז שלנו". מיקה ולטמן. איי באטרפליי
(צילום: ירדן בקר, HOT בידור )
בסדרת הדוקו-ריאליטי שמלווה את הקמת איי באטרפליי, שצולמה לפני שנה וזמינה לצפייה ב- HOT בידור, HOT VOD ו-NEXT TV, הארבע עוברות אימוני ריקוד ושירה בדומה לאופן הכשרת כוכבי הפופ בקוריאה. לכתיבת שירי אי-פי הבכורה שלהן "אפקט הפרפר", שיצא בחודש שעבר, גויסו כותב המילים רון ביטון והמפיק ניצן קייקוב. לאורך הסדרה I BUTTERFLY, הצוות המקצועי שמקיף את הלהקה מודה לא אחת שלארבע מצפה דרך ארוכה - בפרט בתחום הריקוד וההופעה על במה.
"אם הצוות שלנו לא היה רוצה שנצליח - אז לא היו אומרים לנו כלום והיינו נשארות ברמה נמוכה", מודה בירן, שקיבלה ביקורת רבה על כישורי הריקוד שלה בסדרה. "אני לא ידעתי לרקוד בכלל. אפס. ומה לעשות, אמרו לי שאני גרועה ושאני צריכה להשתפר. אם לא היו אומרים לנו את זה היינו כמו הלהקות שהיו פה בעבר, ואנחנו לא מעוניינות בזה".
6 צפייה בגלריה
"עדיין חשוב לנו שיאהבו אותנו, שלא יגידו שאנחנו גרועות". נויה שרם. איי באטרפליי
(צילום: ירדן בקר, HOT בידור )
שרם: "במהלך התוכנית הייתי בתקופה מזעזעת, מאוד מכונסת בעצמי וחסרת ביטחון. ודווקא עכשיו ראיתי בתוכנית שהם ממש הרימו לי, שהם ראו את הכישרון שלי. זה עשה לי טוב".
היום, בניגוד לתחילת הדרך שתועדה בסדרה, הן טוענות שהן בקשר חברי קרוב זו עם זו. "קבוצת הוואטסאפ שלנו תכניס אותנו לכלא", הן צוחקות, ומתעקשות שהמשקעים שצפו ביניהן בתחילת העבודה המשותפת נשארו מאחור.
רק על נושא אחד הן עדיין חלוקות - האם הן צריכות לשיר בלהקה שירים מקוריים שהן יכתבו, או להישאר נאמנות לצוותי כותבי פופ משומנים וידועים כמו ביטון וקייקוב. "היה לי קשה כשביקשו ממני לשיר כמו תוכי. זה ביאס אותי, כי מבחינתי זאת אמנות - זה מה שהנשמה שלי אוהבת", אומרת בן עטר, שביקשה להביא חומרים מקוריים ללהקה. "מגיל שבע אני מלחינה וכותבת שירים, זה שונה מאוד לשיר משהו פופי ומכובד. זה גם שונה מהשירים שאני אוהבת, בשנה שעברה נסעתי לקבר של ג'ים מוריסון ושרתי לידו".
ולטמן, שהפוכה בגישתה, מצטרפת לשיחה. "זה לא ריאלי שתהיה לנו כרגע אמירה מקצועי על כתיבת השירים", היא אומרת, "הכי טובים עושים את העבודה הכי טובה בשבילנו. בהמשך יהיה ברור שנשתתף בכתיבה, וזה יהיה מדהים, אבל כרגע אנחנו להקה שעוד לא התגבשה ואף אחד לא יודע עדיין מה הקטע המקצועי שלנו".
בסדרה יש סצנה שרוברטו מכריז "אני לא מתערב בניהול הלהקה, אני רק רוצה לאסוף את הכסף". בסוף אתן פרויקט כלכלי שלו.
ולטמן: "אין לי שום טענות כלפי הדבר הזה. סורי, הוא בא לעשות כסף, וגם אנחנו. הוא השקיע בנו מיליון שקל, זה מעיד על הערך שהוא רואה בנו, שזה רציני. בגלל זה מציגים את זה בסדרה או בכתבות, וזה הגיוני. משקיעים בנו כסף ואנחנו משקיעות את ה-200 אחוז שלנו".
בירן: "הוא בסוף יזם את זה, אף אחד לא הכריח אותו. אנחנו הבייבי שלו, ואנחנו נחזיר את ההשקעה".
