הקומיקאי המבריק פיטר סלרס מת ב-1980 כשהיה בן 54. הדמות העיקרית שאיתה זוהה הייתה של המפקח קלוזו, איש משטרה צרפתי, שוטה ושלומיאל מדופלם, שאותו הוא גילם בחמישה סרטים. המוות של סלרס היה אמור לשים לכך קץ אבל החמדנות של אולפני MGM הובילה לפיתרון מפוקפק. ב-1982, שנתיים לאחר מותו של סלרס, יצא "בעקבות הפנתר הוורוד" - באמצעות שימוש בכפיל שצולם מהגב, ועלילה שבה דמויות מסדרת הסרטים מספרות לעיתונאית על קלוזו (שנעלם וספק מת), נתפר סרט נוסף. ה"זיכרונות" היו תירוץ להשתמש בשאריות שנותרו על רצפת חדר העריכה מסרטים קודמים (בעיקר מ"נקמת הפנתר הוורוד"), וחלקם היו שוטים שבהם כבר נעשה שימוש. אלמנתו של סלרס תבעה וקיבלה פיצויים על הפגיעה במוניטין של בעלה.
"ג'קאס: גומרים בשיא" - טריילר
(קרדיט: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
נזכרתי בפרשה העגומה כשצפיתי ב"ג'קאס: גומרים בשיא" (Jackass: Best and Last) – הסרט שמצהיר על כוונתו להיות האחרון בסדרת הסרטים. כזכור חבורת פעלולני הריאליטי-סלפסטיק-אקסטרים הפציעה בסדרת טלוויזיה פופולרית ושנויה במחלוקת שהוקרנה בערוץ MTV בין 2000-2002, ומשם התגלגלה לסדרת סרטים. בין 2002 ל-2022 נעשו ארבעה סרטי ג'אקס, ועוד סרט ספין-אוף, "חרא סבא" (2013). חוץ מזה היו גם סרטי ה-"5.", סרטים משלימים לכל הפקה שהתמקדו בראיונות עם חברי הצוות, ואאוטייקים שלא נכנסו לסרט המקורי.
מתוך "ג'קאס: גומרים בשיא"
מתוך "ג'קאס: גומרים בשיא"
אחח, כמה אסתטיקה. מתוך "ג'קאס: גומרים בשיא"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
השם הלועזי מרמז שהסרט הנוכחי הוא האחרון בסדרה, אבל גם שהוא כולל את "המיטב". הכוונה אינה שאלו הפעלולים החדשים ומצוינים ביותר, אלא שיש מחזור קטעים מתקופה של למעלה מרבע מאה שבה הצוות של ג'קאס סיכן את חייו, ביזה את גופו, וקבע רף חדש לגועל פיזי על מסך הקולנוע. במילים פשוטות: חצי מ-90 הדקות של הסרט מורכבת מקטעים שכבר הופיעו בסרטים קודמים, קטעים שהמעריצים המושבעים בוודאי מכירים היטב. למשל סטיב-או מועף לשמים בתא של שירותים ניידים, או הכליאה של החבורה בחדר חשוך עם נחש עכסן. בנוסף יש "רגעים נוסטלגיים" שלא הופיעו בסרטים ובסדרה. הסרט מתחיל בצילום וידאו מ-1998 שבו מנהיג החבורה ג'וני נוקסוויל שם על עצמו אפוד מגן, ושכבה נוספת של גיליונות מגזינים פורנוגרפיים, לפני שהוא יורה באקדח בבטנו; זרעי הטירוף שמהם יצמחו הסדרה והסרטים.
בשונה מהסיפור על סלרס, כאן החבורה של ג'אקס עדיין בחיים. כלומר, חוץ מראיין דאן שמת ב-2011 בגיל 34 בתאונת רכב שבו נהג שתוי - ובאם מרג'רה, שסולק מההפקה של הסרט הקודם ("ג'אקס 4: ג'קאס לנצח") לאחר שהשתמש בסמים ואלכוהול (מן הסתם בכמויות יוצאות-דופן גם עבור החבורה). בכל זאת ישנם אלו ששרדו והגיעו עד הלום. קרקס פריקים הכולל את סטיב-או (שבדרך נס שרד שנים של התמכרות לסמים), הפעלולן כריס פונטיוס, ג'ייסון "ויי-מן" אקונה המאותגר אנכית, וזאק הולמס, מצטרף חדש שיכול להיות נער הפוסטר ל"השמנת יתר חולנית". בסרט הקודם הצטרפה גם תוספת נשית - הקומיקאית/פעלולנית רייצ'ל ווילסון, אבל השתתפותה בפעלולים היא פחות מסמלית. תפקידה הוא להיות צופה שעומדת מהצד, רק כדי שהסרט לא ייראה כמו "מסיבת נקניקיות" מוחלטת.
מתוך "ג'קאס: גומרים בשיא"
מתוך "ג'קאס: גומרים בשיא"
מסיבת נקניקיות? לא! שימו לב, יש שם אישה איפשהו. מתוך "ג'קאס: גומרים בשיא"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
"גומרים בשיא" הוא שארית של עידן אחר. הסרט נפתח בלוגו של MTV - ערוץ המוזיקה המהפכני של שנות ה-80, שאיבד כבר מזמן כל מעמד ורלוונטיות תרבותית. היום הוא משמש בעיקר כערוץ מחזור אשפת ריאליטי. הופעת הלוגו מהווה אקורד פתיחה הולם לסרט. על רקע כותרות הפתיחה החבורה מוצגת לצלילי להיט שנות ה-80 Holding out for a hero של בוני טיילור, בתוך חדר שהרצפה שלו זזה כמו בקליפ של Virtual Insanity של ג'מירוקוואי מלפני 30 שנה. כל אחד מאנשי החבורה מותקף בדרכים שמשחזרות/ממחזרות פעלולים מסרטים קודמים. השילוב הזה קובע את הטון הכללי של פגר (תת)תרבות שמוחזק באמצעות מכונת הנשמה.
הדמויות המרכזיות של החבורה הם בגילאי 50-56. בגיל זה חשיפת הגוף במהלך פעלולי אקסטרים נראית פחות טוב (ולא שאי פעם שהם נחשדו בהיותם דוגמנים בקריירה מקבילה). מה שעובד כ"צעירים פרועים שלא דופקים חשבון", נעשה פחות משעשע (והרבה יותר מסוכן) בגיל הזה. חובבי הומור מסוג זה עדיין יצחקו, אבל שם התואר "פאתטי" אינו נטול-רלוונטיות. לא ממש ברור כמה מבני דור ה-X וכמה מילניאלס עדיין ישאבו סיפוק ממחזור הפעלולים המוכרים. על אחת כמה וכמה לא ברור איזה עניין ימצאו בני דור ה-Z בפעלולים שמבוצעים על ידי פרפורמרים שגילם כפול או משולש מגיל הצופים. ב-2013 ג'וני נוקסוויל היה צריך לעבור עבודת איפור מאסיבית כדי להפוך ל"סבא אירווין זיסמן" בן ה-80. היום הוא בן 56, עם בת בכורה בת 30, ובסבירות גבוהה גם סבא בעצמו.
מתוך "ג'קאס: גומרים בשיא"
מתוך "ג'קאס: גומרים בשיא"
עכשיו הוא כנראה כבר "חרא סבא" בעצמו. ג'וני נוקסוויל, מתוך "ג'קאס: גומרים בשיא"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
רוב הקטעים החדשים הם של פעלולים מותאמי-גיל: בדיקת פרוסטטה בסטיבי-או שמתבצעת באמצעות רובוט שצבתותיו נדחפות לישבנו; שון "פופיס" מקלנרני (עוד מצטרף חדש מהסרט הקודם) זוכה להזרקה מאסיבית ומאוד לא אסתטית של חומצה היאלורונית שמנפחת לו את השפתיים. יש גם פעלול שעוסק באיבוד שליטה על ההפרשות. וכמובן, בל נשכח, תמיד ישנם האשכים. מה עוד אפשר לומר על איבר הגוף המידלדל המשמש כלייטמוטיב בפעלולי החבורה. מי שהתגעגע לחבטות וחישמולים של חלק הגוף המסוים הזה - יבוא על סיפוקו המלא.
מתוך "ג'קאס: גומרים בשיא"
מתוך "ג'קאס: גומרים בשיא"
זה בא עם קטטר? מתוך "ג'קאס: גומרים בשיא"
(צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט)
סרטי ג'קאס הם דלי-תקציב. בשיאם ("ג'קאס 3: ג'קאס" מ-2010 ו"חרא סבא" מ-2013), הכנסותיהם הגיעו ל-171 ו-161 מיליון דולר, בהתאמה. ב"ג'קאס 4" (2022), זה כבר נחתך ביותר מ-60%. לפי מה שמסתמן לאחר שני סופי השבוע הראשונים מאז יציאת "גומרים בשיא" בארה"ב, ההכנסות תמשכנה להתכווץ. כסרט חצי-ממוחזר זה מאוד ראוי שהוא יהיה שירתו האחרונה של ברבור חבול-אשכים.