אחרי הפגנת נוכחות אדירה של הקולנוע הישראלי בקאן בשנה שעברה עם נדב לפיד, ערן קולירין וארי פולמן, מהדורת 2022 של הפסטיבל הייתה מאכזבת מבחינת היוצרים המקומיים. ובכל זאת, הבמאית הפלסטינית אזרחית ישראל מהא חאג' תחזור מהריביירה הצרפתית לביתה שבחיפה עם הישג מרשים על סרטה "קדחת ים תיכונית"' לאחר שזכתה בפרס התסריט במסגרת תחרות "מבט מסוים" - השנייה בחשיבותה בפסטיבל היוקרתי. "קשה לתאר במילים את האושר של השלמת המסע אותו התחלנו לפני חמש שנים", כתבה חאג' בעמוד הפייסבוק שלה, "קשה להסביר את כמות התודות וההערכות לכל אדם שהיה לו חלק במסע של הסרט בכל שלב מהרעיון הראשוני ועד לרגע הזה. הייתי מוקפת באנשים אוהבים ונאמנים, ובלעדיהם הסרט לא היה כפי שהוא".
פרס התסריט בקאן לבמאית החיפאית מהא חאג׳
( )
על אף היות חאג' אזרחית ישראלית, אי אפשר לתייג את "קדחת ים תיכונית" כסרט מתוצרת הארץ. הבמאית אמנם חיה ויוצרת בחיפה, ושם גם התקיימו הצילומים בהשתתפות שחקנים מקומיים, אבל הדרמה הקומית העדינה שנכללה במסגרת "מבט מסוים" נוצרה כהפקה פלסטינית בתמיכת חברות מגרמניה, צרפת וקפריסין. כספי ציבור ישראלים לא הושקעו בה. "החלטתי לא לקחת כסף מקרן הקולנוע הישראלית על אף שזו זכותי", אמרה חאג' בריאיון לתקשורת הזרה. "רציתי לעשות סרט ללא כסף ישראלי משום ששאפתי להציגו לעולם כסרט פלסטיני".
יש בוודאי בציבור הישראלי מי שיכעסו על השיוך הלאומי של הסרט כפלסטיני, ויותר מכך על ההצהרה שמסרה חאג' לפני הקרנת הבכורה, שאותה הקדישה לעיתונאית שירין אבו עאקלה שנהרגה במהלך תקרית ירי בג'נין. "עיתונאית נהדרת ובת אהובה של פלסטין נרצחה. היא נורתה בראשה בגלל שפשוט עשתה את עבודתה במחנה הפליטים בג'נין בסיקור של עוד סיפור נורא של הכיבוש", אמרה הבמאית מעל הבמה. "לעולם לא נשכח אותך, שירין. נאהב אותך ונקדש את שמך. גם אם הם הרגו את המספר, הסיפור ימשיך לחיות תמיד".
קדחת ים תיכונית – טריילר
בניגוד להצהרה הפוליטית הנחרצת של חאג' במעמד זה, יצירתה "קדחת ים תיכונית" עדינה, נוגעת ללב ומשעשעת, והיא מתארת משבר קיומי של גבר פלסטיני, שהוא גם משבר זהות בתוך המדינה בה הוא חי. הוא שוקע בדיכאון ודועך לאטו למגינת ליבם של הסובבים אותו – אשתו, ילדיו והוריו. זהו משבר אישי קשה. המתיחות הבטחונית, עוולות הכיבוש וטשטוש מורשתו אמנם נוכחים כל הזמן - על מסך הטלוויזיה, בספרי הגיאוגרפיה של בנו ובטפסים שיש למלא במרפאה - אבל הנטיות האובדניות של וואליד (עמר חלחל) נובעות מבפנים. אם יש צוהר לאופטימיות בחייו המיוסרים, הוא נפתח מהחלון של השכן החדש שלו ג'לאל (אשרף פראח), גבר פוטנטי שחי את החיים כמו שצריך על ספת ביתו עם כוס ערק או במיטת המאהבת (סמאר קופטי). החשדנות בין השניים הופכת לקרבה ידידותית, לא כנה במיוחד, כשהם מגבשים עסקת חבילה נואשת. עוד מופיעים בסרט: יוסף אבו ורדה, שאדן קנבורה, סמיר אליאס, ענת חדיד, סלאם חוסארי וסינתיה סאלים.
ממש כמו בסרטה הראשון והיפה, "עניינים אישיים", שהוקרן אף הוא בקאן ב-2016, גם ב"קדחת ים תיכונית" חאג' מתבוננת ברגישות ובהומור במשברים אישיים ומשפחתיים של דמויות פלסטיניות. הדיכאון לא תמיד נובע מהדיכוי; יש מי ששואפים לסיים את חייהם, אבל לא כמחבלים מתאבדים. וגם לא כל יצירה פלסטינית היא מפגן תעמולה.
1 צפייה בגלריה
מהא חאג'
מהא חאג'
מתבוננת בגישות ובהומור בדמויות פלסטיניות. מהא חאג'
(צילום: GettyImages)
למעשה, גם הדברים הנוקבים של חאג' בנוגע לאחריות למותה של שירין אבו עאקלה קיבלו זווית אבסורדית שלא במכוון עם תחילת ההקרנה עצמה שנפתחה בסצנה הראשונה של הסרט, בה שני גברים מתחקרים את נסיבות מותה של אישה זקנה שנדחפה על ידי אחד מהם, נפלה וסיימה את חייה. "אני הרגתי אותה", אומר אחד מהם לחברו, בנה של הקשישה שדווקא מנסה לנחמו. "גם אם דחפת אותה, היא הייתה יכולה ליפול או לא ליפול. וגם אם היא נפלה, היא הייתה יכולה למות או לא למות. זה שהיא נפלה ומתה זה לא באשמתך". דיאלוג שנון שספק אם חאג' הייתה מאמצת לתחקור מותה של העיתונאית.