פטריק סטיוארט כבר היה בן 47, קירח לגמרי מאז גיל 19 ועדיין רחוק למעלה מ-20 שנה מקבלת התואר המלכותי "סר", כש"מסע בין כוכבים: הדור הבא" עלתה לאוויר ב-1987. זה גיל מאוחר מאוד להפוך פתאום לכוכב בהוליווד, אבל פטריק סטיוארט היה אחד מאחד. אמן מקורי לחלוטין, שעשה הכול בדרכו שלו. עד שהפך לקפטן ז'אן-לוק פיקארד, היה סטיוארט מוכר בעיקר כשחקן תיאטרון שייקספירי שעשה קצת תפקידים קטנים על המסך. ולפתע קיבל את יומן מפקד האנטרפרייז.
גם אם בסופו של דבר הרזומה של של סטיוארט היה כולל רק את פיקארד או את צ'ארלס אקסבייר, מנהיג ה"אקס-מן", הוא עדיין היה אייקון. אבל בקריירה שנפרשה על פני יותר משישה עשורים, כמעט עד למותו השבוע בגיל 86, עשה סטיוארט עשרות תפקידי טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון, ועד הרגע האחרון נותר כוכב במרכז הקונצנזוס ואהוב משני צידי האוקיינוס. אלה כמה מהגדולים שבהם:
אני, קלאודיוס (1976)
סדרת המופת של ה-BBC נתנה לסטיוארט תפקיד קצר בכמה פרקים בודדים, אבל היה זה תפקיד שהותיר רושם עצום ומבחינות רבות היה הטיל שעליו הונחה עבורו האנטרפרייז. סטיוארט גילם את סיאנוס, מפקד המשמר השאפתני והמניפולטיבי בתקופת שלטונו של הקיסר טיבריוס. הוא מנצל את אמון הקיסר כדי לצבור כוח עצום, לבודד את טיבריוס מרומא, ולטוות רשת של מזימות רצחניות במטרה לתפוס את כס הקיסרות בעצמו. הוא גם מנהל רומן חשאי עם ליווילה, אחותו של קלאודיוס, ויחד הם מרעילים את בעלה, בנו של הקיסר, כדי לפנות את הדרך לשלטון. בקיצור, דרמה. מוקף באגדות כמו דרק ג'קובי וג'ון הארט, הביא סטיוארט נוכחות פיזית מאיימת, קול סמכותי, כניסה מלאה לדמות הפסיכופת וגם פאה נדירה.
מתוך "אני, קלאודיוס"
(צילום: יחסי ציבור)
חולית (1984)
טעות ליהוק גורלית של הבמאי דייויד לינץ', שחיפש שחקן אחר וקיבל בטעות את סטיוארט, הביאה אותו לגרסה הלינצ'ית לקלאסיקת המדע הבדיוני שכתב פרנק הרברט. סטיוארט גילם את גורני האלק (תפקיד שממלא ג'וש ברולין בסרטים החדשים של דני וילנב) - היועץ הצבאי לפול אטריידס הצעיר. הוא משתתף רק בכמה סצנות, אבל הן נכנסו להיכל התהילה של הבמאי. אם יש פספוס אחד בקריירה של סטיוארט, הוא כנראה העובדה שהיו לו מעט מאוד הזדמנויות ראויות בקולנוע. יותר נכון, זה פספוס של הוליווד.
מתוך "חולית" (1984)
(צילום: יחסי ציבור)
מסע בין כוכבים - הדור הבא (1987)
סטיוארט לא היה אוהד גדול של "מסע בין כוכבים" בשום שלב, גם לא אחרי שלוהק לתפקיד ששינה את חייו. "אין לי שום התלהבות מזה, בשום צורה שהיא", אמר ל"לוס אנג'לס טיימס" ב-1990. ובכן, חוסר ההתלהבות היה הדדי: היוצר, ג'ין רודנברי, סירב בתוקף ללהק את סטיוארט. הוא רצה מישהו שייראה כמו וויליאם שאטנר. באחד האודישנים המוקדמים, אילצו את סטיוארט לחבוש פאה - אולם זה נראה מגוחך והיא נזרקה לפח. נדרשו שבועות של שכנועים כדי שרודנברי ייכנע, אבל סטיוארט עצמו עדיין לא היה לגמרי בטוח. חברו הטוב, איאן מקלן, אמר לו שהוא שחקן תיאטרון חשוב מכדי "לזרוק את הקריירה בשביל טלוויזיה אמריקנית".
מתוך "מסע בין כוכבים: הדור הבא"
(צילום: יחסי ציבור)
נו, אחרי שהסתיימו אנחות חוסר ההתלהבות, ראה העולם שחקן שייקספירי שלמד משחק קלאסי מוצא שפה משותפת עם הקלינגונים. סטיוארט חתם לשש שנים וסוכנו אמר לו שהסדרה מממילא תבוטל אחרי עונה אחת, כי אי אפשר לעשות "מסע בין כוכבים" בלי קפטן קירק וספוק, "ואז תחזור לאנגליה עם שיזוף וקצת כסף בכיס". הסדרה נמשכה שבע עונות טלוויזיה וארבעה סרטי קולנוע. ב-2020 חזר סטיוארט לתפקיד בסדרה "פיקארד", והיה ממש בשיאו.
רובין הוד: גברים בגטקעס (1993)
פטריק סטיוארט גילם דמויות של מלכים רבים, אבל לא היה תענוג יותר גדול מאשר הפארודיה הגאונית של מל ברוקס לסרטי הרפתקאות-פעולה של הוליווד הישנה. זה אחד הסרטים האהובים ביותר של ברוקס, לא מעט בזכות הקאסט. סטיוארט, שוב בהופעת אורח קטנה שגונבת את הסרט ומשאירה רעב לעוד, מגלם את המלך ריצ'רד שחוזר ממסעי הצלב. זה אחד מאותם סרטים מצחיקים עד כאבי בטן שכבר לא ממש עושים יותר, וגם ממנו נותרה תחושת פספוס קלה כי לפטריק סטיוארט, הסתבר, היה תזמון קומי פנטסטי.
מתוך "רובין הוד: גברים בגטקעס"
(צילום: יחסי ציבור)
מובי דיק (1998)
העיבוד הטלוויזיוני המושקע הזה לקלאסיקה של הרמן מלוויל הפך לאירוע קולנועי מרגש, בעיקר בזכות הליהוק של גרגורי פק לתפקיד האב מייפל בהופעתו האחרונה בהחלט על המסך. פק, שהיה קפטן אחאב בגרסה הקולנועית משנת 1956, העביר כאן באופן סמלי את רגל העץ לסטיוארט, שסיפק את אחת ההופעות התיאטרליות ביותר בקריירה. הקול הרועם שלו מעולם לא היה חזק ומצמרר יותר מאשר ברגע שבו החזיק צלצל ענק וצרח לעבר הלווייתן הלבן: "מלב הגיהנום, אני דוקר אותך!".
מתוך "מובי דיק"
(צילום: יחסי ציבור)
גרין רום (2015)
בתפקיד שסטיוארט העיד כי "הפחיד אותו עד מוות", הוא מגלם את דארסי - מנהיג כנופיית ניאו-נאצים שרואה עצמו כאינטלקטואל, אבל אין לו שום בעיה לרצוח. סטיוארט סיפר כי קרא את התסריט בליווי כוס וויסקי גדולה רק כדי להרגיע את העצבים, והחליט לקחת את התפקיד מיד לאחר מכן; הוא הבין שאם הטקסט הצליח לערער אותו כך בקריאה, יש לו פוטנציאל אדיר להתפוצץ על המסך. סיבה מרכזית נוספת הייתה רצונו לברוח מהטייפקאסט המוסרי של פיקארד וצ'ארלס אקסבייר. "התפקידים האלה יצרו רושם מסוים לגבי מי שאני", הסביר, "והרושם הזה פשוט לא מדויק".
מתוך "גרין רום"
(צילום: יחסי ציבור)
Bait (2026)
אחד הפרויקטים האחרונים בחייו מצא את סר פטריק סטיוארט, השחקן השייקספירי האגדי, מדבב ראש חזיר כרות. הסדרה הסאטירית Bait, שיצר ריז אחמד, עוקבת אחר השחקן הכושל שאה לטיף, שחייו מסתבכים כשמתפשטת שמועה כי הוא עשוי להיות ג'יימס בונד הבא. כאשר ראש חזיר נשלח למשפחתו של לטיף כאיום אנטי-מוסלמי, מצבו הנפשי מתערער והוא מתחיל לשמוע את הראש מדבר אליו. אי אפשר כמובן לטעות בקולו של סטיוארט, והוא, שוב, מצחיק מאוד.
אקס-מן (2000), לוגאן (2017)
סטיוארט סירב בהתחלה לתפקיד ראש בית הספר למוטנטים מחוננים. זה קרה משום שכמה שנים קודם, כשניסה להשיג תפקיד אחר שרצה מאוד, אמר לו הבמאי: "למה שארצה את קפטן פיקארד בסרט שלי?". סטיוארט החליט שאלבטרוס אחד סביב הצוואר זה די והותר, אבל אחרי פגישה עם הבמאי בריאן סינגר, השתכנע מהתמות האלגוריות, הסכים לגלם את פרופסור אקס ועזר לשנות את סרטי גיבורי העל לנצח. הוא גילם את הדמות לאורך שבעה סרטים, כולל הופעתו הקולנועית האחרונה בהחלט ב"הנוקמים: יום הדין" שייצא בדצמבר הקרוב.
מתוך "לוגאן"
(צילום: ג'יימס מנגולד, באדיבות yes)
ההופעה הטובה ביותר של סטיוארט כצ'ארלס אקסבייר הייתה ב"לוגאן" הנפלא, שם גילם את הפרופסור בשנות התשעים לחייו: מרותק למיטה, בודד וסובל מדמנציה קשה. סטיוארט, שהיה אז בן 77, סיפר כי לקח לתפקיד את פחדיו האישיים מפני ההזדקנות: "אני חושב על זה בכל יום, הגעתי לשלב שבו המספרים פועלים לרעתך". בסצנה שוברת לב עוזר לוגאן/וולברין של יו ג'קמן לאקסבייר המבולבל להיכנס למיטה. "מי אתה?" שואל אקסבייר. "אתה יודע מי אני", משיב לוגאן. אקסבייר מביט בו בחיוך חלש ואומר: "אתה האיש שנותן לי לישון".
