בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל היום (שלישי) באופן חלקי את תביעתם של השדרן נתן זהבי וחברת שי"ת זהבי בע"מ נגד רדיו 103, וקבע כי התחנה הפרה את ההסכם בין הצדדים כאשר הותירה את זהבי מושעה משידור מבלי לשלם לו את התמורה החוזית.
השופטת לימור ביבי חייבה את התחנה לשלם לתובעים 796,500 שקל, הכוללים את התמורה החוזית עבור 27 חודשי השעיה בתוספת מע"מ, וכן הוצאות משפט בסך 75 אלף שקל. מנגד, נדחו התביעות בגין פגיעה בזכות המוסרית ולשון הרע.
התביעה הוגשה בעקבות אירועים שהחלו בנובמבר 2022, לאחר שזהבי התבטא בתוכניתו על רקע פרסום הנתון שלפיו 174 קשישים גלמודים נמצאו ללא רוח חיים בבתיהם. במהלך השידור אמר בין היתר כי היה שמח אם חלק מנבחרי הציבור "היו קושרים את התפילין לגרון שלהם ותולים את עצמם".
בעקבות הדברים השעתה אותו התחנה, פרסמה הודעת גינוי, דרשה ממנו להתנצל ולהעמיד ערבויות שימנעו הפרות רגולטוריות בעתיד כתנאי לחזרתו לשידור. זהבי סירב לדרישות, והסכסוך בין הצדדים הוביל להגשת התביעה.
לטענת התובעים, שיוצגו על ידי עו״ד ליאור אפשטיין, התחנה הפרה את ההסכם שנמשך במשך שנים ארוכות בכך שנטשה את זהבי ברגע האמת, במקום להגן עליו מול הרשות השנייה כפי שנהגה בעבר. הם טענו כי לאורך השנים התחנה ראתה בסגנונו הבוטה חלק בלתי נפרד מהתוכנית ואף סיפקה לו "כיפת ברזל" משפטית מול הרגולטור.
עורך הדין ליאור אפשטייןבאדיבות המצולםעוד נטען כי השעיה ללא שכר אינה מעוגנת כלל בהסכם, וכי הדרישה להתנצל ולהפקיד ערבויות שינתה באופן חד צדדי את תנאי ההתקשרות, וכי התחנה אף המשיכה ליהנות מהמוניטין של התוכנית בזמן שמנעה ממנו לשוב לשדר. בנוסף דרשו פיצוי בגין פגיעה בזכותם המוסרית ולשון הרע.
רדיו 103 טענה מנגד כי לא היא שהפרה את ההסכם אלא דווקא זהבי. לשיטתה, הוא הפר התחייבות יסודית לשמור על הוראות הדין והרגולציה וסירב לקבל את הנחיות הנהלת התחנה והעורך הראשי לאחר ההתבטאות. התחנה הדגישה כי היא פועלת מכוח רישיון ציבורי וכפופה לכללי הרשות השנייה, ולכן הייתה מחויבת לפעול לאחר הדברים שנאמרו בשידור. עוד נטען כי ההשעיה הייתה "דרך ביניים" שנועדה לאפשר לזהבי לחזור בו ולהמשיך בשידור, אך הוא בחר שלא להתנצל ולא לשתף פעולה.
השופטת ביבי קבעה כי אף שלזהבי היו חובות חוזיות כלפי התחנה, ההחלטה להשעות אותו מבלי לשלם את התמורה החוזית אינה עולה בקנה אחד עם ההסכם. בפסק הדין נקבע כי "בגין השעיית זהבי מתפקידו, בלא ששולם לו שכר בכל תקופת ההשעיה, התובעים זכאים לתשלום התמורה החוזית". בהתאם לכך נפסק לזכותם סכום של 675 אלף שקל בתוספת מע"מ, ובסך הכול 796,500 שקל. עוד קבעה השופטת כי מאחר שהתחנה לא הודיעה במשך כל התקופה על ביטול ההסכם, היא רואה בסיכומי הנתבעת הודעת ביטול, ומורה כי ההסכם יבוטל ממועד מתן פסק הדין.
עם זאת, בית המשפט דחה את יתר רכיבי התביעה. בנוגע לטענה לפגיעה בזכות המוסרית נקבע כי לא הוכח שהתוכנית המשיכה להיות משודרת תחת השם "זהבי עצבני" עם מגישים אחרים, וכי באחד המקרים שצורפו הובהר במפורש שהדברים נאמרו בידי שדר אחר. גם עילת לשון הרע נדחתה. השופטת קבעה כי התובעים לא הוכיחו שהפרסום שעליו הסתמכו מקורו בנתבעת, וכי הודעת הגינוי שפרסמה התחנה נהנית מהגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע. לדבריה, חלקה הראשון של ההודעה מהווה הבעת דעה בתום לב, בעוד שההתייחסות להשעייתו של זהבי היא אמת.
בסיום פסק הדין הורתה השופטת לנתבעת להודיע האם היא עומדת על התניית אי התחרות הקבועה בהסכם. אם תבחר לעמוד עליה, יהיה עליה להמשיך לשלם לתובעים את התמורה בתקופת אי התחרות. אם תוותר עליה, לא תחול עוד המגבלה על זהבי והוא יהיה חופשי להתקשר עם גוף שידור אחר. בנוסף חויבה התחנה לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 75 אלף שקל.
עורך דין ליאור אפשטיין מסר בתגובה: "פסק הדין הזה מעביר מסר חד לכל גוף תקשורת ולכל גוף מסחרי בישראל: אי אפשר לקחת אדם שבנה במשך עשרות שנים מותג, קהל ומוניטין, להשתיק אותו ללא הגבלת זמן, להפסיק לשלם לו, להחזיק אותו כבול בחוזה, ואז לדרוש ממנו לקבל תנאים חדשים שלא היו בו מעולם.
"ההכרעה הזו אינה נוגעת רק לנתן זהבי. היא מגינה על כל יוצר, שדר, טאלנט ואיש מקצוע שעלול למצוא את עצמו יום אחד מול גוף חזק שמבקש לשנות את כללי המשחק באמצע. כוח ניהולי אינו רישיון לדרוס חוזה, והיום בית המשפט הציב את הגבול הזה באופן ברור. כוח ניהולי אינו רישיון להמציא חוזה חדש, ובית המשפט קבע היום שגם גוף תקשורת חזק חייב לעמוד במילה הכתובה שלו".






