חברים, קרובים ובני משפחה ליוו הבוקר (ו') את יהונתן גפן, מגדולי הכותבים והיוצרים בישראל, בדרכו האחרונה. הלוויה נערכה בבית העלמין שבנהלל, שבוע בדיוק לאחר שהובא שם למנוחות הסופר מאיר שלו. בנו, אביב גפן, הקריא קדיש ובהמשך ספד לו. "המוות הוא דף ריק, האותיות נעלמות ואין שורות מסודרות, כי המוות הוא דף ריק, הוא סתם דף חלק שמצהיב ונקרע", אמר גפן לפני ששר יחד עם אחיותיו שירה ונטאשה את "מקום לדאגה" ו"לילה טוב". "היו בינינו הרבה שקי אגרוף, היו פסקי זמן שדיממנו בזירה, אבל אתה היית הגיבור שלי, האהבה הכי עצובה שלי. התגעגעתי אליך מהיום שנולדתי ועד יום מותי".
אביב גפן בהלווייתו של אביו, יהונתן גפן
בין אלו שהגיעו לחלוק לו כבוד אחרון היו המוזיקאים נורית גלרון, אביתר בנאי, אודי כגן, אריאל זילבר, אורנה בנאי, דפנה ארמוני, פיטר רוט, ריקי גל ושלמה גרוניך, כמו גם אנשי ציבור, בהם ח"כ אפרת רייטן, ח"כ איימן עודה, שרת המשפטים וח"כ לשעבר איילת שקד, ורבים נוספים.
זוהרל'ה בצר, אחותו של גפן, הייתה הראשונה לספוד לו: "אני מתנצלת, אני עוד חנוקה. הקלישאה המתבקשת היא להגיד 'צר לי עליך אחי יהונתן', ואכן הוא אחי לנצח, אחי הבכור. כיניתי אותו אחי הבכור, אח גדול ואהוב. אין מילים שיתארו את התחושה המחניקה. היינו ארבעה, נותרנו שתיים. האגרוף שקיבלנו לבטן עדיין פה ואין אוויר. כל הזמן הזמזום בראשי. מאז ומתמיד יהונתן הוא האח הבכור הגדול, הראשון לעזוב את החדר המשותף, הראשון לחזור לבית של סבא, הראשון לעזוב את הבית לתל אביב, הראשון להוציא ספר, והיחידי שהתפרנס בחייו. רק לפני שבועיים חגגנו את פסח כולנו יחד עם המשפחות המתרחבות. כמה אפשר להתגעגע".
אביב גפן סופד לאביו, ושר את "מקום לדאגה" עם אחותו, שירה
(צילום: נדב אבס)
גם אחותו הקטנה ענת, שעליה כתב את ספרו הראשון "שירים שענת אוהבת במיוחד", נפרדה ממנו: "אני פשוט לא מאמינה שאני באירוע ההזוי הזה. אני בטוחה שיהונתן תכף יבוא. כשהייתי קטנה, היית חוזר מהצבא, כולל מהמלחמה ההיא שמעולם לא חזרת ממנה באמת. היה לך את הריח של המדים והיית שואל למי מהילדים בגן צריך להרביץ השבוע... היית מספר לי סיפורים מצחיקים וכתבת לי ספר שירים וסיפורים. אמרת שאולי אין לי אמא, אבל אני מיוחדת נורא. בליל הסדר השנה, הסעודה האחרונה, דיברנו על זה שאי אפשר שלא לכתוב ספר לכוכבת כמוני. יהונתן, היית לי אח יחיד ומיוחד, מצחיק וחכם עם עקרונות עקרוניים מאוד. ביחד צחקנו על כך שבמקום לדבר על הנפטר אנשים מדברים על עצמם. נדמה לי שזה בדיוק מה שאני עושה עכשיו. יהונתן, בא לי רגע לחבק אותך, כמו שכתבת לי ש'אני וענת הולכים יד ביד'. אני כל כך שמחה שאתה אח שלי וכל כך אוהבת אותך".
בתו שירה גפן נפרדה ממנו, והקריאה שני שירים מספרו שטרם ראה אור: "בחודשיים האחרונים הפגישות שלנו היו סביב ספר השירים החדש שלך. ביקשת שאערוך אותו ומיד הסכמתי. בחודש האחרון כבר לא הייתה לך סבלנות, רבתי איתך ואמרתי שיש עוד עבודה ולאן אתה ממהר. רציתי שנמשיך לשבת יחד בחצר ליד החתולים, נשתה פטל עם סודה ונתקן שירים. אמרת שאתה עייף ואם מתעסקים בשירים יותר מדי הם נהרסים. הרגשתי שברגע שתושלם העבודה אתה תלך - הרי שם הספר שכתבת היה 'הייתם קהל נפלא'".
היוצר יהונתן גפן הלך לעולמו, סיקור נרחב:
"עד הסוף היית החבר הכי טוב שלי, וחלק ממני מחכה שתתעורר ותגיד לי 'אל תבכי נטאשינקה, זה רק חלום רע', כי אני לא יכולה להאמין שהפסדתי את החבר הכי הטוב שלי", ספדה לו בדמעות בתו הצעירה נטאשה. "אתה האדם הראשון שהתקשרתי אליו כדי לבכות לו, או אם הייתי צריכה מישהו שיצחיק אותי. בתקופת התבגרותי הוא ישב לידי עם דף ועט ומגזינים ישנים וצבעים, ותמיד טיפח את הצד היצירתי שידע שיש בתוכי, גם אם אני לא. לימדת אותי איך להיות יצירתית, לשבת בחוף הים ולהמציא סיפורים על אנשים שלא הכרנו.
"היית רומנטיקן, תמיד היו פרחים בביתך ורקדנו שעות לצלילי נאט קינג קול וכש-Unforgettable הושמע בכינו. היית שופע הומור, תמיד גרמת לי לצחוק ותמיד הייתי מאושרת לגרום לך לצחוק. מצאת את ההומור בכל דבר, ואתה כנראה מסתכל על כולנו עכשיו וצוחק. העברנו את רוב הזמן בצדדים השונים בעולם, אבל עדיין היית נוכח בחיים שלי, מישהו שדיברתי איתו כמעט כל יום. כשעברתי לכאן לפני שנה לא הייתי מאמינה שזאת השנה האחרונה שלי איתך, וזאת הייתה מתנה לבלות אותה איתך כמה שהספקתי. אבא, אני אמשיך לעבור את החיים כשאני רואה את היופי וההומור בכל סיטואציה כמו שלימדת אותי, יש כל כך הרבה יותר בסיפורים שלנו שנותר לספר, ואני מבטיחה שיום אחד אספר את כל הסיפור שלנו. אני אוהבת אותך אבויה, אתה תמיד איתי כל רגע".
בתו של יהונתן גפן, נטאשה, סופדת לאביה
(צילום: נדב אבס)
"צר לי עליך דודי יהונתן, נעמת לי מאוד", אמרה אחייניתו נועם. "בליל הסדר האחרון אמרת לי 'נועם, תצלמי אותי', התפלאתי כי אתה לא אהבת להצטלם. חייכת חיוך שובב כמו ילד תמידי וצילמתי. קראנו את ההגדה ואתה קרעת אותנו מצחוק. שמחתי שהפעם אנחנו בהרכב כמעט מלא, צאצאי משפחת גפן, בשולחן. אמרת לי, 'נועם, תבואי לבקר אותי בבית יצחק, תבואי' - ואני כבר ראיתי את הבדידות בעינייך והבטחתי לבוא הפעם. פעם כתבת שמבדידות אנשים הופכים קשים אבל אתה דווקא התרככת. שלחת לי תמונה שלי ושל נטאשה וכתבת 'נועם, נעמת לי מאוד'. אומנם לא היית דוד מחבק שמקפיץ על הברכיים, אלא דוד שמבקש 'נועם, תמזגי לי בבקשה כוס יין'. גרמת לנו לחשוב שאם אנחנו באמת רוצים להיות מאושרים אנחנו לא צריכים אישורים מאף אחד... כשהקראת את ההגדה לפני שבועיים חשבתי לעצמי - זו אשכרה אגדה שמקריאה הגדה. אני רוצה להגיד לך היום תודה על הכול. הלכת לנו בן רגע - 'הנסיך הקטן מפלוגה ב' לא יראה עוד כבשה שאוכלת פרח, וכל שושניו הן קוצים כעת וליבו הקטן קפא כקרח, ואם אי פעם תגיעו לכאן תדעו שכאן הוא חרש צנח'. יהונתן, הגעת הביתה".
"יש אנשים שבוחרים בכתיבה ויש כאלה שפשוט מתדרדרים אליה", ספד לו חתנו אתגר קרת, שרק בשבוע שעבר ספד לסופר מאיר שלו באותו בית הקברות. "מספיק היה לו לשהות שעה אחת כדי לכתוב שיר שייגע בלב, אבל לחכות בתור בקופת חולים או לשלם חשבון באינטרנט או סתם לנהוג ישר בלי להתנגש בתמרור - זו הייתה משימה בלתי אפשרית. ברגע שהיה צריך לשוחח עם מוקדנית הוא היה כבד-פה ומבולבל, מה שגרם לי אחרי כל מפגש איתו לרצות רק לחלום, להמציא ולכתוב, ולנסות להתנזר מבירוקרטיה. הוא הרגיש בנוח איפה שילד הרגיש הכי בנוח, הכי טבעי והכי פשוט שאפשר. אם יהונתן היה כאן איתנו הוא היה מוצא את הביטוי בשנייה".
בין הנוכחים נמצא גם נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין. "זה מפגש חברים של אנשים שנחשבים לסאטיריקנים, יש להם נשמה שאין עמוקה ואין רגישה כמותה", אמר ל-ynet. "יהונתן היה יוצר נדיר ונסיך מפלוגה ב', שהיה קשה בעמדותיו ונוח בוויכוחיו. צר לי עליך, אחי יהונתן. תמיד היה אומר לי שאני חרותניק, אבל סימפטי. הסברתי לו שנהללים לא יצליחו להבין את הירושלמים, אני סימפטי כי אני חרותניק".
דויד ברוזה, עם הגיטרה על השכם, הגיע וצעד ישר לעבר ארונו של גפן. בהמשך ניגש לבני המשפחה וחיבק אותם, ובמהלך הטקס שר לזכרו את "אם יבוא המוות". "הוא ביקש שאשיר את השיר הזה בלווייתו כבר לפני שנים", סיפר ברוזה ל-ynet.
"יהונתן אחי הגדול, תרגמנו את השיר הזה לפני 40 שנה ואמרת שמתאים לך שאשיר לך את זה ולא נקבת בתאריך", ספד לו ברוזה. "נפגשנו לפני שנה ואמרת אז 'רק שיר אחד יהיה על הקבר שלי וזה יהיה זה'. שאלתי 'ואם זה יהיה הפוך?' הוא אמר 'בוא נראה מה יהיה'. לפני שבוע תיכננו לנסוע למדריד ולכתוב שירים יחד".
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד נפרד גם הוא מחברו מזה 40 שנה. "כל חייו יהונתן אהב. כל חייו היו משא ומתן על אהבה - קיומה, העדרה סודותיה. פעם הוא כתב 'אם אהבה הייתה מדינה הייתי שר החוץ', אז לאהבה יש מדינה והוא היה הנסיך שלה", אמר. "הוא אהב נשים, כולל את הלא נכונות. הוא אהב מלצריות אבל לא אהב אחראיות משמרת. הוא אהב את ג'וני ההולך והוא הלך אחריו לא מעט. הוא אהב צ'רלס בוקובסקי, את דילן תומאס, בוב דילן והנכד דילן. הוא אהב את הנכדים שלו כמו את החיים עצמם. את החיים עצמם הוא אהב פחות. נורית, הוא אהב אותך. הוא כתב לך 'תמיד בסוף חוזרים אלייך'. חוץ מהילדים שלו הוא הכי אהב מילים, הוא האמין שמילים צריכות להיות חופשיות וכל בוקר הוא שחרר אותם מהכלוב של הנפוח והעצוב.
"הוא היה אחד מסופרי הילדים הכי חשובים שהיו כאן. הוא אהב את האמא המתאבדת שלו. הוא לא אהב את המדינה, אבל הוא אהב את הפלוגה. הוא אהב את מוטי קירשנבאום וליבו נשבר כשהוא מת. הוא אהב אותי, גם כשחשב שאני לא צודק. הוא לא פחד למות, הוא האמין שיש חיים לפני המוות ולא אחריו. לא בדיוק ברור איך אדם כל כך חסר מנוח יהיה מנוח. לדעתי הוא היה הולך באמצע הלוויה הזו כי הוא היה משתעמם. הלוויה הזו היא לא בשבילו, היא בשבילנו, כי זה עצוב בשובך שאתה בחוץ ואנחנו בפנים, אבל לא הבטחתי לכם אף פעם גן של שושנים".
חבר הכנסת יאיר לפיד סופד ליהונתן גפן
(צילום: נדב אבס)
בסיום הטקס, לצד הקבר העטוף בזרי פרחים, ישבה במשך דקות ארוכות אישה בשם שירי פרופטה ונשאה פרקי תהילים ותפילה לזכרו של יהונתן: "יהונתן זה הבן אדם שהחזיר אותי בתשובה", סיפרה ל-ynet פרופטה, שהגיעה ללוויה במיוחד מכפר סבא. "הוא היה יושב בבית קפה מתחת לבית שלי. אני אוהבת אותו מילדות והרגשתי צורך להגיע ולכבד אותו". היא אומרת כי למרות הלוויה החילונית והתדמית של גפן, לא הופתעה לשמוע את אביב בנו אומר קדיש ושתפילת אל מלא רחמים נישאה לכבודו. "קיוויתי מאוד שיישאו כאן גם תפילות לזכרו. דרך השירים שלו, בעיקר מתחילת הדרך, מבינים מה זה תהליך תשובה. הוא בעצם גרם לי להתחבר לעצמי באופן כזה שבסופו של דבר גרם לי לחזור בתשובה. הוא היה המון בתהליך חיפוש מתמיד כזה ומבחינתי הוא נשמה גדולה שהגיעה לפה, כי היום זה מה שנשאר לנו - משוררים. אין נביאים ואין את שירת הלויים".
גם כמה מחבריו לפלוגה, שהוא היה בה הנסיך, הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון. "הוא היה יהונתן של הציבור ויהונתן של הפלוגה", אמר מתי עוליאל, ששירת עימו במחלקה, "זה קשה מאוד. כשראיתי על המסך את התמונה שלו עם ידיעת פטירתו - נדהמתי ממש והשתתקתי לכמה שניות. לא האמנתי".
יהונתן גפן הלך לעולמו ביום רביעי האחרון בגיל 76 בביתו במושב סמוך לנתניה. גפן, שלאורך חייו פעל כסופר, משורר, פזמונאי ופובליציסט, נחשב לאחד מנכסי צאן הברזל הגדולים ביותר של התרבות הישראלית. בין יצירותיו הבולטות נמנות הקלאסיקה הספרותית לילדים "הכבש השישה עשר", הרומן "אישה יקרה", ושירים שכתב לעשרות אמנים כמו "אבשלום", "מקום לדאגה", "הנסיך הקטן" ו"אין מדינה לאהבה". גפן הותיר אחריו שלושה ילדים - המוזיקאי אביב גפן, היוצרת שירה גפן ונטאשה גפן.
