אירוע השיא של העונה ה-50 של "סאטרדיי לייט לייב" היה הפרק החמישי מתחילת נובמבר שבו התארחה המועמדת לנשיאות קמלה האריס. יומיים לאחר מכן, דונלד טראמפ ניצח בבחירות לבית הלבן, שבר את החלומות של האריס, וככל הנראה גם את החלומות של הקומיקאית מאיה רודולף שגילמה אותה - כמו גם של רוב צוות השחקנים, הבדרנים וכותבי המערכונים של תוכנית הסאטירה הוותיקה. אמנם במהלך הכהונה הראשונה של טראמפ הם חגגו על חשבונו, והוא סיפק להם לא מעט חומרים ללגלג עליהם על בסיס שבועי. אבל הפעם משהו מרגיש שונה, מאיים, וזה הורגש מאוד במהלך ספיישל היובל החגיגי של "סטארדיי נייט לייב" ששודר לפנות בוקר (ב') ברשת NBC ומחר בישראל ב-yes וב-+STING.
מתוך: ״ SNL: חגיגות היובל״
לאורך שלוש וחצי שעות גדושות מערכונים וקטעי סטנדאפ, חברי צוות התוכנית והאורחים הידועים התבדחו כמעט על הכל, ובעיקר על עצמם. הם צחקו על סמים ואלכוהול, איברי מין ומה שעושים איתם בהסכמה או שלא, וגם על דעות קדומות של גזע, גיל ומגדר. אבל המצב הפוליטי בארצות הברית כמעט ולא הוזכר. אולי כדי לא לבאס את האווירה כמו הדמות של דבי דאונר, או פשוט בגלל חשש מתגובות מטעם הבית הלבן שמטיל אימה על תעשיית הבידור כולה. "אם זה תלוי בנשיא שלנו, ייתכן שזו התוכנית והעונה האחרונה שלנו", אמר המגיש קולין ג'וסט, "קשה להאמין שעשינו את זה עד הלום, ואני מדבר רק על הפרק הזה". למעט כמה קריצות הומוריסטיות בנוגע לסוגיות הבוערות על סדר היום הנוכחי, כמו במונולוג הפתיחה של סטיב מרטין הוותיק שסיפר כי קיבל את קריאת הליהוק במהלך שייט ב"מפרץ סטיב מרטין", לא שולבה במשדר סאטירה פוליטית נועזת כבעבר. במקום זה, המערכונים התרכזו התרפקו על נוסטלגיה וחזרו לדמויות ומשתתפים מן העבר.
למען האמת, אותן הבלחות של קטעים זכורים לטוב מעליית התוכנית ב-1975 - בהשתתפות דור המייסדים ג'ון בלושי, צ'בי צ'ייס, דן אקרויד, גארט מוריס, ג'יין קורטן, לריין ניומן ויורשיהם לאורך השנים - העלו נשכחות מתקופה בה הכל היה מותר. בלי מגבלות של פוליטיקלי קורקט מחד, או צנוזרה ממוסדת מאידך. כך למשל במקרה של לקט הפרסומות המפוברקות שהופקו עבור התוכנית לאורך השנים, או במקבץ המערכונים הפרועים ביותר בתולדות התוכנית שלא היו עוברים מסך היום. "הזדקנו נורא", אמר טום הנקס במעמד שנראה לרגע כמו טקס זיכרון לחברי התוכנית שכבר אינם בחיים כמו גילדה ראדנר ונורם מקדונלד, אבל בעצם הוקדש לאותם מערכונים גסים ונטולי כל רסן שנותרו מצחיקים מאוד, והיום היו נגנזים ונקברים על ידי משטרת המחשבות האמריקנית. יותר מכל, אותם קטעים שצחקו על גזענות, הטרדות מיניות, באדי-שיימינג, פדופיליה, התעללות בכלבים ואורחים נודעים לשימצה (בדיעבד) כמו או.ג'יי. סימפסון, שון דידי קומבס, ואר. קלי, העלו געגועים לתקופה בה ניתן היה להתבדח על הכל. או כמו שהנקס אמר: "הם היו בטעם רע, ואתם צחקתם. אם צריך לבטל מישהו, לא מן הראוי שאלו יהיו אתם?".
אותם רגעים נועזים מן העבר עוררו תשוקה לשינוי של חזרה לתור הזהב של התוכנית, יענו Make SNL Great Again, אבל דווקא במעמד זה חגיגי - כשכמעט כל סלב הוליוודי שוהה באולפני NBC בניו יורק, וכשעיני מיליוני אמריקני נשואות אליהם - התוכנית שמרה בסך הכל על מזג רגשני יותר ופחות סוער. המשדר נפתח בדואט מוזיקלי של פול סיימון וסברינה קרפנטר לשיר Homeward Bound שאותו ביצע המוזיקאי הוותיק עם ג'ורג' הריסון ב-1976 ("אפילו ההורים שלי לא נולדו אז", אמרה קרפנטר). הייתה זו יריית הפתיחה לערב גדוש לעייפה בהשתתפות אינספור מגישים של "סאטרדיי נייט לייב" בעבר ובהווה, ולצדם אינספור כוכבי-על שעלו וירדו מהבמה בין אם לצורך השתתפות במערכון או במופע מוזיקלי.
ואלו חלק מהשמות שלקחו חלק פעיל במשדר: טום הנקס, סטיב מרטין, סקרלט ג'והנסון, פול סיימון, מרטין שורט, וודי הארלסון, אדם דרייבר, דייב שאפל, ג'ון מולייני, קים קרדשיאן, מיילי סיירוס, פול מקרטני, פייטון מאנינג, פדרו פסקל, רוברט דה נירו, סברינה קרפנטר, צ'בי צ'ייס, פרד ארמיסן, פיט דייוידסון, ג'ימי פאלון, וויל פארל, טינה פיי, וויל פורטה, קייט מקינון, סת' מאיירס, מייק מאיירס, טרייסי מורגן, אדי מרפי, איימי פוהלר, כריס רוק, מאיה רודולף, אנדי סמברג, בואן יאנג, אלק בולדווין, אדם סנדלר, מולי שאנון, ג'ייסון סודייקיס, קריסטן וויג, ג'ייסון מומואה, ראיין ריינולדס, ריי רומנו, ביל מאריי, שר, ג'וליה לואיס דרייפוס וקית' ריצ'רדס. זאת בנוסף לכמה מהמפורסמים ברי-המזל שצפו במופע מהיציע כמו ג'רי סיינפלד, סטיבן ספילברג, קווין קוסטנר, בלייק לייבלי, בן סטילר, ג'נה אורטגה, לארי דיוויד ועוד.
לצד השמות של השחקנים, הבדרנים והסטנדאפיסטים הרבים שעלו לרגל לאולפני NBC לרגל החגיגה, בלטו במשדר כמה מהדמויות שמייסד התוכנית וצוות התסריטאים שלו יצרו לאורך השנים. מלבד דבי דאונר בגילומה של רייצ'ל דראץ' שדאגה להחריב את מצב-הרוח של דה-נירו, ג'ימי פאלון ודרו בארימור, גם סאלי או'מאלי זכתה לקאמבק בגילומה של מולי שאנון, שדאגה להפגין חיוניות מאולצת כאישה בת 50 כשלצדה אמה סטון. ואילו במערכון Black Jeopardy המסורתי בהנחיית קינן תומפסון ובהשתתפות לסלי ג'ונס, כריס רוק, טרייסי מורגן ואדי מרפי (שגילם את טרייסי מורגן) צץ פתאום דאג, בגילומו של הנקס - הגבר הלבן והלא חכם במיוחד תומך-טראמפ שכהרגלו מתייצב לתוכנית המוקדשת לאפריקנים-אמריקנים כשהוא חובש כובע MAGA, בניסיון להרוויח קצת כסף.
דמות נוספת שחזרה למסך היא דוניס בגילומה של קריסטין וויג - הצעירה הלא-מוצלחת, המוזרה והחריגה, כלומר מעוותת, שחברה לשלוש אחיותיה טובות המראה (ג'והנסון, קרדשיאן ואנה גסטייר), המתחרות על תשומת לבו של גבר שרמנטי (פארל). אולם דוניס גונבת את ההצגה עם המצח הגבוה וידי הפלסטיק הזעירות שלה, שאיתן היא חובטת בעכוזה של קרדשיאן, ולאחר מכן מכניסה אותן לפיו של פרל וזוכה בו. ההומור הפיזי הבוטה הזה אף התעצם במערכון אחר בהשתתפות ג'ון האם ואיידי ברייאנט שגילמו אנשי צבא המזמנים שני גברים (וודי הארלסון ופדרו פסקל) ואישה (קייט מקינון) מזן הווייט-טראש לחקירה בנוגע לחטיפתם על ידי חייזרים. במהלך השיחה, מדגימה מקינון את המשיכה של החייזרים לשיער הערווה שלה והדגימה את האינטראקציה עם החוצנים בעודה נוגעת במשפעתו של פסקל, ולאחר מכן אף שמה את ראשה בין רגליו של הארלסון. בהמשך הצטרפה למערכון גם מריל סטריפ בהופעת אורח מפתיעה ותיארה בעדותה את החוויות שלה מהחללית.
כמו כן, דמותה של הגברת היהודייה והמאוד היפוכונדרית, לינדה ריצ'מן, זכתה למחווה בגילומו של מייק מאיירס שעיצב אותה בהשראת חמותו לשעבר. הוא הגיח במערכון "ברונקס ביט" בהנחיית בטי וג'ודי (איימי פוהלר ומאיה רודולף) שזכו לארח גם את השחקן מיילס טיילר ולפרטט עמו. הקטע נפתח בהופעת אורח לא צפויה של הבום, שחדר למסך. התקלה הטכנית נוצרה בעקבות בעיית סאונד שגרמה לצלילים צורמים שבקעו מתוך המיקרופונים של השחקניות, והצוות ניסה לאלתר פתרון באמצעות תנועת הבום שהפגין נוכחות והטיל צלו על הדמויות. רגע לא מתוכנן שהוסיף לקסם של המשדר, ומן הסתם הוסיף למפלס החרדה של צוות ההפקה.
לפחות על פי אנדי סמברג ובואן יאנג, אנשי הצוות והשחקנים של SNL סובלים כולם מהתקפי חרדה והשניים שרו על כך בקליפ משעשע על מאחורי הקלעים של התוכנית, שהצטרף לכמה מהגיגים המוזיקלים האחרים ששובצעו בתוכנית. אחרי הדואט של סיימון וקרפנטר שפתח את המשדר, מיילי סיירוס ובריטני הווארד ביצעו יחדיו את Nothing Compares to You של שינייד אוקונור (אוברי פלאזה, בהופעה פומבית ראשונה מאז מות בעלה, הציגה אותן), ובהמשך הופיע גם הראפר ליל וויין בלקט מלהיטיו. פול מקרטני ביצע לקראת סיום עם השיר Carry That Weight. אולם הביצוע המוזיקלי המרגש ביותר הגיע דווקא מכיוונו של אדם סנדלר, שקיבל את קדמת הבמה בהזמנת ג'ק ניקולסון שלא מרבה להופיע בפומבי. הקומיקאי היהודי פרט על הגיטרה שלו וגולל לאורך כמה דקות את קורות "סאטרדיי נייט לייב" ומשתתפיה לאורך 50 שנה, שכוללים שיאים רגשיים וגם אכזבות, כמו למשל "כשאתה מגלה שהמוזיקאי החביב עליך הוא אנטישמי".
מערכון מוזיקלי מצחיק נוסף הוקדש לניו יורק בהשראת מחזות הזמר של ברודוויי וגולל את ההיסטוריה של העיר משנות ה-70 ועד היום. פיט דייוידסון ודיוויד ספייד פתחו את הקטע בטיימס סקוור בסבנטיז, שם ג'ון מולייני מקבל את פניהם ומציע רק נקניקיות והירואין. ואכן, אדם דרייבר מופיע כנקניקיה ומאיה רודולף כמזרק הרואין וביחד הם מבצעים את Fame. משם ממשיכים השניים לאייטיז כשהקוקאין מחליף את ההרואין והוודקה את הנקניקיות, כפי שמסביר להם נתן ליין לצלילי "האקונה מטטה" מ"מלך האריות". המסע שלהם אל הניינטיז גלש ליציע בדמות סוכריית M&M בגילומה של קריסטן וויג (כמחווה לחנות המפעל הגדולה ליד טיימס סקוור), ועימות בין וויל פורטה וג'ייסון סודייקיס לצלילי "עלובי החיים". אבל רגע השיא הגיע עם ההתייחסות לרודי ג'וליאני, ראש העיר לשעבר ושק חבתות נוח בהווה. קייט מקינון גילמה אותו ואליה הצטרף לין מנואל מירנדה בקטע בסגנון "המילטון" שלו.
גם ראש העיר מייקל בלומברג זכה למחווה קטנה וגם זה הנוכחי שהגיע אחריו, אריק אדמס, אשר לפי המשתתפים החזיר את ניו יורק לימי "הזוהר" של הסבנטיז עם הומלסים ופשיעה ברחובות. כשג'והנסון צצה דואבת ופצועה, היא נשאלה האם בעלה קולין (מגיש פינת "עדכוני סוף השבוע" של SNL, קולין ג'וסט) פגע בה. היא משיבה בשלילה ונעזרת בפול ראד וכל האחרים בשירה מתוך "חנות קטנה ומטריפה" כדי לחגוג את ההשראה שהעיר נותנת להם למרות הכל. בהקשר זה, גם שון דידי קומבס השוהה במעצר במתקן כליאה בברוקלין קיבל התייחסות - בכל זאת, הראפר התארח בתוכנית פעמיים בעבר. לא משהו להתגאות בו עבור היוצרים, אבל כן להתבדח עליו.
לצד האכזבה מהריכוך היחסי של המערכונים המתוסרטים, הרגע הפרוע ביותר במשדר היה זה בו פנו איימי פוהלר וטינה פיי לנוכחים בקהל בחילופי דברים של שאלות ותשובות, ובעיקר בדיחות חדות ואישיות (שסת' מאיירס זיהה כהזדמנות מכוונת לתת זמן אוויר לסלבז רנדומליים בקהל). כך למשל כשראיין ריינולדס הפרנואידי שאל האם הגלולות שנטל בטעות מסוכנות, או כשפייטון מאנינג הזהיר את לורן מייקלס מפרישה מכיוון שהוא עלול להיתקע בעבודה על פרסומות כמוהו, או כשג'וליה לואי דרייפוס דיברה לכלב הנחייה העיוור שלה והסבירה לו שהמתח שהוא מרגיש באוויר נובע מהמתח המיני בינה לבין אדם דרייבר שיושב מצדו השני.
3 צפייה בגלריה
לכל שאלה תשובה. טינה פיי ואיימי פוהלר, מתוך "SNL: חגיגות היובל | ספיישל"
(צילום מסך: NBC)
אולם חילופי הדברים הרגישים ביותר בקטע זה נגעו לג'ון האם, כשהתייצב ושאל את פיי ופוהלר: "האם אני מצחיק?". שאלה לא נטולת הקשר על רקע ראיון שהעניק השחקן לקראת אירוע הספיישל, ובו שחזר כיצד הגיב ערב הופעתו הראשונה בתוכנית, כשאיימי פוהלר ההריונית גילתה שהרופא המיילד שלה מת. "You have to pull it toghether" הייתה תגובתו, שלא התקבלה במשעשעת במיוחד על ידי רבים ברשתות החברתיות שיצאו נגדו. לא נעים, אבל לא נורא. זה לא משהו שיוצרי "סאטרדיי נייט לייב" לא מורגלים אליו, או חוששים ממנו. בטח לא כמו מנקמה של פוליטיקאים נטולי חוש-הומור או קיבולת לביקורת. כאמור, זו נעדרה מהמשדר החגיגי, וכך גם קמלה האריס. למרות שהיא שוהה בימים אלה בניו יורק ואף סעדה עם כמה מהמשתתפים באירוע מיוחד במהלך סוף השבוע, אי אפשר היה להבחין בה בין הנוכחים ביציע, וגם לא באף חיקוי של טראמפ או אילון מאסק על הבמה.
