יש תקופות שבהן נדמה – לפחות לפי הפיד – שכולם בחו"ל. הקולגות, החברים, האויבים והשכנים - כולם מעלים סטוריז מנצנצים מעבר לים ורק אתם נשארתם בארץ. אנחנו בדיוק בשיאה של תקופה כזו: רגע אחרי שווקי הכריסמס, דקה לפני חופשות הסקי ואיפשהו באמצע בין גיחות אינסופיות ליפן (מה יהיה עם הטרנד הזה? חברה שואלת). אם אתם לא מתכננים לארוז מזוודה בקרוב אבל זקוקים נואשות לאוויר אחר, הסרט החדש של נטפליקס עשוי להשביע את התיאבון שלכם – לפחות לשעה ו-49 דקות.
"אנשים שאנחנו פוגשים בחופשה" - טריילר
(קרדיט: באדיבות נטפליקס)
"אנשים שאנחנו פוגשים בחופשה" מבוסס על רב-המכר בעל אותו השם של אמילי הנרי, מלכת הז'אנר הנוכחית. העלילה עוקבת אחרי פופי (אמילי ביידר) ואלכס (טום בליית', המוכר כקוריולנוס סנואו מ"משחקי הרעב"). היא כתבת מגזין תיירות תוססת ונפש חופשייה, הוא סטודנט נצחי, מקורקע ודי סאחי. על הנייר הם הפכים גמורים, אבל רואוד-טריפ משותף שהתחיל ברגל שמאל הפך אותם לחברים הכי טובים.
השוני ביניהם מובהק, אך בכל הנוגע לטיולים הם השילוב המושלם. לכן, הם מבטיחים זה לזה לצאת מדי שנה לחופשה משותפת. מערכות היחסים המקבילות של שניהם אמורות להבטיח שהקשר יישאר אפלטוני, גם אם הסביבה מסרבת להאמין להם.
2 צפייה בגלריה
"אנשים שאנחנו פוגשים בחופשה"
"אנשים שאנחנו פוגשים בחופשה"
החברות אפלטונית, לכאורה. "אנשים שאנחנו פוגשים בחופשה"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
"בחופשה אתם יכולים להיות מי שאתם רוצים", מכריזה פופי בתחילת הסרט. האסוציאציה הראשונית אולי שולחת אתכם לישראלי המכוער - זה שגונב מגבות במלון או עושה בושות באמצע כיכר מרכזית, אבל פופי מתכוונת דווקא לאפשרות המרעננת לצאת מאזור הנוחות. מעבר לים, "אלכס של החופשה" מעז לעשות דברים שאלכס השגרתי לא היה חולם עליהם - משחייה בעירום ועד התחזות לזוג בירח דבש כדי לזכות בהטבות. מתי זה מסתבך? כשאל הדינמיקה הזו מצטרפים גם בני הזוג של השניים.
מה שהיה אמור להיות דאבל-דייט רומנטי ומפנק בטוסקנה הופך לסיוט מתוח שמחרב את המסורת השנתית וגם את החברות העמוקה. שנתיים לאחר אלכס ופופי מקבלים הזדמנות אחרונה לתיקון: חתונה בברצלונה שמאלצת אותם לבחון את הקשר שלהם ולהחליט אם לסגור את הקצוות לתמיד או לפתוח דף חדש.
2 צפייה בגלריה
"אנשים שאנחנו פוגשים בחופשה"
"אנשים שאנחנו פוגשים בחופשה"
מתי דברים מתחילים להסתבך? "אנשים שאנחנו פוגשים בחופשה"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
כיאה לז'אנר, הסרט מתקדם במסלול צפוי וקלישאתי, אך זה לא פוגם בהנאה. ההפקה מייצרת אשליה משכנעת של חופשות ורסטיליות – מקמפינג בקנדה, דרך שבוע תוסס בניו אורלינס ועד וילה חלומית בטוסקנה. הפלאשבקים לחופשות העבר בונים את הכימיה בין הדמויות בהדרגה, כשהכול עטוף בפסקול מדויק: שירים מהקטלוג של פולו אנד פאן, דרך הלהיט של רובין Hang With Me - שכמו נכתב עבור הסרט, ועד August של טיילור סוויפט – שכבר מזמן הפך לפק"ל חובה בכל קומדיה רומנטית שמכבדת את עצמה.
הצפייה מתגמלת בעיקר בזכות הדינמיקה בין ביידר לבליית', שמגובים בקאסט משני נהדר הכולל את ג'מילה ג'מיל ופליטי "הלוטוס הלבן" (מולי שאנון, לוקאס גייג' ושרה קתרין הוק). החיסרון העיקרי טמון במבנה של הסרט - כנהוג ברומנים מסוג זה, כ-20 דקות לסוף נדמה שהגענו להתרה, אך אז התסריט מאלץ את הדמויות ל"סיבוב פרסה" נוסף ומיותר. בספר זה איכשהו עובד, אבל על המסך זה קצת מעייף. ובכל זאת, כצפייה אסקפיסטית מנחמת לערב חורפי ישראלי - מדובר בדיל משתלם במיוחד - מסע עולמי קליל וחוצה יבשות בלי לקום מהספה.