זו הייתה רק שאלה של זמן עד ש"קופה ראשית", סדרת הטלוויזיה המצליחה של כאן 11 שהחלה את דרכה בטלוויזיה החינוכית, תזכה גם לגרסה קולנועית. ומה שאפשר להגיד לזכות זו הוא, שעל המסך הגדול זה לא נראה כמו פרק בעלילות הסופר המפורסם במדינה, שנמתח בקושי לממדי סרט באורך מלא. זוהי יצירה שעומדת בפני עצמה. הייתי שמח להגיד שהיא מיועדת גם למי שלא מכירים את הסדרה, אבל כמה כאלה יש?
"קופה ראשית" – הסרט, טיזר
(באדיבות כאן)
הסדרה הטלוויזיונית שהחלה עוד ב-2018, ורצה מאז חמש עונות תמימות, היא אחת ההברקות של המרקע המקומי בעשור האחרון: פורמט שמזכיר את הסדרה המוקומנטרית "המשרד" שעלילתו הועתקה לסופרמרקט פיקטיבי ביבנה, "שפע יששכר", ובמרכזה צוות טלוויזיה המתעד את הדינמיקה בין לקוחות קבועים ואנשי הצוות. קטעי הביניים מוקדשים לראיונות אחד-על-אחד עם צוות הסופר, שבמהלכם הם חושפים את עצמם אל מול המצלמה.
הצלחתה הגדולה - והמוצדקת - של הסדרה נובעת משני טעמים עיקריים: ראשית, כתיבה מבריקה (יניב זוהר ונדב פרישמן הם היוצרים והכותבים הראשיים) וצוות שחקנים מוכשר הכולל את נועה קולר, דב נבון, קרן מור, יניב סוויסה, דניאל סטיופין, אמיר שורוש ויעקב בודו; ושנית, היכולת לקלוט בצורה מדויקת את ההוויה הישראלית כפי שזו באה לידי ביטוי במרחב המפגיש את נציגיה השונים וממוקם בין מרכז ופריפריה. בעצם, ישנה גם סיבה שלישית: "קופה ראשית" השכילה לפנות לקהל מבוגר כמו גם לילדים (אני עצמי נחשפתי אליה לפני מספר שנים בעקבות ילדי), ולהפוך לסוג של צפייה משפחתית מועדפת.
היתרונות האלה עוברים גם אל סרט הקולנוע שביים קובי חביה (במאי שתי העונות האחרונות) וכתבו זוהר ופרישמן יחד עם מתן בלומנבלט ודניאל סלגניק. לזכות הגרסה הקולנועית עומדת גם הבחירה להוציא את הדמויות המוכרות – שירה, מנהלת הסניף; טיטינסקי, הלקוח מהגיהינום; כוכבה, הקופאית הוולגרית; ראמזי, העובד המצטיין; וצמד הקצבים, ניסים ואנטולי – אל מחוץ לטריטוריית הדלפקים והתורים ולבחון את מה שקורה להן כאשר הן נדרשות לשרוד במרחב שהוא קולנועי יותר מאשר טלוויזיוני. במילים אחרות: במותחן קומי השולח אותן למסע של הישרדות. התוצאה משעשעת בהחלט.
"קופה ראשית" נפתח ברצח של אחת הדמויות שאת זהותה, כמובן, לא נחשוף. באופן משונה, זהו הסרט הישראלי השני בשנתיים האחרונות שאחת התמונות הראשונות בו היא של גופה בסופר (הקודם היה "טרופיקנה" של עומר טובי). החשד נופל על כוכבה, ניסים ואנטולי, המוצאים עצמם נמלטים מפני החוק ומפני הרוצחים האמיתיים – אם למישהו היה ספק אם כוכבה אומנם מסוגלת לרצוח את הלקוח השנוא עליה. ראמזי, העובד הכללי האובססיבי, נוטל על עצמו את תפקיד שרלוק הולמס של הסופרמרקט ויוצא לגלות מי אחראי לפשע ולמה.
זה משעשע, קודם כל כי "קופה ראשית" הסרט אינו נמתח מעבר לגבולותיו. בתי, שצפתה איתי בסרט, סברה שהוא מצחיק מאוד, מפתיע מעצם היותו קומדיית מתח ופעולה, ומספק את הסחורה, תרתי משמע, בכל הנוגע לעיצוב הדמויות האהובות. היא מומחית לסדרה, ואני מסכים איתה. נדמה שהסרט, מממש את המוטו של שפע יששכר, "המחיר זול – הלקוח יקר" (וזוהי רק אחת ההברקות של הסדרה): הוא לא נראה כמו ניסיון לסחוט לימון ממחלקת הפירות והירקות לצורך מבצע רק היום. מישהו פה חשב באמת איך אפשר להעביר סדרה אל המסך הגדול, ועשה זאת בהצלחה לא מבוטלת. עובדה: המחשבה לצפות בסרט שוב חלפה מתישהו במוחי.
בעיקר "קופה ראשית" מצביע על תופעה מעניינת בקולנוע הישראלי הפופולרי: סדרות טלוויזיה מצליחות שעושות את המעבר מהסלון אל אולמות המגפלקסים. "ההילולה", "הבוזגלוס", "גולסטאר"; עוד לפניהם "זוהי סדום" שהתבסס על הפופולריות של "ארץ נהדרת"; וכמובן "לשחרר את שולי" שכוכביו, שלישיית "מה קשור", הגיעו מהטלוויזיה.
זוהי תופעה שראוי לחקור אותה לעומק, אבל היא ודאי מצביעה על מהלך מתבקש, כמעט הייתי אומר נורמלי בתעשייה חפצת חיים, כאשר הכתיבה לטלוויזיה הולכת ונהפכת למקור פרנסה עיקרי של היוצרים פה. עבור המפיקים, בעיקר משה אדרי, מדובר במתכון כמעט בטוח להצלחה, ואין בכך כל רע: שמחתי מאוד לצפות ב"קופה ראשית" באולם גדול, ומלא; נדמה לעיתים כאילו הצלחתו של סרט – ו"קופה ראשית" הולך להיות להיט ענק עם כ-100 אלף צופים רק ביום הקולנוע הישראלי – היא משהו שכמה צופים אנינים, בנימה מסוימת של התנשאות, מרגישים צורך להתנצל עליו. אבל כשההצלחה הזו לא מלווה בתחושה של חלטורה – אין בה כל פסול. אז הנה: "קופה ראשית" הסרט אינו חלטורה.
יש משהו מעניין בבחירה בעובד פלסטיני המדבר בעברית מליצית לתפקיד בלש שיוצא לפתור רצח, במקו שאותו הוא תופס כביתו - ומנוהל על ידי יהודים. אבל זו קריאה אלגורית שאולי הולכת רחוק מדי. כך או כך, אמיר שורוש בתפקיד ראמזי עבד ראמזי (השחקן עצמו הוא בן לאב פלסטיני-נוצרי ואם יהודיה) הוא מבחינתי הכוכב של הסרט, והסצינה שבה הוא נמלט מפני הרוצחים בעיצומה של הפעלת יום הולדת היא אחת המוצלחות בסרט. יחד איתו ממשיכים לשעשע כל שאר עובדי הסופר של המדינה – מור, נבון, קולר, סוויסה, סטיופין ובודו האחד והיחיד יצרו דמויות שהפכו כבר לחלק מההוויה הישראלית. למעשה, שפע יששכר הוא-הוא ההוויה הישראלית. וגם אם יוצרי הסרט מתקשים לעצב דמויות חדשות באותה חדות קומית שבה הם כותבים את אלה המוכרות – צביקה הדר בתפקיד איש עסקים המבקש לרכוש את הסופר ודני שטג בתפקיד סוחר סמים, שניהם שחקנים מצוינים, אינם מנוצלים כהלכה – זה אינו פגם מהותי. "קופה ראשית" הוא פשוט סרט מהנה.
