ראינו כבר הרבה סרטי שוד, אבל אחד כמו "גנב על הגג" (Roofman) - לא בטוח. זו לא בדיוק קומדיה, גם לא ממש סרט רומנטי או סאטירה אנטי-קפיטליסטית - אבל כל הדברים האלה נמצאים בסרטו של דרק סיאנפרנס ("בלו ולנטיין") ומעניקים לו נופך מיוחד. הסרט נפתח בשוד של סניף מקדונלדס, שבמהלכו אחד העובדים מתלונן בפני השודד במסכה שהוא עלול לקפוא אם יכלא אותו ואת חבריו במקפיא. השודד בתגובה מסיר את הסוודר שלו ומעניק אותו לעובד המבוהל אך אסיר התודה. כן, גם שודדים הם סוג של אמא פולנייה - כפי שמעיד סיפורו האמיתי של ג'פרי מנצ'סטר שעליו מבוסס הסרט המהנה-מאוד הזה.
"גנב על הגג" – טריילר
(באדיבות קולנוע לב)
שמו של הסרט, שבעברית מרפרר לכנר ההוא, לקוח משיטות הפריצה הלא שגרתיות של מנצ'סטר. הנ"ל היה אחראי לשוד של למעלה מ-45 סניפי מקדונלדס ברחבי ארצות הברית בשלהי שנות ה-90. הוא נהג לפרוץ אל הסניפים דרך חורים בגג, השתחל פנימה, ואז המתין עד שהעובדים הגיעו למקום כדי לשדוד את הכספת. תמיד בנועם ובאדיבות, וכאמור במידה לא מבוטלת של התחשבות במי שלא היו ערוכים לשהות ממושכת בפריג'ידר (מנצ'סטר גם טרח, כשסיים את ענייניו בסניף, להתקשר למשטרה ולהודיע שישנם עובדים במקרר). כשהוא נעצר, בעיצומה של מסיבת יום ההולדת של בתו הקטנה, ונכלא - מנצ'סטר לא ויתר. הוא נמלט מהכלא בדרך פשוטה באופן שלא ייאמן, ובנקודה הזו למעשה מתחיל הסרט שלפנינו.
מנצ'סטר במנוסתו מגיע לעיר שרלוט שבצפון קרוליינה, ומוצא מסתור במקום הכי לא סביר שאפשר להעלות על הדעת: מחסן של חנות הצעצועים טויס-אר-אס. אחד הדברים המדהימים בסרט הוא האופן שבו הוא הופך את הסניף לבית. השירותים משמשים לו מקלחת, במחסן הוא מתקין טלוויזיה במעגל סגור שמאפשרת לו לעקוב אחר מה שמתרחש בחנות, ובתור מזון הוא נדרש לחבילות ענק של M&M שהוא נוטל מהמדפים - מה שגורם לו בהמשך לחורים בשיניים שבהם הוא מטפל במרפאה מקומית. חוץ מזה, הוא יוצר קשר רומנטי עם אחת העובדות, אם חד-הורית המטפלת בשתי בנות, שבפניהן הוא מציג עצמו בשם ג'ון זורן - קשה שלא להעלות חיוך נוכח הבחירה בשמו של אחד מבכירי מלחיני מוזיקת האוונגרד של ימינו - ואת מקצועו כעובד ממשלתי חשאי.
צ'אנינג טייטום מגלם את דמותו של מנצ'סטר, והליהוק הזה אינו מובן מאליו. יש משהו רובוטי וקפוא בפניו - הוא יכול היה לגלם את האנדרואיד המושלם - עד שהמימד האנושי שהסרט תובע כמעט נעדר ממנו. טייטום בקושי עובר בתפקיד אב ובעל כושל בתחילת הסרט. כאשר הוא פוגש את העובדת הנ"ל, לי, בגילומה החינני של קירסטן דאנסט, נדמה שהופעתו העצית תעמוד לו לרועץ. ובכל זאת, זה עובד. בדמותו של מנצ'סטר נחשפת אז מידה של סנטימנטליות, בעיקר כאשר הוא מנסה להיות האב והגבר המושלם - כמו במעשה של תיקון רגשי. מצד אחד, הוא מצליח להתל במשטרה שמחפשת אותו בכל מקום חוץ מאשר מתחת לאפה, ומצד שני - הוא כישלון כאיש משפחה. "גנב על הגג" נראה כמו סרט משנות ה-70, וקשה שלא לדמיין את ברט ריינולדס בתפקיד הראשי לצדה של, נניח, סאלי פילד.
3 צפייה בגלריה
סרט שנשען על הכימיה ביניהם. דאנסט וטייטום מתוך "גנב על הגג"
(צילום: באדיבות בתי קולנוע לב)
הסרט ממעט לספק לנו רקע על עברו של מנצ'סטר. אנו יודעים שיש לו עבר צבאי, אבל לא לגמרי ברור מה בדיוק הוביל אותו לשדוד סניפי מזון מהיר כדי להוכיח שהוא ראוי למשפחתו (אלא אם זה מה שעושה כל מי שאין לו כסף כדי לרכוש זוג אופניים לבתו הקטנה). אבל כל זה לא ממש משנה מרגע שהוא קובע את משכנו הארעי בירכתי טויס-אר-אס - ומראהו של טייטום מבלה את שעות הלילה בחנות צעצועים ריקה, אם כבר מדברים על גבריות פגומה, קצת מזכיר את הילד-גבר שגילם בחן רב טום הנקס ב"ביג" (בפועל, מנצ'סטר עבר להסתתר גם בחנות אלקטרוניקה סמוכה שהייתה ריקה). כאן הופך הסרט למעין סאטירה על עולם של רשתות ענק נעדר לב ורגש. המנהל האנטיפת של סניף טויס-אר-אס (פיטר דינקלג' המצוין) מתעמר בעובדיו, אבל יעשה הכול כדי שהסניף שהוא אחראי לו יתקתק כמו שצריך לקראת מכירות חג המולד. מנצ'סטר, לעומתו, הופך למעין סנטה קלאוס שמביא לילדותיה של לי מתנות שהוא גונב מהסניף, למרבה תדהמתו של המנהל התוהה מה קורה לסחורה. אנו מזדהים איתו כדמות-מראה לעולם הקפיטליסטי הנצלני והקר. לא אמירה שטרם נשמעה במחוזותינו, אבל הפעם היא מהדהדת בחן.
מה שעוד עובד בסרט הוא תשוקתו של מנצ'סטר להשתייך לקהילה. לא רק המשפחה החדשה שהוא מנסה לבסס עצמו בה כדמות אב - אף שהוא יודע שלא ירחק היום והוא יצטרך להמשיך במנוסתו - אלא גם כנסייה מקומית שחבריה, ובעיקר חברותיה, מקבלים אותו אליהם בחום. ישנה פה סצנה נחמדה שבמסגרתה הן מזמינות אותו לארוחת היכרות שבה הוא המנה העיקרית, לפחות לעיניהן הבוחנות, והסצנה הזאת עובדת דווקא משום שהיא מדגישה את החסך הרגשי שבדמותו של מנצ'סטר, שמציג עצמו בתור ג'יימס בונד לעניים, ואת החיפוש הנואש שלו אחר שייכות ובית. "גנב על הגג" הוא ללא ספק וריאציה חביבה על סיפורי השודד בעל לב הזהב או הגנב שבא והתאהב. אדם פגום שמבקש לברוא את עצמו מחדש כפנטזיה של גבריות ואבהות תקינה.
3 צפייה בגלריה
מעין סאטירה על עולם של רשתות ענק נעדר לב ורגש. מתוך "גנב על הגג"
(צילום: באדיבות בתי קולנוע לב)
סיפור משנה מערב את מנצ'סטר עם חבר משירותו הצבאי (לקית' סטנפילד) שאמור לסייע לו בהמשך בריחתו. זו לא בדיוק דמות מפותחת, ונראה כאילו הדינמיקה בין השניים שייכת לסרט אחר - מה גם שהדמות הזו נעלמת למשך חלק משמעותי מהסרט. סיאנפרנס, שהעיסוק בדימויי גבריות פגומה בולט בסרטיו (אלה כוללים גם את "אור בין האוקיינוסים" ו"מקום בין העצים"), בוחר הפעם בנימה קלילה יותר, לעיתים נדמה שאפילו מדי, אבל זהו סרט מהנה בהחלט, שנשען על הכימיה המוצלחת בין טייטום ודאנסט. מה היה דחוף למנצ'סטר לחדור לסניפי מזון מהיר דווקא דרך הגג, ואיך במשך חודשים איש בטויס-אר-אס לא מבחין בדייר המשנה? לא תמיד צריך לשאול שאלות.
