"כשהייתי ילדה, כל מה שרציתי זה לראות אותי בטלוויזיה", אמרה ליזו מבעד לדמעות של התרגשות בעודה אוחזת בפסלון האמי המוזהב שבו זכתה השבוע (ב'). קראתם נכון - לא גראמי, כאלה יש לה כבר שלושה - אמי. הפרס היוקרתי ניתן לה על תוכנית הריאליטי שיצרה, Lizzo's Watch Out for the Big Grrrls (בתרגום חופשי: "ליזו: היזהרו מהבנות הגדולות"), שבה הזמרת מחפשת את הרקדניות הבאות לסיבוב ההופעות שלה, וכשמה - היא מחפשת נשים גדולות. "תמיד רציתי לראות מישהי שמנה כמוני, שחורה כמוני, יפהפייה כמוני", המשיכה את נאום הזכייה שלה, "לו יכולתי לחזור ולהגיד לליזו הקטנה משהו, הייתי אומרת: 'את עוד תראי מישהי כמוך בטלוויזיה - וזאת תהיה את'".
ההצלחה האדירה לה זכתה ליזו ממש לא מובנת מאליה. כמעט בלתי נתפס שהאלבום הראשון שזיכה אותה בהצלחה הוא בעצם השלישי במספר שהקליטה, אחרי שני אלבומים שיצאו ב-2013 וב-2015. Cuz I Love You מ-2019 ניפק להיטים אדירים כמו Juice ו-Truth Hurts שחשפו את דמותה לעולם - החצופה, הלא מתנצלת, שמצטיינת בטוורקינג ונגינה בחליל צד, ובעיקר זו שמעודדת את המאזינים לאהוב את עצמם כפי שהיא אוהבת את עצמה. "אפילו עטיפת האלבום, שבה אני עירומה לגמרי ומרגישה בנוח עם עצמי, זו עדות למקום הזה שמראה את הפגיעות ואת החוזק שרציתי להביע", אמרה בריאיון ל-NPR, "אבל אם הייתי רזה יותר אני לא חושבת שאנשים היו מסתכלים עליי בגישה של 'וואו, היא כל כך אמיצה. היא מייצגת את כולם'".
עוד במדור מוזיקה:
אלבומה הרביעי שיצא ביולי האחרון, Special, המשיך את הקו המוזיקלי עם השירים המעצימים והממכרים שעשו לנו את הקיץ - About Damn Time ו-2 Be Loved - שהפכו באיחור אופנתי גם לטרנדיים בטיקטוק. אבל ליזו ממש לא עוצרת שם. במקביל לקריירה המוזיקלית המצליחה ולפרסונה שהיא מתחזקת ברשתות החברתיות, היא גם יוצרת טלוויזיה ומהשבוע כאמור היא אף זוכת אמי - ונראה שהיא לא מתכננת לעצור שם.
"לא באמת הייתי מוכנה להאמין שאני נחשקת"
הביטחון העצמי של הכוכבת נבנה לאורך השנים ולא תמיד אפיין את דמותה. ליזו נולדה בדטרויט בשם מליסה ויוויאן ג'פרסון לאמא בעלת עסק קטן ואבא יזם שהלך לעולמו כשהייתה בת 20. בהמשך משפחתה עברה לגור ביוסטון, טקסס, עיר הולדתה של ביונסה שהשפיעה רבות על החלטתה להפוך לאמנית בעצמה. בראיונות רבים ליזו מזכירה את הפעם שבה הבריזה מבית הספר כדי להגיע למפגש עם הדסטיניז צ'יילד, ואת הביצוע שלהן ל-Gospel Medley שגרם לה התרגשות רבה היא לעולם לא תשכח. "בכל פעם שאני מאזינה לביונסה אני תוהה איך אוכל לגרום למאזינים להרגיש ככה, כמו שאני מרגישה", אמרה בריאיון למגזין Elle.
בהתאם למודל היופי שרווח בתקופה ההיא, במהלך שנות התבגרותה ג'פרסון העריצה כוכבות פופ שהיו רזות ממנה ולא ייצגו את מבנה גופה המלא. "הלוואי והייתי נראית כמותן", שיתפה במחשבותיה כנערה מתבגרת. "אני יודעת שהיום אנשים רוצים להיראות כמוני, אבל כשהתבגרתי לא באמת הייתי מוכנה להאמין שאני נחשקת. בתפיסה שלי, להיות כוכבת פופ זה כשאנשים רוצים להיות איתך או להיות את - ולא הרגשתי שיש לי שום דבר מזה".
את אהבתה למוזיקה היא טיפחה כשהייתה בכיתה ו' וניגנה בחליל צד (כלי נגינה שלדבריה "בחר בה", כשהמורה למוזיקה הציעה לה להתחיל לנגן) בהרכבים של בית הספר. במהלך לימודיה בתיכון הייתה חברה בהרכבים מוזיקליים וגם בהמשך, כשלמדה מוזיקה בקולג', הייתה לה להקה, עד שבשלב מסוים החליטה לפרוש מהלימודים ולהתמקד ביצירה בלבד. בתקופה זו הזמרת נכנסה לקשיים כלכליים ואישיים, הייתה מחוסרת בית לזמן מה, נהגה לישון ברכבה במשך מספר חודשים וחוותה משבר גדול עם מותו של אביה. אחריו, היא חזרה לגור עם אימה וחיפשה מחדש את דרכה.
אבל גם כשהיה לזמרת נדמה שהיא הגיעה לתחתית, הזדמנויות מרגשות נקרו בדרכה. אחד האנשים שהאמינו בליזו היה לא אחר מהזמר האגדי פרינס, אותו היא הכירה במסגרת צילום תוכנית דוקומנטרית בטלוויזיה המקומית במינסוטה ב-2014. בתום הצילומים המוזיקאי החתים אותה ואפילו הקליט איתה שיר. "הוא היה האדם הראשון שבאמת גרם לי להרגיש מוערכת כאמנית - ככה הרגשתי כששמעתי את השיר, ואפילו קיבלתי על זה את הצ'ק הראשון שלי", אמרה ל-NPR.
עם זאת, ההצלחה הגדולה באמת הגיעה כאמור עם צאת אלבומה השלישי, כששירה Truth Hurts שולב ב-2019 בלהיט של נטפליקס "לילה בניו יורק". החשיפה הגדולה עוררה סקרנות לגבי דמותה של ליזו, שהצליחה להפוך לחביבת האינטרנט עם ביטויים איקוניים כמו "עשיתי בדיקת DNA וגיליתי שאני 100 אחוז הביץ' הזו", אבל גם חשפה לראשונה את המוזיקה ואת הגישה שלה לקהל רחב.
"צריך למצוא את האהבה הזו לעצמך עמוק בפנים"
כעת, הזמרת חותמת עשור של כתיבת הנרטיב של ביטחון עצמי, יופי ודימוי גוף מחדש. הרדיו שופע שירים של זמרים שמבקשים להעצים את מאזיניהם, אבל אצל ליזו זה פשוט עובד - קל להאמין לה. כשהיא לא שרה על הנושאים שחשובים לה, היא יוצרת תוכן טלוויזיוני שעוסק בזה. תוכנית הריאליטי שיצרה, הפיקה והנחתה עבור אמזון פריים - Lizzo's Watch Out for the Big Grrrls - זכתה להצלחה מאסיבית ובעונת הפרסים הנוכחית עקפה תוכניות אהובות ומצליחות כמו "המירוץ לדראג של רופול", שאחזה בפרס במשך ארבע השנים האחרונות ברציפות.
כשם התוכנית, ליזו ליהקה חבורה מוכשרת ובועטת של רקדניות גדולות שישמחו לעלות על הבמה בהופעותיה, ולרקוד ולהשתולל יחד איתה לצלילי הלהיטים. "אני מחפשת נשים שיראו כמוני, אנחנו לא מקבלות את הייצוג שמגיע לנו", אמרה הזמרת בתוכנית וגם דאגה להזכיר זאת במעמד ההכרזה על המועמדות לטקס. "לא יצרנו את התוכנית בשביל הפרסים, עשינו את זה בשביל עצמנו, כדי להראות לעולם שאנחנו יפות ומוכשרות כפי שאנחנו", כתבה ברשתות.
אבל למרות המסרים המעצימים והרצון לעשות טוב, לא לכולם ליזו יורדת חלק בגרון והשיימינג מלווה אותה עוד מלפני שזכתה להכרה. "לפני עשר שנים לא הצלחתי למצוא בגד ים למידות הגוף שלי", אמרה בריאיון שהתקיים לפני כשלוש שנים. "אמרו לי שהפנים שלי נהדרות - אבל שהגוף שלי זקוק לעבודה. אנשים אפילו לא הבינו שהם מביישים אותי. האמנתי לכל מה שאמרו". בעקבות ההערות האלה הזמרת קיבלה החלטה ששינתה את חייה והשפיעה על יצירתה עד היום - לחיות עם הגוף שלה בשלום: "הבנתי שאני הולכת לקום כל יום באותו הגוף וזה לא עומד להשתנות. הייתי צריכה לעבוד הרבה מאוד שנים כדי להגיע לנקודה הזו ואני עדיין עובדת על זה. צריך למצוא את האהבה הזו לעצמך עמוק בפנים".
4 צפייה בגלריה
"הסיפורים שסיפרנו בתוכנית הם לא סיפורים יוצאי דופן, הם פשוט לא מקבלים את הבמה". ליזו
(צילום: AP)
כשהשיימינג והשנאה מרקיעים שחקים, ליזו מעלה תוכן שלה בבגדי ים ובעירום. פרובוקטיבית? אולי, אבל לא יותר מדוגמנית שמעלה תמונות זהות ומקבלת על כך פידבקים חיוביים. כחלק מהאג'נדה שאותה היא מקדמת, באביב האחרון היא אף הוסיפה לעצמה טייטל נוסף - מעצבת אופנה, כשהשיקה ליין מחטבים, Yitty. אם המהלך האופנתי מבלבל אתכם עם אג'נדת דימוי הגוף החיובי שהיא מקדמת, ליזו ממהרת להרגיע שאין בכוונתה להטיף לשינוי גופן של הצרכניות הפוטנציאליות שלה - אלא לשנות את הגישה כלפי הבגדים עצמם, כך שיתאימו לכל אישה.
ולא רק נשים - ליזו גם מנצלת את הבמה שלה ברשתות כדי לפנות לדור הצעיר, לליזו הבאה שאולי יושבת בבית וצופה בה על המסך. רק לאחרונה הזמרת שיתפה פוסט מרגש בעמוד הטיקטוק שלה, כשהיא דומעת למראה מעריצה צעירה שרוקדת לצלילי About Damn Time. "כשעושים מוזיקה לא חושבים על ההשפעה שיש לה על אנשים ועל החיים שלהם, אבל זו בדיוק הסיבה שאני עושה את זה. אני אסירת תודה שאנשים לוקחים את המוזיקה שלי ועושים איתה דברים טובים, זה גורם להם לזוז, זה גורם להם לרקוד, זה משמח אותם, זה גורם להם להרגיש ביטחון במי שהם".
טוקבקיסטים אולי ימשיכו לנסות למצוא את הנקודות הרגישות שלה וללחוץ עליהן, אבל בזמן שאמנים אחרים נופלים בקלות לתוך סערות מתוקשרות, ליזו מתעלמת באלגנטיות מכל ההייטרים ויודעת שהמסר החשוב באמת מגיע לאלה שזקוקים לו. או כמו שסיכמה בטוויטר אחרי הזכייה באמי: "ייצוג נכון משנה את התרבות ומשנה את החיים. בנות גדולות ממש לא צריכות להיות הפאנץ' ליין של בדיחות על שמנים. מגיע להן להיות נאהבות, מוכשרות ונפלאות - ואנחנו עושים את זה עבורן".
