בשבוע הבא תתקיים ההכרזה של האקדמיה האמריקנית על רשימת המועמדים לטקס האוסקר השנה. זה יקרה בעיצומו של פסטיבל הקולנוע סאנדנס, שייפתח היום (ה') ויציין ארבעה עשורים. יש משהו מוזר, כמעט חתרני, במסורת הזאת שהיא מעין התרסה של קהילת הקולנוע האמריקני העצמאי נגד הוליווד. למרות שמדובר לכאורה באותה תעשייה, יש פער בין היוצרים שמגיעים לפארק סיטי הקפואה שבמדינת יוטה כדי להתחנן שמישהו ירכוש את סרטיהם להפצה, או יסכימו לתרום מימון להפקותיהם הבאות, לבין ראשי תאגידי הבידור והאולפנים עתירי הכספים בלוס אנג'לס השמשית. על פניו, הוליווד השבעה יכולה להמשיך בשלה בלי הבמאים והתסריטאים הללו שמלקטים דולר אחר דולר כדי לגבש תקציב הולם לסרטיהם, אבל בהתחשב בהידלדלות המשאבים האמנותיים שלה, יש חיפוש תמידי אחר יצירה מקורית. והבמה המרכזית שלה נמצא בסאנדנס - אירוע תרבותי מרכזי בארצות הברית שהוא גם זירת מסחר לסרטים.
זירת הסרטים הזאת הולכת ומצטמצמת כמו תעשיית הקולנוע כולה, אבל הכישרונות החדשים והיצירות המפתיעות שלהם עדיין מוצגים לראווה עם לא מעט הברקות, לצד להיטים פוטנציאלים, שחלקם אף עשויים להגיע כמועמדים לאוסקר בשנה הבאה. בלב מצבה המדאיג של תעשיית הקולנוע, הדעיכה המתמשכת של סאנדנס הואצה בשנים האחרונות בגלל המיתוג החדש שלו כאירוע תרבות אקטיביסטי מהאגף השמאלי של המפה הפוליטית בארצות הברית. תהליך האוצרות היה נגוע בעקרונות עם העדפה מתקנת של נשים, להט"בים, ויוצרים בני מיעוטים. האפיון של סאנדנס כפרוגרסיבי בוודאי מדליק נורות אזהרה עבור רבים מהקוראים הישראלים, במיוחד בימים אלה של מאבק על שמה הטוב של המדינה בתפוצות. אבל השנה, יותר מתמיד, הייצוג שמוקנה ליהודים על המסך גדול ומרכזי. כמו כן, למרות היעדר סרטים תוצרת כחול-לבן, במהלך הפסטיבל יתקיימו מספר אירועים לקידום היצירה היהודית, וגם למען החטופים.
רבים מתוך קהילת הקולנוע העצמאי רואים עצמם כפעילים פרו-פלסטינים, וחלק לא קטן מהם יעלה לרגל לפארק סיטי השבוע כדי להפגין נוכחות לצורך קידום יצירות, אבל גם כדי להפגין נגד ישראל. מצד שני, נרשמת תמיכה לא מבוטלת של יוצרים ובכירים בתעשייה, יהודים ולא יהודים. חלק מהם יתייצבו להביע הזדהות עם בני הערובה בעזה באירוע מיוחד ביוזמת מטה החטופים בהשתתפות הקומיקאי דניאל-ריאן ספולדינג והשחקנית עמנואל שריקי. אירוע נוסף שיתקיים במסגרת התוכנית הרשמית של הפסטיבל הוא פאנל בהובלתה של אליסון ג'וזף, אחרי שבפאנל דומה שיזמה התלוננה על תת-ייצוג של יהודים במדיה, Jewface בצל ליהוקה שלל הלן מירן ל"גולדה", וטענה להכפשת חרדים בסדרה "המורדת", הפעם תעסוק במה שהיא מזהה כאנטישמיות של תעשיית הקולנוע האמריקנית, כשלצידה נועה תשבי כשחקנית חיזוק.
ג'וזף תתקשה למצוא תימוכין לטענותיה בתוכנית של סאנדנס - בתחרות העלילתית של הפסטיבל השנה נכללים שני סרטים בפרופיל גבוה של יוצרים יהודים על סיפורים יהודים. Between The Temples של נתן סילבר הוא דרמה קומית שבמרכזה חזן בית כנסת (ג'ייסון שוורצמן) שמבלה זמן איכות עם מי שהייתה מורתו בבית הספר היסודי (קרול קיין), וזאת לצורך הכנתה לקראת טקס הבת מצווה המאוחרת שהחליטה לערוך לעצמה. גם A Real Pain מתואר כדרמה קומית על אף שהסיפור מלווה שני בני דודים במסע בעקבות מסלול חייה של סבתם ניצולת השואה. ג'סי אייזנברג שביים, גם מופיע כאחד מבני הדודים, כשלצידו קירן קאלקין בתפקיד שונה לחלוטין מהדמות שגילם כבן משפחת רוי ב"יורשים". היחסים בין השניים עומדים למבחן על רקע הטראומה הבין-דורית שהם חולקים כשהם מסיירים בין אתרי ההנצחה ומחנות ההשמדה ברחבי פולין.
לייצוג המכובד אפשר להוסיף גם את דיוויד שווימר, אחד מהדוברים הבולטים בהוליווד למען הקהילה היהודית וישראל מאז מתקפת 7 באוקטובר. מי שנודע כאחד מכוכבי "חברים", יגיע לפארק סיטי כשחקן הראשי (לצד טליה ריידר, גבי הופמן קרול גלוזמן) ביצירה הניסיונית Little Death של הבמאי ג'ק בגרט, ושבה הוא מגלם תסריטאי במשבר אמצע החיים, אשר נסחף להרפתקה בחסות סמים. השחקנית אוברי פלאזה אומנם אינה יהודייה, אבל מאז שחתמה, כמו שווימר, על עצומה לשחרור החטופים, הפכה מאלילתם של ההיפסטרים הפרוגרסיביים בארצות הברית לשנואת נפשם. למרות זאת, היא עדיין נחשבת לאורחת מבורכת בסאנדנס ולשם תגיע עם הקומדיה My Old Ass, שגם עלילתה מתחוללת תחת השפעת סמים - צעירה שלוקחת פטריות הזיה מוצאת עצמה פוגשת בגרסה המבוגרת שלה ומשוחחת איתה על חייה העתידיים ועוולות הגיל. את הסרט שביימה מייגן פארק הפיק דניאל בקרמן היהודי הקנדי.
בקרמן עומד גם מאחורי Winner של הקולנוענית סוזנה פוגל, גם היא נציגה גאה לעם היהודי. אחרי שניסתה לרענן את סיפורה של אנה פרנק בסדרה "אור קטן", היא מביאה למסך את סיפורה של צעירה אחרת שנרדפה על ידי הרשויות: סוכנת הרשות לביטחון לאומי ריאליטי ווינר שהדליפה לתקשורת דו"ח על התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ב-2020 ונשלחה לכלא. עיבודים קודמים לאירוע היו מרצינים ומכבידים, אולם הפעם צפויה גרסה בכיכובה של אמיליה ג'ונס לצידו של זאק גליפיאנקיס. A Different Man מסתמן כמו השערורייה התורנית שתצא מסאנדנס השנה בהובלת הבמאי אהרון שימברג (כן, גם הוא בן עמנו) ובכיכובם של סבסטיאן סטן, השחקנית הנורבגית הנפלאה רנטה ריינסבה, וגם אדם פירסון בעל הפנים המעוותות כתוצאה מסינדרום הנוירופיברומטוזיס. בדרמה הסוריאליסטית הזו, שמלאה בסצנות מין גרפיות, פירסון עובר ניתוח לשיקום פניו אך מתקשה להסתגל לחזותו הנאה מול המראה ובתוך המיטה.
ליצירות שנויות במחלוקת יש פוטנציאל יחצני ומסחרי מבטיח, במיוחד בסאנדנס, שלצד רוח התקינות הפוליטית שהוא מפיץ, נוהג גם להפנות מבט ביקורתי פנימה. כך היה גם במותחן "חלומות מגזין" עוכר השלווה של אלייז'ה ביינום, על שרירן שחור עם נטיות הרס עצמי ואלימות. חברת סרצ'לייט מבית אולפני דיסני לקחה סיכון על הסרט ושילמה עליו כמה מיליוני דולרים רק כדי לגלות שהכוכב הראשי, ג'ונתן מייג'ורס, אותו התכוונה להריץ לאוסקר על הופעתו המצוינת, הואשם בתקיפה אלימה של בת זוגו, מה שהביא לגניזת הסרט המצוין. ככל הנראה מעצמת האינדי החדשה, A24, נקטה באמצעי זהירות כשהחליטה להפיק את מה שנראה כמו להיט האימה הבא שלה - Love Lies Bleeding של רוז גלאס - ושבמרכזו רומן אלים בין מפתחת גוף למדריכת כושר. אפשר להניח שקריסטן סטיוארט שמככבת בו לא תמעד היכן שמייג'ורס נפל, בטח לא ממעמדה כאורחת הכבוד של הפסטיבל השנה. סטיוארט בת ה-33 מובילה גם את הסרט עם ההייפ הגדול ביותר בפארק סיטי השנה, Love Me של סם ואנדי זוקרו (בהקפת בקרמן, שוב) - דרמת מדע בדיוני במדמה סיפור אהבה בין גופים שמיימיים אחרי הכחדת האנושות.
מי שלא יזכה לכבד בנוכחותו את הפסטיבל הוא השחקן אנגוס קלוד. אך כוכב הסדרה "אופוריה", שהלך לעולמו הקיץ בגיל 25 כתוצאה ממנת יתר, ישהה ברוחו בפארק סיטי דרך הופעתו ב-Freaky Tales שייפתח את סאנדנס. ההפקה המבטיחה שביימו ריאן פלק ואנה בודן משלבת ארבעה קווי עלילה שונים שנגללים על המסך בסגנונות מגוונים לאורך יום אחד בעיר אוקלנד, בשנת 1987 - פעיל שמתנגד לכנופיית ניו-נאצים, פושע שנורה ונפגע, אמנית היפ-הופ וכוכב NBA - כולם נפגשים בדרך כלשהי וכך גם קלוד, פדרו פסקל, בן מנדלסון ואחרים שלוהקו לפרויקט המסקרן.
גם מאטס סטין לא יזכה להגיע לפארק סיטי השנה, אבל הצעיר הנורבגי, שהלך לעולמו בגיל 25 ממחלת ניוון שרירים לפני חמש שנים, חי וקיים בסרט התיעודי הנפלא והמרגש Ibelin של בנג'מין רי, אשר משחזר על המסך את החיים החברתיים העשירים שיצר עבורו האווטאר שלו, איבלין, דרך קהילת הגיימרים של World of Warcraft. היבט מעניין נוסף ודי מפחיד אודות פיצוי וירטואלי על אובדן מתרחש גם בדוקו Eternal You של הנס בלוק ומוריץ רייזנוויק הגרמנים, שבו הם סוקרים כיצד טכנולוגיית AI מדמה תקשורת עם המתים - מעין סיאנס ממוחשב.
בראייה כללית אפשר לקבוע שהשנה התוכנית של סאנדנס מגוונת ונגישה הרבה יותר לקהלים רחבים, אולי בזכות המנהל החדש יוג'ין הרננדז והגמישות שהנחיל לצביון הפסטיבל. למרות זאת, אי אפשר בלי ייצוג לקהילות מקופחות ובראשם הלהט"בים. בתחרות העלילתית האמריקנית יוקרן בבכורה המותחן של אסטבן אראנגו, Ponyboi, בכיכובה של השחקנית הטרנסית ריבר גאלו (שגם כתבה את התסריט), שלצידה דילן אובריין בניסיון מילוט מהמאפיה בניו ג'רזי אחרי עסקת סמים כושלת. ואילו בתחרות הבינלאומית המקבילה בולטת הדרמה Layla של הבמאי הבריטי ממוצא עיראקי עמרו אל-קאדי, שבה מככב בילאל חסאני הפלסטיני כאמן דראג קווין שעושה מאמץ להשלים עם זהותו המינית. מן הסתם בני משפחתו של השחקן הראשי בגדה המערבית לא יזכו לצפות בסרט, שבוודאי יוחרם במדינות ערב, אבל לפחות במרחב הבטוח של סאנדנס גם הוא, וגם נציגי מטה החטופים הישראלים יכולים לחוות רגע נדיר של דו-קיום.
