היום כבר אף אחד כנראה לא זוכר, אבל לרגע אחד באמצע העשור הקודם גרטה גרוויג הייתה בדרך להיות כוכבת של סדרה קומית ב-CBS, מה שאולי היה משנה לגמרי את מהלך הקריירה שלה, ושל "ברבי" (הסרט שביימה). ב-2014 חתמה גרוויג על חוזה להיות השחקנית הראשית ב"איך פגשתי את אבא" - סדרת ספין-אוף שהרשת רצתה להרים במהירות שיא אחרי ירידתה של "איך פגשתי את אמא", שהייתה להיט עצום.
כמו בסדרה המקורית, שם שימש בוב סאגט עליו השלום כקריין, גם ב"איך פגשתי את אבא" הייתה אמורה להיות מספרת: מג ראיין. בקיצור, CBS הייתה מוכנה להשקיע את כל מה שצריך כדי להכות בברזל הפרנצ'ייז החם, אבל בסופו של דבר סדרת ההמשך לא התרוממה. הקרנות הניסיון בפני קהל נכשלו, הכימיה של הקאסט המקורי לא נמצאה בקאסט החדש, הזמן עבר, הברזל התקרר, CBS נפרדה סופית מהחלום וגרטה גרוויג הלכה להיות במאית מועמדת לאוסקר. שנים מאוחר יותר ניסתה הולו להרים שוב את "איך פגשתי את אבא", הפעם עם הילרי דף, וגם זו החזיקה מעמד רק שתי עונות חסרות עניין.
וכך, בדיוק 20 שנה אחרי הפיילוט, "איך פגשתי את אמא" - שבשיאה הייתה תופעה תרבותית, כמעט ונעלמה מהתודעה. היא לא זכתה לניתוחים מעמיקים של הערכה מחדש מצד מבקרים, השפה שלה לא החזיקה מעמד וחוץ מג'ייסון סיגל, שכבר היה כוכב במהלך שידור הסדרה, וניל פטריק האריס, רוב הקאסט לא המשיך לקריירה משמעותית. גם השידורים החוזרים בשירותי הסטרימינג השונים לא הביאו קהל חדש. היום "איך פגשתי את אמא" היא בעיקר עוד סדרה שהייתה פעם - תוצאה של אובדן רלוונטיות, נורמות חברתיות משתנות, ובעיקר פינאלה שנוא באופן אוניברסלי.
בין "חברים" ל"אבודים"
"איך פגשתי את אמא" (להלן HIMYM) : עלתה לאוויר ב-19 בספטמבר 2005, ומההתחלה שעטה אל המטרה המוצהרת: להיות "חברים" משודרגת. היו בה את המרכיבים הבסיסיים של "חברים": צעירים בניו יורק, ייסורי יחסים ומקום מפגש מוכר שבו כולם מוציאים תסכולים, אבל היא הייתה כתובה מתוחכם יותר והרגישה רלוונטית יותר מבחינה תרבותית. היא השתמשה במטבעות לשון שנכנסו לשיח, ולקחה את הסיטקום הקלאסי קדימה עם שפע מודעות עצמית.
הייתה לה כמובן נקודת פתיחה מקורית: האדריכל טד מוסבי, מספר לילדיו המתבגרים על האירועים שהובילו לפגישה שלו עם אימם המסתורית. זה אפשר לסדרה לדלג בין תקופות, ודרש בנייה מורכבת מאוד של סיפור יחסית לסדרת טלוויזיה קומית בערוץ מיינסטרים. התעלומה הגדולה של מי האמא הניעה את HIMYM במשך תשע עונות, ועם כל עונה היא הפכה יותר פופולרית, עד שהייתה לתופעה של ממש. ג'ייסון סיגל צמח במהירות ובמקביל לכוכב קולנוע, וניל פטריק האריס יצא מהארון בעונה השנייה והמריא למעמד סופרסטאר. בהמשך גם קרה לה מה שקורה לכל סדרה שצוברת פופולריות כזו (למשל "רק רוצחים בבניין" היום) - וכוכבים נהרו אליה לתפקידי אורח: בריטני ספירס, קייטי פרי וג'ניפר לופז הבליחו, וגם בראיין קרנסטון שהגיע חודשיים אחרי סיום "שובר שורות".
מאידך, ההצלחה הגדולה שהביאה איתה עוד ועוד עונות, הייתה גם מה שהפך HIMYM למשהו שהזכיר קצת את "אבודים". בסופו של דבר, כמה זמן כבר לוקח לספר לילדים איך פגשתי את אמא? ודאי לא תשע שנים. זה דרש עוד ועוד עלילות משנה מתסכלות, שלא קירבו בשום צורה את הפתרון. ובניגוד משמעותי ל"חברים", ב-HIMYM גם הייתה לא מעט זחיחות, עם נגיעות ציניות, שהובילו לקטסטרופת פרק הסיום של הסדרה.
בפרק הזה - למי שמחק אותו לגמרי מהזיכרון, מתברר כי האמא, טרייסי, בכלל מתה ב-2024, שש שנים לפני שטד מספר לילדיו את הסיפור, מתוך רצון לקבל את ברכתם כדי לחדש את הקשר הרומנטי שלו עם רובין. סגירת המעגל עם פרק הפיילוט שבו טד ורובין נראו לרגע כמו רוס ורייצ'ל, למרות שלאורך תשע העונות היה ברור שהם ממש לא - הייתה מגושמת, יהירה ומתעלמת מקהל צופים נאמן. שלא לדבר על הסיום האפל: מי הורג את אמא בפינאלה של סדרה קומית? יותר מ-22 אלף מעריצים חתמו על עצומה שדרשה לכתוב מחדש את פרק הסיום. סרטון אלטרנטיבי שייצרו אוהדים שבו אמא לא מתה וחיה באושר ועושר עם טד עד עצם היום הזה, הפך ויראלי. סוף חלופי שהיה פחות או יותר זהה לגרסה של המעריצים, נכלל כפיצ'ר מיוחד ב-DVD של העונה האחרונה.
להרבה סדרות פופולריות קשה להצליח בפרק הסיום, אבל בדרך כלל גם כישלון לא פוגע בסיפור שקדם לפינאלה. אף אחד לא חושב ש"סיינפלד" הייתה פחות גאונית רק כי פרק הסיום שלה היה חלש. לא תמצאו אוהד של "הסופרנוס" שלא חושב שהיא הסדרה הטובה בהיסטוריה, רק כי הסיום שלה היה משונה. אבל הסיום של "איך פגשתי את אמא" ריסק לגמרי את המורשת של הסדרה כולה, כי פשוט בלתי אפשרי לצפות בו.
מחמישה יוצאים שניים
שישה שמות עמדו במרכז "איך פגשתי את אמא": ג׳וש רדנור היה טד, ולצידו כיכבו אליסון האניגן (לילי אולדרין), ג'ייסון סיגל (מרשל אריקסן), ניל פטריק האריס (ברני סטינסון) וקובי סמולדרס (רובין שרבטסקי). השישי היה סאגט, ששימש כקריין הגרסה העתידית של טד. כשהסדרה הגיעה לסיומה, היו חמשת השחקנים המרכזיים בה מוכרים הרבה יותר מאשר תשע שנים קודם, אבל רק שניים מהם הפכו ממש לכוכבים.
רדנור עשה שורה של תפקידי אורח, ניגן ושר בלהקה והתפקיד הגדול ביותר שלו היה בסדרה Hunters של אמזון בין השנים 2021 ל-2023; אליסון האניגן הנחתה ספיישלים, עשתה דיבובים לאנימציה וב-2023 סיימה במקום החמישי בעונה ה-32 של "רוקדים עם כוכבים", והיא נשואה לאלכסיס דניסוף, שגם הופיע כמה פעמים ב-HIMYM.
לג'ייסון סיגל הייתה קריירה קולנועית מצליחה לאורך כל תקופתו בסדרה, כולל תפקיד בלהיט "הדייט שתקע אותי" של ג'אד אפאטו, והתפקיד הראשי ב"קח את זה כמו גבר", שהפך אותו לסטאר. דווקא אחרי סיום הסדרה הוריד סיגל מעט הילוך, ובשנים האחרונות מיצב עצמו כמי שיכול להיות שחקן דרמטי טוב לא פחות מקומי. הוא עשה תפקיד מצוין ב"לייקרס: קבוצה מנצחת", הסדרה של HBO על תחילת שושלת קבוצת הלוס אנג'לס לייקרס, והשבוע היה מועמד לפרס האמי על תפקיד יוצא מהכלל בסדרה "שרינקינג".
ניל פטריק האריס לקח את תהילת HIMYM למעמד של אייקון חברתי, לשפע תפקידי קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, כולל מועמדות אחת לפרס הטוני, והרבה מאוד קמפייני פרסום שהפכו אותו לאיש עשיר מאוד.
קובי סמולדרס הצליחה למנף הכי טוב את הסדרה לפריצה של ממש מאלמוניות. במשך יותר מעשור היא הייתה סוכנת "שילד", מריה היל, ביקום הסינמטי של מארוול; שיחקה לצד טום קרוז ב"ג'ק ריצ'ר 2"; עשתה תפקיד אורח בסדרות מצויינות כמו "סדרה של צרות", "משפחה בהפרעה", וגילמה את אשת התקשורת השמרנית, אן קולטר, בסדרה "סיפור פשע אמריקאי: מוניקה לוינסקי". היא אפילו חזרה לתפקיד רובין ב"איך פגשתי את אבא" בהולו.
בוב סאגט, הקריין האהוב, חזר אחרי HIMYM לתפקידו הקלאסי כדני טאנר ב"צער גידול בנות - הדור הבא", החידוש של "צער גידול בנות" בנטפליקס. הוא הופיע בכמה תפקידי אורח בטלוויזיה, שיחק בברודוויי, השיק פודאקסט והמשיך לעבור כסטנדאפיסט. באחת הנסיעות להופעה נמצא סאגט מת בחדר המלון שלו באורלנדו,כשהוא בן 65.
"היה משהו ב'איך פגשתי את אמא' שתמיד התנהג הפוך מהציפיות שלך", אמר בעבר ג'וש רדנור, "היא גרמה לך לבכות, היא לא הייתה מה שחשבת שזה". זה היה לגמרי נכון בזמן אמת, אבל פרק הסיום הוא לא הסיבה היחידה שהפכה את HIMYM לסדרה שלא עומדת היום במבחן הזמן. למרות ההיפסטריות שנדפה מכל מרכיב שלה, היא הייתה מקובעת בתפיסה שמרנית מאוד של מהי משפחה, נדפה לא מעט ריחות שוביניסטים והדמויות בה לא לגמרי התפתחו. לא במקרה היא כמעט ולא קיימת היום בשיח. למרות שהיא נגישה בשלל פלטפורמות סטרימינג, היא לא הצליחה להשיג קהל חדש ודעכה לתהום הנשייה, הרבה הרבה מתחת ל"חברים", שגם לה יש לא מעט בעיות של עמידה במבחן הזמן, אבל ללב שלה לא היו מתחרים, והיא גם לא הייתה מעזה לשבור לצופים את הלב.
פורסם לראשונה: 08:00, 20.09.25
