יש עולם שבו סידני סוויני היא שחקנית צעירה, יפה ומוכשרת שעובדת קשה מאחורי הקלעים וזוכה להצלחה בזכות הופעותיה על המסך הגדול והקטן. אבל יש יקום חלופי, שהולך ומתפשט ברחבי הרשתות החברתיות, ובו הכוכבת האמריקנית הלוהטת ביותר היום היא בכלל לא אדם בשר ודם אלא יישות ערטילאית ומעורטלת עם מחשוף נדיב, חיוך רחב, "גנים מצוינים", וגם המון תשומת לב ציבורית שבאה לידי ביטוי בצילומי הפפראצי וטורי הרכילות. איכשהו, סוויני בת ה-28 נדרשת לאזן בין המציאות האמיתית שלה, לזו שמשתקפת בסיקור התקשורתי ובאינסטגרם. "יש לי גם חיים רגילים מחוץ לזה", היא מצהירה בריאיון מיוחד ל-ynet.
שני ההיבטים הללו של חייה מזינים אחד את השני, ולעתים קרובות גם מתנגשים - כמו במקרה של הופעתה בפרסומת השנויה במחלוקת של אמריקן איגל, שבה הופיעה לבושה בחליפת ג'ינס כמופת של גנטיקה אנושית. הפרשה הזו, שיצאה מכל פרופורציה, קיבעה במידה רבה את הדעות הקדומות לגביה כבלונדינית טובת מראה ופתיינית. לא מן הנמנע, שדווקא התפיסה הזאת מניעה אותה לקחת על עצמה תפקידים שיאתגרו את התדמית שלה בתקשורת. וזהו בוודאי המקרה בדרמה "כריסטי", בה היא מככבת כמתאגרפת כריסטי מרטין, שהייתה פורצת דרך עבור נשים תחת אור הזרקורים של זירת האגרוף, אבל צולקה מחוץ לה במחשכים של חייה הפרטיים.
ב"כריסטי", שביים הקולנוען האוסטרלי המוכשר דיוויד מישוד ("ממלכת החיות"), סוויני נכנסת לעור, לעצמות, לשרירים וגם ללב של מרטין. החל מנעוריה בסוף שנות ה-80, ועד לקרבות האחרונים שלה בדרך לפרישתה הרשמית ב-2011, כשהיא בת 42. השחקנית לוהקה כדי לגלם את הדמות של המתאגרפת הקשוחה בשלבים השונים של חייה, ובתהפוכות הרבות שחוותה. אם זה החיים כצעירה בארון בצל הוריה השמרנים (מריט וויבר ואיתן אמברי); הנישואים הכפויים למאמנה ג'יימס מרטין (בן פוסטר) שניצל אותה והתעלל בה; ההצלחה הספורטיבית חסרת התקדים שהשיגה לה חוזה מבטיח עם האמרגן דון קינג; הדעיכה בשלהי הקריירה, והגאולה שהגיעה בסופה. היא אמנם ירדה מהזירה כשהיא בת 42, אך גם יצאה מהארון בחברת בת הזוג המתאגרפת ליסה הולוויין (קטי או'בריאן).
"כריסטי" - טריילר
(באדיבות פורום פילם)
סוויני שמזוהה בדרך כלל עם צעירות נאות מראה מהזן של קאסי הווארד מהסדרה "אופוריה", התבקשה לשאת על כתפיה את הדמות בגרסאות השונות שלה, מה שהצריך ממנה תעצומות נפש אדירות, וגם טרנספורמציה גופנית כדי להתאים עצמה לממדים של מרטין החסונה. "בכל פעם שאני מקבלת דמות, אני תמיד רוצה לתת לה את כל מה שיש לי", אומרת סוויני, "אבל כאן רציתי לתת אפילו יותר ממה שידעתי שיש בתוכי. כריסטי היא אישה כל-כך מיוחדת, כל-כך מדהימה, והיא מודל לחיקוי שכל ילדה ואישה ראויות שיהיה להן בחיים. ידעתי את גודל האחריות שבסיפור שלה, ולכן זה היה בשבילי תהליך מאוד חשוב. זו דמות מאוד חשובה, וזה כנראה גם יהיה הפרויקט הכי מיוחד שהייתי חלק ממנו".
5 צפייה בגלריה


"הפרויקט הכי מיוחד שהייתי חלק ממנו". סידני סוויני מתוך הסרט "כריסטי"
(באדיבות פורום פילם)
הטרנספורמציה הפיזית ארכה כשלושה חודשים וחצי, וכללה אכילה מוגברת לצורך עליה במשקל, אימוני כוח וקיקבוקסינג לצורך הגברת מסת שריר, וגם עיצוב שיער בסגנון מולט ברוח התקופה. זה היה תהליך מורכב שהעניק לה חזות יוצאת דופן שחורגת באופן רדיקלי מסוויני כפי שהיא ידועה בציבור ועל המסך. "הגוף שלי השתנה לחלוטין. הבגדים שלי לא עלו עליי", סיפרה הקיץ למגזין "דדליין" לקראת יציאת הסרט בארצות הברית, "הציצים שלי גדלו, והתחת שלי גדל. זה היה מטורף". אבל למרות המאמצים הראויים להערכה בניסיון להתאים את עצמה לדמות שהיא מגלמת, צילומי פפראצי שקלטו אותה בעיצומו של התהליך התקבלו בלעג וכהתרסה נגד תדמית הבובה היפה שלה מהופעותיה הקודמות.
למרות שאין מדובר בחוויה מרנינה במיוחד, סוויני פיתחה גם עור עבה במיוחד כחלק מהתהליך, והיא מגלה הבנה לחוסר הסבלנות של הקהל לאתגרים שהיא לוקחת על עצמה והשינויים שאלו מצריכים. "הייתי ממש ברת-מזל, כי יצא לי לגלם כל-כך הרבה דמויות שהיו עסיסיות, כיפיות, מאתגרות ומורכבות. אני חושבת שגילמתי כמה דמויות שהפכו לפופולריות מאוד בתרבות העכשווית, במיוחד קאסי", היא מסבירה ל-ynet, "אנשים פשוט צוללים לזה ואוהבים את זה. קשה להם להפריד ביני לבין הדמויות שאני מגלמת. ככל שאני מגלמת יותר דמויות, זה מבלבל אותם יותר והם אומרים לעצמם: 'אה, היא כל האנשים האלה'. אבל אני אומרת, 'אלה דמויות. זה לא מי שאני באמת'. זו אמנות. זה מה שאני זוכה לעשות. זה מה שאני זוכה להיות חלק ממנו".
5 צפייה בגלריה


"ככל שאני מגלמת יותר דמויות זה מבלבל אנשים יותר". סידני סוויני
(צילום: Brendon Thorne/Getty Images)
"לא הכרתי אף אחד בתעשייה, וההורים שלי לא ידעו כלום על הוליווד"
כמו כריסטי מרטין ממערב וירג'יניה או דמותה של פני ג'ו פופלין - הצעירה המגמגת מדרום דקוטה שגילמה סוויני במותחן האקשן הקומי "אמריקנה" של טוני טוסט - גם סוויני עצמה הגיעה מהפריפרייה של ארצות הברית. היא גדלה בעיר ספוקיין שבמדינת וושינגטון בקרבת הגבול עם איידהו. איזור ספר ובו אוכלוסיה שמזוהה כשמרנית, עם זיקה למפלגה הרפובליקנית שמשפחת סוויני הייתה חלק ממנו לאורך חמישה דורות. עם הרקע האישי הזה מאחוריה, החדירה של השחקנית הצעירה לתוך החוגים של תעשיית התרבות האמריקנית, הידועה כליברלית, לא הייתה פשוטה.
בריאיון לרגל יציאת "אמריקנה" בארצות הברית, הבמאי טוני טוסט אמר ל-ynet שלדעתו הוליווד נרתעת מסוויני שכבשה את מרכז הבמה בסערה, משום שלא צמחה בתוך בית הגידול של הוליווד. הרתיעה הזאת גברה והפכה לעוינות של ממש לאחרונה על רקע שערוריית הפרסומת של אמריקן איגל, שזיכתה אותה בציוץ תמיכה מהנשיא דונלד טראמפ אבל הרחיקה ממנה את המועדון הסגור אף יותר. "זה פוגע בה בתעשייה לדעתי", אמר טוסט, "מדובר במועדון חברים סגור עם אנשים שבאים מרקע דומה, והם מקפידים על כללים של איך לדבר, איך להתלבש ואיך להתנהג לפי תבניות ברורות בתוך העולם התרבותי. היא לעומת זאת באה מבחוץ, וככל שאני מתרשם, אין לה שום עניין לשחק את המשחק הזה. לדעתי, בטווח הארוך זה יעזור לה לקריירה".
5 צפייה בגלריה


"אין לה שום עניין לשחק את המשחק הזה". מתוך "אמריקנה"
(צילום: Ursula Coyote courtesy of Lionsgate)
סוויני מודה שהוליווד אינה הסביבה הטבעית שלה, והיא נדרשה לתהליך התאקלמות לא קל. לטענתה, בית המשפחה הרחק מהרעש של לוס אנג'לס, הוא זה שמחזיר אותה למציאות ולאורך חיים נורמלי, ולו רק לפרקי זמן קצרים. "לא גדלתי בהוליווד, והתחנכתי על ערכים מסורתיים של עיירה קטנה, מוקפת חברים ומשפחה", היא חולקת בריאיון.
"לא הכרתי אף אחד בתעשייה וההורים שלי לא ידעו כלום על הוליווד, אז לא היו קשרים. היינו צריכים ללמוד הכול תוך כדי תנועה. וזה היה קשה, ממש קשה. זה לקח הרבה זמן. התחלתי כשהייתי בערך בת עשר, ורק בגיל 19 התחלתי לקבל פרויקטים בעלי חשיבות וחשיפה שפתחו דלתות לאחרים. זה הצריך עבודה קשה והרבה הקרבות. ואני מאוד מעריכה את ההורים שלי, המשפחה, החברים. העולמות האלה מאוד שונים, והערכים שונים, ואני אוהבת לחזור הביתה ולחזור לקרקע. להיות מוקפת בנורמליות. ההורים והמשפחה שלי מחזירים אותי לקרקע, וזה מדהים. אני חושבת שזה חשוב עבורי".
היום בשיא הקריירה שלך, עם רשת קשרים ענפה, את עדיין מרגישה אאוטסיידרית?
"אני לא יודעת אם אאוטסיידרית הוא המונח הנכון. האם הכרתי מישהו בתעשייה? לא. אני לא יודעת, בחגים אני חוזרת הביתה ומבלה עם חברי הילדות שלי בסופי השבוע. אף פעם לא ממש התעניינתי בסצנה של הוליווד או במסיבות או בדברים האלה. אז אני לא יודעת אם אני מרגישה אאוטסיידרית. האם יש משהו שאנשים שנולדו לתוך זה מבינים ואני לא? כנראה שכן. אבל יש לי גם הרבה חברים טובים בתעשייה, ובניתי הרבה מערכות יחסים ופרויקטים נהדרים עם כולם. אבל יש לי גם חיים רגילים מחוץ לזה".









