הביאנלה ה-61 בוונציה, שנפתחה השבוע ותימשך עד ה-22 בנובמבר, היא חסרת-תקדים בכמה מובנים. הדרמטי שבהם הוא מותה של אוצרת הביאנלה קויו קואו במאי 2025, כחצי שנה לאחר שקיבלה את התפקיד ועשרה ימים לפני מועד הצגת חזונה לציבור. מארגני הביאנלה מעולם לא נדרשו להתמודד עם מצב שכזה, בו אין זמן לבחור אוצרת חדשה. באופן תקדימי, הוחלט לקיים את הביאנלה ברוחה ועל פי חזונה, באמצעות חמישה אוצרי-משנה שאותם קואו עצמה בחרה, אשר היו שותפים לפיתוח חזונה לפני מותה הפתאומי מסרטן. עם מותה, הם הפכו משותפים למשמרים של המורשת האינטלקטואלית שלה. התשובה לשאלה איך משיטים ספינה כה גדולה ללא קברניט נחשפת עתה בפני הציבור הרחב.
הביתן של איי הבהאמה בביאנלה בוונציה
(צילום: דבי לוזיה)
קואו, האישה השחורה הראשונה שנבחרה לאצור את התערוכה המרכזית בביאנלה, נולדה בקמרון ב-1967 אבל את הקריירה האוצרותית שלה פיתחה בדקאר ובהמשך בדרום אפריקה, שם היא הפכה לקול מרכזי בטיפוח אמנות אפריקאית עכשווית. הכותרת של התערוכה שלה - "בסולם מינורי" - מתמצתת רעיון שבמהותו מהווה אנטיתזה לכאוס שיש כיום בעולם. לטענתה, במצב הנוכחי נותרה רק דרך אחת לתקשר: על ידי יצירת אזור האזנה המכוון לתדר נמוך יותר - אינטימי יותר, מסביר פנים, אנושי, אך לא פחות כריזמטי. החזון שלה היה להשאיר את הפוליטיקה מחוץ לתערוכה. אני חייבת להודות שחזון העדינות המינורית ותדר הלחישות של קואו עוררו בי מעט חשש לגבי התערוכה, אבל לאחר ביקור בשני חלקי התערוכה המרכזית, אני שמחה לבשר שהתוצאה מרהיבה. התערוכה מלאת-עניין וכמו שקואו תכננה - בהשראת הקונספט של הגן הקריאולי - מינים שונים חיים יחדיו בהרמוניה, אם כי ממש לא מינימליסטית. למרות המספר המצומצם של המשתתפים, התערוכה עמוסה ביותר.
7 צפייה בגלריה
תוצאה מרהיבה. מחווה לאוצרת קויו קואו בתערוכה המרכזית, הביאנלה בוונציה
(צילום: דבי לוזיה)
האם באמת אפשר להפריד בין אמנות לפוליטיקה?
למרות הרצון של קואו, הפוליטיקה השתלטה על הביאנלה השנה ביתר-שאת. אומנם אי אפשר לצפות מאירוע שמבוסס על ייצוגים לאומיים להיות נייטרלי, אבל השתלטות הפוליטיקה על הביאנלה השנה שברה שיאים. מארגני הביאנלה ספגו המון אש אחרי שרוסיה הודיעה שהיא משתתפת השנה, לאחר היעדרות של שתי ביאנלות. האיגוד האירופי איים להקפיא את התקציב לביאנלה הבאה בסך 2.3 מיליון יורו. הפשרה הייתה שהביתן הרוסי יהיה פתוח רק בימי טרום הפתיחה, דבר שהוביל להפגנות מחוץ לביתן.
כמובן שגם ישראל על הכוונת. המילה "ג'נוסייד" שולטת כאן בפליירים ושלטים. במחאה נגד "ביתן הג'נוסייד" - כפי שמכונה הביתן הישראלי - דווקא האוסטרים, שתרומתם לרצח העם היהודי זכורה היטב, החליטו לסגור את הביתן שלהם ליום אחד כדי להביע התנגדות לנוכחות הישראלית.
7 צפייה בגלריה
הפוליטיקה השתלטה על הביאנלה ביתר-שאת. מחאה מחוץ לביתן הישראלי בביאנלה בוונציה
(צילום: יוליה פריליק-ניב)
אין ספק שהחוויה של להיות ישראלי בוונציה בשבוע הפתיחה הייתה קשה. מזל שתוך ימים ספורים המפגינים נעלמו - יחד עם התקשורת. הנציג שלנו, בלו סימיון פיינרו, טוען שחובה להפריד בין אמנות לפוליטיקה. אבל אמנות היא פוליטית בעצם היווצרותה ולא ניתן לעשות את ההפרדה הזאת. חשוב לומר שהביתן הישראלי (בחלל זמני בארסנלה) יפהפה. העבודה של פיינרו "שושנת האין" מתכתבת היטב עם החזון המדיטטיבי של קויו קואו.
התערוכה המרכזית נותנת את הטון לביאנלה, אבל נציגי הביתנים הלאומיים אינם מחויבים לקונספט האוצרותי. בביאנלה השנה מספר שיא של ביתנים לאומיים - 99 במספר. חלקם נמצאים בשני מתחמי הביאנלה וכמחציתם מפוזרים ברחבי העיר. כמות התערוכות שראיתי בשבוע האחרון מעוררת סחרחורת, וחשוב לציין שזו התרשמות ראשונית אבל נדמה שדווקא הביתנים הלאומיים חלשים יחסית השנה.
יש הרבה רעש סביב מופעי העירום בביתן האוסטרי, המיוצג השנה על ידי אמנית המיצג פלורנטינה הולצינגר, בביתן פרוע שעוסק במשבר האקלים דרך מים ושתן אנושי. אנשים עומדים בתור בעיקר בשביל השחקנים העירומים המשתתפים במיצגים - חלקם ממש קשים לצפייה - אבל אולי זה מה שנדרש היום כדי למשוך תשומת לב בתוך כל הרעש מסביב. אם המטרה של הולצינגר זה למשוך תשומת לב - היא בהחלט הצליחה. השאלה אם אנשים מבינים שזה קשור למשבר האקלים.
7 צפייה בגלריה
מיצג בביתן האוסטרי של איי אראקאווה-נאש בביאנלה בוונציה
(צילום: MARCO BERTORELLO / AFP)
הביתנים המעניינים הם דווקא אלה שעוסקים בנושאים לוקאליים, שמרחיבים את הדעת ופותחים צוהר לעולמות שלא הכרנו. כך למשל, הביתן הגרמני המצוין, תחת הכותרת "חורבה", מארח את הנריקה נוימן שבאופן טרגי נפטרה ממש לקראת הפתיחה, ואת סאנג טיו, שהגיעה עם משפחתה לגרמניה המזרחית מויטנאם כילדה. הביתן הגרמני, ששופץ ב-1938 כדי להתאימו לסגנון הפאשיסטי של היטלר, מהווה אתגר לאמנים המשתתפים לאורך השנים. השנה, סאנג טיו יצרה מטמורפוזה של החזית המאיימת של הביתן והפכה אותה, באמצעות שלושה מיליון אבני מוזאיקה, לרפליקה של הבניין הקומוניסטי שבו גרה כילדה.
ביתן נוסף שהרשים אותי הוא הביתן ההודי, ששב להציג אחרי היעדרות של שבע שנים. בתערוכה הקבוצתית, אמנים מציגים עבודות שהופכות חומרים אורגניים אופייניים להודו למחקר טעון-רגשית על אדמה, זיכרון, אדריכלות וקהילה. אי אפשר שלא להתרגש בתוך המיצב היפהפה הזה.
הביתן ההודי בביאנלה בוונציה
(צילום: דבי לוזיה)
קשה יותר להגיע לביתנים ברחבי העיר, אבל מומלץ במיוחד הביתן של איי הבהאמה, שהם הרבה יותר מחופים וים טורקיז. אפשר ללמוד המון על מסורת הג'נקאנו - פסטיבל התהלוכות בן מאות השנים של הבהאמה, שמאופיין במסורות של ייצור תלבושות מחומרים ממוחזרים כסמל של ניצחון הרוח, גם בזמנים של עבדות ומצוקה כלכלית.
אחת החוויות שהכי מייצגות את החזון של קויו קואה מתממשת בביתן של הוותיקן, שנמצא בגן הירק של מנזר כרמליטי ומציע חוויה מדיטטיבית וקסומה של טיול בגן (שסגור בדרך כלל לציבור). כל מבקר מקבל אוזניות שדרכן נשמע פסקול שנוצר במיוחד עבור האירוע. פס הקול משתנה בהתאם למיקום שלך בגן. שביל החצץ מחייב הליכה איטית והחוויה כולה היא של התכנסות והתמסרות נהדרת למוזיקה.
אם אנחנו בעניין התכנסות, כאן המקום לעבור לתערוכות נוספות בוונציה. אמנית המיצג המפורסמת בעולם, מרינה אברמוביץ', היא האישה הראשונה שמציגה תערוכת יחיד במוזיאון האקדמיה, שנוסד לפני 250 שנה. אברמוביץ' מציעה חוויה של טרנספורמציה אנרגטית וגם כאן המבקרים מקבלים אוזניות, אבל אלה נועדו רק לביטול רעשים, כדי לאפשר התמסרות לחוויה רוחנית שהיא מבקשת לייצר עם קריסטלים ואלמנטים נוספים. יש כאן נקודה ישראלית שחשוב לציין - אוצר התערוכה הוא הישראלי שי בייטל, שתפקידו כמנהל האמנותי של המוזיאון לאמנות מודרנית בשנגחאי הפגיש אותו עם מרינה ועתה הם פועלים בצוות במעמד היוקרתי הזה בוונציה.
ועוד - שתי תערוכות ציור נפלאות המוצגות כעת הן של מייקל ארמיטאז' וג'ני סביל, שני אמנים בריטים שמוכיחים שציור פיגורטיבי לא איבד את הרלוונטיות שלו, גם בעיר שהביאה לעולם את טיציאן, טינטורטו וקאנלטו.
לסיכום, לביאנלה מגיעים כדי לראות אמנות, ואחרי שהסתיים הרעש התקשורתי - זה מה שנשאר. האפשרות לראות אמנות מכל העולם במקום אחד, לצד תערוכות חיצוניות ברמה הגבוהה ביותר הופכת את הביאנלה בוונציה לחוויה בלתי נשכחת.
דבי לוזיה היא מדריכת סיורים בביאנלה בוונציה.
