"נז"א" (נזק אגבי), סרטם התיעודי של יובל אברהם ורחל שור ("אין ארץ אחרת") זכה הערב (שבת) בפרס חבר השופטים, בטקס הסיום של פסטיבל ונציה ה-83.
יובל אברהם ורחל שור במעמד הזכיה בפסטיבל ונציה
יובל אברהם ורחל שור במעמד הזכיה בפסטיבל ונציה
יובל אברהם ורחל שור במעמד הזכיה בפסטיבל ונציה
(צילום: Scott A Garfitt/Invision/AP)
הסרט, שזכה בפרס חבר השופטים המיוחד - בעוד סרט אחר זכה בפרס חבר השופטים הגדול - מביא עדויות קשות ומטלטלות של 24 חיילים וחיילות מיחידה 8200 על פעולות צה"ל במהלך המלחמה בעזה. הסרט, שצולם על גגות תל אביב בזמן המלחמה, כולל בין היתר מרואיינים שאומרים כי היו מעורבים ב"פשע מלחמה ורצח עם", ומתארים את מדיניות הנזק האגבי, ההפגזות והחיסולים. אחד הנושאים המרכזיים שעולים בו הוא השימוש בבינה מלאכותית, שלטענת המרואיינים שימשה בין היתר להמלצה על יעדים לחיסול על בסיס האזנות לטלפונים, גם במקרים שבהם התקיפה הייתה כרוכה בהרג בני משפחה.
לדברי יוצרי הסרט (שלפני שנה וחצי סרטם "אין ארץ אחרת" זכה באוסקר הסרט התיעודי ובשלל פרסים נוספים) מדובר במדיניות השמדה והרס מכוונות, כולל שימוש בבינה מלאכותית. "שנינו אסירי תודה על כך שאנחנו כאן", אמר אברהם על הבמה לאחר הזכייה. "למען האמת, לא קל במיוחד לעמוד כאן. אני חושב על כל האנשים, על הפוליטיקאים הישראלים ועל העיתונאים בבית שתוקפים עכשיו את הסרט הזה, מכחישים אותו מבלי שאפילו ראו אותו. נעשה כל כך הרבה כדי לא להביט במציאות.
מתוך NAZA
מתוך NAZA
מתוך NAZA
(צילום: באדיבות פסטיבל ונציה)
"המציאות היא שמאז שהפסטיבל הזה התחיל, רק במהלך עשרת הימים האלה, ישראל הרגה לפחות שישה ילדים פלסטינים בעזה. ילדה בת שלוש הופצצה בבית ספר, ילד בן שבע נהרג עם אביו במכונית, ושתי אחיות נהרגו בבית בזמן שישנו. ואתם יודעים, קציני המודיעין הישראלים שדיברנו איתם סיפרו לנו כיצד ההרג ההמוני הזה הוא שיטתי. לא בטעות, אלא מתוך תכנון. מעשי הרג ומדיניות שמבוססים על דה-הומניזציה מוחלטת של הפלסטינים".
עוד המשיך: "אני רוצה להיות ברור מאוד - האמת הזו מתועדת וידועה מהיום הראשון, בזכות עיתונאים פלסטינים. יותר מ-200 מהם נהרגו בידי ישראל בעזה. קולם הושתק והוכחש. אנחנו מאמינים שהכחשתו של פשע היא מה שמאפשר לו להימשך, ולכן חשוב לנו במיוחד שישראלים יצפו בסרט הזה. זו המדינה שלנו שמבצעת את הפשעים האלה. חשוב שאירופים יצפו בו, ובמיוחד כאן באיטליה, משום שהממשלה שלכם והממשלה הגרמנית חוסמות הפעלת לחץ על ישראל שיכול להביא לסיום המערכה. חשוב שגם אמריקנים יצפו בו, משום שהמדינה שלהם מממנת חלק גדול מההרג".
לאחר הקרנתו בפסטיבל השבוע, דובר צה"ל הגיב: "צה"ל דוחה לחלוטין את הטענות. מהפרסומים עולה שהסרט מסתמך על עדויות אנונימיות, של אנשים אשר לא ניתן לוודא האם שירתו בצה"ל, באיזה תפקיד, והאם עסקו בדברים שעליהם מועלים טענות לגביהם.
יובל אברהם ורחל שור
יובל אברהם ורחל שור
יובל אברהם ורחל שור
(צילום: Stefano Rellandini / AFP)
"בקטעים המצוטטים קיימות טענות לגבי אסטרטגיה לאומית וצבאית שבבירור אינן בידיעתם של חיילים בדרג זוטר. קיימת התייחסות לסיטואציות שבהן חיילי אגף מודיעין, שלכאורה רואיינו בסרט, בהגדרה אינם מעורבים בהן. קיים שימוש שגוי בתיוגים משפטיים על-ידי אנשים שאינם משפטנים, ובנוסף מצוינות סתירות פנימיות ומופרכות, כגון האמירה שנזק לא-מכוון נובע כתוצאה מתקיפות חוקיות, בוצע במכוון או שהיווה חלק מ'רצח עם', מבלי להבין את משמעות מונחים אלו.
"צה"ל פועל ברצועת עזה על מנת להגן על אזרחי ישראל ומכוון את הפעילות הצבאית שלו נגד ארגוני הטרור ובראשם ארגון הטרור חמאס - וזאת, בהתאם לדין הבין-לאומי ודיני הלחימה. כחלק מכך, צה"ל תוקף מטרות צבאיות, ונוקט מאמצים חסרי-תקדים לצמצם פגיעה באזרחים. חמאס ממשיך לפעול באופן שיטתי מתוך הסביבה האזרחית, תוך הטמעת פעיליות ותשתיותיו הצבאיות בקרב האוכלוסייה וניצול אזורים אזרחיים לצורכי טרור. כשעולים חשדות פרטניים להפרת הדין על-ידי חייל צה"ל, צה"ל מחויב באופן מלא לבירורן, ולמיצוי הדין עם האחראים באמצעות מנגנוני אכיפה עצמאיים. חייל שהיה עד להפרת הדין, נדרש לפי פקודות הצבא לדווח על כך כדי לבחון את הצורך בפתיחת חקירה, והדבר תקף גם לאנשים שרואיינו לסרט.
"בעניין הטענות הנוגעות לשימוש בבינה מלאכותית - ההחלטות בדבר בחירה ואישור תקיפות בצה"ל מתקבלות על-ידי גורמים אנושיים בלבד, בהתאם להנחיות צה״ל, ולא בידי בינה מלאכותית".
הזכייה של "נז"א", וזכיות נוספות שהוכרזו הערב בטקס בפסטיבל, מעידות עד כמה האירוע הוונציאני היה פוליטי השנה. סרטים רבים עסקו במלחמות, בהגירה, בשינויי האקלים, בצמצום החירויות הפוליטיות, בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובמעשי הזוועות שביצעו הדיקטטורות בדרום אמריקה בשנות ה-70.
השנה כמעט לא היו סרטים שבוימו על ידי נשים בתחרות הראשית על "אריה הזהב" – רק "נז"א" ו"אישה אלמונית" של הבמאית הדנית ממוצא מצרי מאי אל-טוקי ("מלכת הלבבות"). אלברטו ברברה, מנהל הפסטיבל, הותקף לא מעט על מיעוט הנשים בתחרות על "אריה הזהב". והנה, "אישה אלמונית" זכתה בפרס הזה שנחשב לגדול בתחרות.
"אישה אלמונית" הוא סרט חזק ומרתק שעוסק בסוגיית הנשים הדניות ששיתפו פעולה עם הכובש הנאצי ו/או קיימו יחסים עם חיילים גרמנים. העלילה מתרחשת אחרי מלחמת העולם השנייה ועוקבת אחר אחת הנשים הללו – אישה שהצליחה לחמוק מגורלן של חברותיה: היא לא נודתה ושערה לא נגזז. האישה עוברת לעיר אחרת, מתחילה לעבוד בביתו של אלמן, תעשיין עשיר, ועוזרת לו לטפל בבתו הקטנה. היא אף עומדת להינשא לו, אלא שכאשר אחד ממכריה מהעבר מזהה אותה, חייה מתחילים להשתבש.
"הסרט שלי הוא על גוף האישה כשדה קרב", אמרה אל-טוקי. "הוא גם סרט על נשים שקולן לא נשמעים. רצים להנכיח את הנשים האלמוניות מההיסטוריה שלה. תודה למגי ג'ילנהול שמשמיעה את קולה על העדר הזדמנויות לנשים בתעשיית הקולנוע. אנחנו מצדיעות לך". אל-טוקי גם פנתה באהבה לבתה המתבגרת וביקשה ממנה להתנתק מהסלולרי ולפעול למען מטרות חשובות.
 מאי אל-טוק במעמד הזכיה בפסטיבל ונציה
 מאי אל-טוק במעמד הזכיה בפסטיבל ונציה
מאי אל-טוק במעמד הזכיה בפסטיבל ונציה
(צילום: AP Photo/Scott A Garfitt)
כוכבת הסרט, מתילד ארסל, זכתה בפרס השחקנית המצטיינת. "לא ציפתי לזכות", אמרה ארסל. "הגביע מאוד כבד, אז מניחה אותו על הבמה. זה התפקיד הראשי הראשון שלי והזכייה הראשונה. אם זה חלום, אני לא רוצה להתעורר". עוד הוסיפה: "אני מקדישה אותו לכל הנשים בעולם שעברו סבל מהסוג שאנו מראים בסרט".
ואילו הסרט "סוס פרא תשע" של הבמאי מרטין מקדונה ("שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", "רוחות אינישרין") חנך הערב את המסע שלו לעבר "גלובוס הזהב" והאוסקר. ג'ון מלקוביץ', כוכב הסרט, זכה בצדק בפרס השחקן הטוב ביותר. ממלקוביץ' נבצר להגיע, והוא שלח ברכה מצולמת וגם התנצל שהוא עסוק בצילומים בקנדה.
עלילת הסרט מתרחשת בראשית שנות ה-70, רגע לפני ההפיכה הצבאית של הרודן אוגוסטו פינושה, שתפס את השלטון בצ'ילה בסיוע ה-CIA. במרכז הסיפור ניצבים שני סוכנים אמריקאים, בגילומם של ג'ון מלקוביץ' וסם רוקוול, שיוצאים לאיי הפסחא. מתברר שמדובר במסע להגשמת משאלה של אחד הסוכנים, אותו מגלם מלקוביץ', שמתמודד עם סרטן סופני ובעיות זיכרון. הרשויות חוששות מספר הזיכרונות שעליו שוקד הסוכן הגוסס, שעלול לחשוף סודות על רצח נשיא ארה"ב ג'ון קנדי. מדובר בסרט משעשע, מבריק, פוליטי כמובן ומשוחק להפליא. מלקוביץ' בן ה-72 עומד לזכות בהרבה פסלונים בעונת הפרסים הנוכחית על הופעתו כאן.
הזוכה בפרס הגדול של חבר השופטים הוא הסרט "אהבה אפשרית" של הבמאי הדרום-קוריאני לי צ'אנג דונג, העוסק בדינמיקה בין שני זוגות נשואים. הסרט עוטר בפרס הגדול של חבר השופטים. מדובר בקאמבק מפואר של היוצר המרתק – שמונה שנים חלפו מאז סרטו הקודם, "בעירה". "אהבה אפשרית" יגיע בקרוב למרקע של נטפליקס, וזכה גם בפרס הביקורת הבינלאומית.
הבמאי הרוסי-יהודי איליה חרז'נובסקי, שחי בברלין, זכה בפרס הבימוי על סרטו "דאו". הסרט הוא חלק מפרויקט שאפתני של חרז'נובסקי, שאוחז כיום באזרחות ישראלית לצד גרמנית ובריטית. פרויקט "דאו" כולל מיצג אמנות וסדרת סרטים. הפרויקט צולם בסט שגודלו 12 אלף מ"ר, שבו התגוררו במשך שלוש שנים מאות שחקנים, רובם לא מקצועיים, ואנשי הפקה, בתנאים של משטר סובייטי נוקשה. החומר המצולם נערך ל-14 סרטים באורך מלא, שלוש סדרות טלוויזיה, עבודות וידאו וסרטים מדעיים.
הסרט הנוכחי, אלים ושנוי במחלוקת, שואב השראה מהפיזיקאים שבנו את הפצצה האטומית הסובייטית ועוקב אחר פיזיקאי מבריק ממוצא יווני לאורך ארבעה עשורים סוערים בברית המועצות. דאו האידיאליסט, המונע על ידי השאיפה לחשוף את חוקי היקום, נשאב לשירות המדינה כדי לסייע בפיתוח אחד מכלי הנשק הקטלניים ביותר בהיסטוריה. בין כותליו של מכון מחקר סודי, החיים מתנהלים תחת השפעתן של שאיפות מדעיות, כוח, מעקב וזכויות יתר. ככל שעצמאותו נשחקת, דאו מחפש חירות מחוץ למסגרת הנישואים באמצעות שורה של פרשיות אהבים, ובתוך כך מאבד בהדרגה הן את עצמו והן את יכולתו לאהוב. הסרט הוא גם דיוקן אינטימי של אדם החותר לאושר ולחירות וגם תמונה רחבת יריעה של חברה המושתתת על אלימות ואידיאולוגיה; הוא מתחקה אחר הפשרות הקטנות שמעצבות חיים ומשנות את מהלך ההיסטוריה.
הבמאי הזוכה הקדיש את הפרס להוריו הקשישים, שנכחו באולם, ולכפר שבו נולד. "אני מקווה שהסרט שלי יפסיק את המלחמה באוקראינה", אמר.
בפרס התסריט זכה הסרט הצרפתי A Good Little Soldier, שעוסק במנהלת משאבי אנוש בתאגיד גדול, שמוטלת עליה המשימה לקדם את רווחת העובדים ובו-זמנית לעמוד ביעדי הביצוע שהציב לה הממונה עליה. אולם כאשר היא נחשפת למקרה של התנהלות ניהולית רעילה, היא נאלצת להתפשר - מצב שמאיים להביא אותה אל סף שבירה.
אחד המאוכזבים הגדולים של הערב הוא "זה יקרה הלילה", סרטו של הבמאי האיטלקי נני מורטי, ששב לוונציה אחרי היעדרות של כמה עשורים. הסרט מבוסס על קובץ הסיפורים של אשכול נבו, ומלחים תשעה מסיפוריו לעלילה שהועתקה לרומא, טורינו וספרד. מורטי מגדיר את סרטו כ"קומדיה סנטימנטלית על אהבה".
"סרט על בסיס ספר ישראלי, באחת הבמות הכי חשובות של הקולנוע העולמי, זו גאווה של ממש", אמר נבו ל-ynet. "ולמרבה המזל, מדובר גם בסרט נפלא. נני והתסריטאיות שלו לקחו תשעה סיפורים מהספר ורקחו מהם סיפור של אהבה והחמצה שנפרש לאורך שנים. זהו סרט יוצא מן הכלל. פיוטי, רומנטי, מרהיב ויזואלית ומשעשע. עיבוד משוחרר ועם זאת נאמן לגמרי של נני מורטי ללב הרעב של הספר שלי".