הוא עובד בסטודיו לקעקועים הכי נחשב בניו יורק, יש לו מיליון עוקבים באינסטגרם, אנשים עשירים ומפורסמים מכל העולם מטיסים אותו במטוסים פרטיים בשביל קעקוע שלו - וכל זאת כשהוא רק בן 25. הכירו את קוזו, או בשמו המלא עדן קוזוקרו, אחד המקעקעים הישראליים המצליחים בעולם.
ספיידרמן הוא לקוח שלו: המקעקע עדן קוזו כובש את ניו יורק
(צילום: ירון שרון)
אומה תורמן עם ראש של שלגייה, אלברט איינשטיין עם עיניים של בובספוג וחמניות שיוצאות מראשו של ואן גוך - כל אלה הם פרי יצירתו של קוזו, שאותו הוא מקעקע על הקנבס המיוחד שלו, בני אדם. את הסגנון שלו קשה לפספס - מדובר בסגנון ייחודי משלו שנקרא מיקרו-ריאליזם צבעוני, שבו הוא משלב ציור ריאליסטי עם דמויות המזוהות בעיקר עם תרבות הפופ. בסגנון הזה הוא מקעקע מפורסמים רבים ואפילו קיבל בקשה אישית מהשחקן טום הולנד. "יום אחד ישבתי במסעדה עם חברה שלי, וקיבלתי שיחת וידאו ממספר לא מזוהה. עניתי לטלפון ואני רואה שזה טום הולנד", הוא משחזר. "זה היה שוק טוטאלי. הוא פשוט אמר לי שהוא ראה את העבודה שלי, והוא נורא אהב את הסגנון ואת הדיוק ורוצה ממני קעקוע. לקח לי זמן לעכל, זו באמת חוויה מטורפת ולא תיארתי לעצמי שזה יכול להגיע לרמה הזאת".
את כל אבק הכוכבים הזה חווה קוזו רק בשנה האחרונה, אבל את הדרך שלו בעולם הקעקועים הוא התחיל כבר כנער מתבגר. "התחלתי לצייר בגיל ממש צעיר. למדתי לצייר בצבעי שמן על קנבסים, ועולם הקעקועים נגלה אליי בגיל 16", הוא מספר. "חבר שלי החליט שהוא קונה מכונת קעקועים מ-eBay, והתחלנו פשוט לקעקע בבית, בחדר הזה (חדר הנעורים שלו, מ"ח). בגלל שהיינו ממש ממש גרועים בזה, אז הכול היה כזה ניסוי וטעייה וחיפשנו משהו להתאמן עליו, וראיתי באינטרנט אז שהמליצו על עורות חזיר. הלכתי לשוק הכרמל בתל אביב ופשוט הבאתי עורות כאלה ענקיים של חזיר. הדבר הכי מוזר שעשיתי", הוא נזכר וצוחק, "עם פטיש ומסמר שמתי את זה על לוח עץ, והיינו יושבים פשוט מהבוקר עד הערב ומקעקעים על הדבר הזה. ככל שהשתפרנו התחלנו להביא שפני ניסיונות, חברים קרובים שלנו. היינו מקעקעים את כפות הרגליים שלהם, כי שם העור בעצם מתחלף והקעקועים נמחקים".
מאז הפך קוזו להיות שם דבר בתיכון שלו וכל החברים הגיעו להתקעקע אצלו בחינם, אך עם הזמן הוא הבין שהוא צריך לעשות יותר מכך כדי שיוכל להתמקצע בתחום, והחל לחפש סטודיו לקעקועים. הוא קיבל המון "לא", כי אף אחד לא סמך על ילד בן 17 כשמדובר בקעקוע, אבל בסוף הצליח להשתחל ולעבוד בכמה מקומות שלימדו אותו את מה שהוא יודע היום. לבסוף הסגנון של קוזו התרחב מחוץ לגבולות ישראל, ובתוך פרק זמן קצר כבר כתבו מגזינים נחשבים מכל העולם על "הישראלי שמקעקע יצירות אמנות". בזמנו הוא פתח חשבון אינסטגרם והחל לפרסם תמונות של הקעקועים שלו כשבאמתחתו מספר עוקבים לא גבוה במיוחד. תוך כמה חודשים עם זאת, עלה המספר לאלף, ואז למאה אלף. היום, מונה חשבון האינסטגרם שלו מיליון עוקבים, רובם מחוץ לארץ.
לכתבות וידאו נוספות:
החשיפה הגדולה הזאת והיציאה מגבולות ישראל היא זו שהביאה סטודיו נחשב לקעקועים בניו יורק לפנות לקוזו באופן אישי. "זה באמת שינה את החיים שלי. פתאום מלהיות ילד שלוקח 20 שקל לקעקוע אני טס ומקעקע בכל העולם", הוא מספר. "בעצם התחיל להיות טור עולמי כזה שהייתי עובר ממדינה למדינה ומקעקע אנשים שונים. איטליה, גרמניה, ארצות הברית. באיזשהו שלב זה הגיע למצב שקיבלתי הודעה מ'באנג באנג' (שמו של הסטודיו לקעקועים בניו יורק, מ"ח). הוא אמר לי 'אני רואה את הפוטנציאל שלך, אני רוצה להוציא לך ויזת עבודה, ויזת אמן'".
רק כדי לסבר את האוזן, "באנג באנג" הוא סטודיו קעקועים יוקרתי שנמצא בלב הסוהו בניו יורק, בין חנויות כמו לואי ויטון וטיפאני'ז. ברזומה של המקום נמנים מפורסמים כמו ג'סטין ביבר, מארון 5, סלינה גומז ומיילי סיירוס, ואם במקרה תחליטו שאתם בעצמכם רוצים להתקעקע שם, תכינו לפחות 5,000 דולר מראש. "אנחנו מגיעים בארץ מהעולם הזה של האנדרגראונד, שם זה אחרת. אתה נכנס פנימה ויש שני אנשים שיושבים בחליפה ומקבלים אותך. הכול נורא אקסקלוסיבי, נורא מעוצב ברמות הכי גבוהות. זה בעצם שירות שאתה מקבל שהוא שמפניה וקעקועים".
את הריאיון אנחנו עושים בבית הוריו של קוזו, בחדר שבו הכול התחיל. בחדר הזה כבר אין הרבה שימוש, למעט ביקוריו המעטים של קוזו כשהוא מגיע מדי פעם לישראל. כרגע הוא מתגורר בניו יורק עם ארוסתו, עובד ב"באנג באנג" וחי את החלום האמריקני. כחלק מהמגורים בתפוח הגדול הוא גם מקבל קצת אבק כוכבים ומקעקע לעיתים מפורסמים. "מאז שהתחלתי לקעקע בניו יורק התחילו להגיע אליי לקוחות נורא מעניינים ושונים: כריס רוק, המיליארדר אדם ויצמן והראפר A Boogie Wit Da Hoodie".
בשנה האחרונה החליט קוזו לקחת את הקעקועים צעד אחד קדימה, ולהפוך אותם ליצירות אמנות שאפשר לתלות על הקיר. "בעצם אני מנסה להפוך את הציורים שלי לחצי קעקוע-חצי ציור, משהו כזה. פעם בכמה חודשים אני עושה מכירה של ציורים שלי, כשכל ציור מקועקע עם המחט, ובקנייה מקבלים את הציור יחד עם המחט שהשתמשתי בה כדי לקעקע את הציור, ויש חוויה שמשלבת קעקוע, אמנות וציור. הרבה אנשים מכל העולם קונים את הציורים האלה ותולים אותם בבית. אז ככה שאם אין להם קעקוע על הגוף לפחות יש להם משהו על הקיר".
יש בעיניך דבר כזה, יותר מדי קעקועים?
"כל דבר תלוי איך עושים אותו. אם אני אבוא ואפוצץ את עצמי בקעקועים מכף רגל ועד ראש - אין בזה הרבה טעם. אבל אני חושב שקעקוע אחד-שניים-שלושה שהם איכותיים, יש בזה הרבה אמירה. זה כמו שאתה נכנס ללובר ויש קיר ענק ורק המונה ליזה נמצאת שם. יש כבוד ליצירה הזאת, אם היו שם עוד 15 ציורים על אותו הקיר זה לא היה אותו דבר".
אתה מתכנן כבר את הקעקוע הבא שלך?
"האמת שאחרי הקעקוע האחרון החלטתי לעשות הפסקה, הבנתי שזה כואב לי מדי. אז חלאס".
