פחות מחודש לאחר מותה של דולי פרטון, מנהלה הוותיק הגיש בקשה לצו הרחקה נגד אחיינה, בריאן סיבר, ששימש עד לאחרונה ראש מערך האבטחה שלה. במסמכים שהוגשו לבית המשפט נטען כי סיבר ניסה לסחוט את אנשיה, ואיים באלימות ובפגיעה בעסקיה של כוכבת הקאנטרי, בהם פארק דוליווד, עד שעובדים ומקורבים נאלצו לשכור אבטחה אישית.
דולי פרטון
דולי פרטון
דולי פרטון
(צילום: Ian Gavan/Getty Images)
דני נוזל, מנהלה הוותיק של הזמרת המנוחה ונציג החברה המנהלת את נכסיה המקצועיים, פיטר ב-15 בספטמבר את סיבר, בן אחותה של פרטון, שאף היה זה שבישר על מות דודתו בסרטון שפרסם באינסטגרם. לפי הנטען במסמכים שהוגשו, סיבר כינה את עצמו שכיר חרב ו"רוצח", ובמסרונים ששלח לפני מותה של פרטון ואחריו, איים לפגוע בעסקיה אם לא יקבל את התשלום שלטענתו מגיע לו.
"מר סיבר החל במסע האיומים וההפחדה שלו כמה שבועות לפני מותה של גברת פרטון", נכתב שם. "האיומים נמשכו גם לאחר מותה וכוונו ישירות לעובדי החברה, ליועציה המשפטיים ולשותפיה העסקיים. הוא התחייב בכתב 'להרוס את המותג כולו', איים 'לדפוק כל גוף עסקי' המסייע בהפעלת דוליווד, וכינה את עצמו 'פשוטו כמשמעו סוחר נשק בינלאומי ושכיר חרב'. הוא איים כי 'כולם צריכים לחשוש ממה שאני עלול לעשות', ואמר לעורך הדין של פרטון לענייני בידור: 'אני לא איש בידור. אני רוצח'. עוד איים להשיק פודקאסט 'שיוקדש להרס השותפויות המסחריות של דולי', אלא אם יקבל תשלום".
לפי הפרסום של "וראייטי", בין ההתבטאויות המיוחסות במסרונים לנוזל, שצורפו למסמכים המשפטיים, נכללות: "אני הולך להרוס את המותג כולו אם לא תוציאו את [השותפים העסקיים של דוליווד] מהעסקים שלנו... אני אפרסם את החרא שלי במגזין 'בילבורד'. בדיוק כמוך. אני הולך לדפוק כל גוף של [שותף עסקי של דוליווד] שאצליח להעלות בדעתי", כשהתוספות בסוגריים הן הסברים של עורכי הדין.
עוד כתב, לפי הנטען: "אני לא איש בידור. אני יודע להרוג. ביום שבו דולי מתה מכרתי למשטרת האיטי תחמושת ונשק בשווי 27 מיליון דולר. בידור הוא לא התחום שלי. את הקריירה שלי העברתי בשבירת דברים ובריגול אחר מנהיגים אפריקנים וערבים, ובהגנה על דולי".
במסרונים אחרים כתב לכאורה: "כל מה שאני עושה הוא מלחמה... כולם צריכים לחשוש ממה שאני עלול לעשות..."; "כדאי שהכסף שלה יהיה רב יותר ממה שאני יכול להרוויח במקום אחר, אחרת אני אדפוק את כולם".
"אני אהיה הנקמה של האנשים שלי ב-50 השנים הבאות. אין לי חובות. כל מה שיש בבעלותי הוא חרבות ורובים. לילדים שלי יש שלושה בתים לחיות בהם לנצח. אשתי היא הבעלים של הכול. כל מה שיש לי הוא איבה וזיכרון. אבל את הזמן שנותר לי על פני האדמה אקדיש כדי לדפוק כל מי שאי פעם בגד במשפחה שלי".
בבקשת החברה לצו הרחקה נטען כי איומיו לכאורה של סיבר "כבר גרמו לנזק שלשמו נועדו. עורכת הדין לענייני נאמנויות ועיזבונות של גברת פרטון פרשה לאחר שמר סיבר סימן אותה כמטרה. עובדים בחברה התפטרו, ואחרים הפסיקו להגיע למשרד משום שהם חוששים ממר סיבר וממקורביו החמושים. החברה והספקים הקשורים אליה נאלצו לשכור אבטחה פרטית לעובדיהם, לרבות בבתיהם. הפעילות השוטפת פינתה את מקומה לאווירה של פחד.
דולי פרטון
דולי פרטון
דולי פרטון
(צילום: AP Photo/Mark Humphrey)
"לפיכך מבקשת החברה סיוע מיידי וממוקד, עד לקיום דיון מלא בבקשה לצו מניעה זמני", נכתב בהמשך. "כל יום שחולף ללא סיוע מעניק למר סיבר הזדמנות נוספת להבריח עובד מהימן, יועץ משפטי, בעל רישיון, שותף מסחרי או כל גורם חיוני אחר. המסע נמשך, השלכותיו הולכות ומצטברות, ואין לדרוש מהחברה להמתין להתפטרות הבאה - או לאיום הבא - כדי לקבל הגנה".
במסמכים צוין כי סיבר ניהל את מערך האבטחה של דודתו במשך כ-20 שנה. "מר סיבר ניצל את הקשר המשפחתי שלו ואת שני עשורי המימון שקיבל מגברת פרטון כספק האבטחה שלה כדי להגדיל את המיליציה הפרטית שלו", נטען במסמכים. "במסגרת תפקידו הייתה למר סיבר גישה כמעט בלתי מוגבלת לאנשים, לשגרה, לנקודות התורפה ולפעילות העסקית סביב המפעל של גברת פרטון. הוא השתמש בקשריו המשפחתיים, בגישה שניתנה לו ובידע שצבר כדי לפגוע באנשים ובגופים שהחברה זקוקה להם יותר מכול... התיעוד הכתוב מצביע על התפתחות מכוונת: מאיומים על מערכת יחסים מסחרית מרכזית, דרך התרברבות בעסקאות נשק ובלחימה, ועד הפחדה ישירה של יועצים משפטיים ולבסוף איום מפורש בנוסח 'שלמו לי או שתישאו בתוצאות', המכוון לשותפויות המסחריות של פרטון".
אמש, מסר סיבר ל-TMZ בתגובה: "אני חייל ואיש צבא מקצועי, עובד כקבלן צבאי וגם מבצע עסקאות נשק עבור ממשלות זרות. אני איש אבטחה ואני יודע להרוג. עם זאת, שום דבר מהמתואר בתביעה הזאת לא היה איום, ומאחורי רוב הדברים שאמרתי אני עומד... דיברתי בכנות ובאופן פרטי עם דני, שחשבתי שהוא חבר שלי שאוהב לדמיין את עצמו כגנגסטר. רבים מהמסרונים האלה הם שיח של שני גברים שמדברים מתוך זעם ובוכים יחד בטלפון בזמן שהתאבלנו".