שני טילים איראניים שוגרו לעבר קפריסין, שם נמצאים בסיסים בריטיים חשובים, אקרוטירי ודקליה, ונפלו בים - כך חשף אתמול (יום א') שר ההגנה הבריטי, ג'ון הילי. התרחיש הזה הזכיר מקרים ממלחמת חרבות ברזל שבהם נשמע פיצוץ חזק מאוד באזור גוש דן, אף על פי שלא הופעלה אזעקה, כאשר רקטה התפוצצה בים.
מדוע טיל או רקטה שמתפוצצים בים גורמים לרעש חזק יותר אפילו מאלה המתפוצצים על הקרקע או מיורטים באוויר? "יש לא מעט גורמים שעשויים להשפיע על העוצמה שבה אנחנו שומעים את הפיצוץ", הסביר במהלך המלחמה ד"ר יובל רוזנברג, פיזיקאי במכון דוידסון לחינוך מדעי ופוסט-דוקטורנט במחלקה למדעי הצמח והסביבה שבמכון ויצמן למדע. "גלי הקול שאנו שומעים הם למעשה הפרעות קטנות בלחץ האוויר, שהמוח מפרש כצלילים לאחר שהן מגיעות אל האוזניים ומרטיטות את עור התוף ושאר מערכת השמיעה שלנו".
ד"ר רוזנברג הוסיף כי "בפיצוץ נוצר גל הלם המאופיין בין היתר בשינוי חד וגדול בלחץ האוויר. במרחק קרוב, גל ההלם הזה מסוכן מאוד, כך שביכולתו להרוס עצמים שונים או להרוג בעלי חיים ימיים במקרה שהפיצוץ התרחש בים. עם התקדמותו, גל ההלם מאבד מהאנרגיה שלו מפני שהוא נבלע בעצמים שונים ויוצר הרס, אך גם מכיוון שהוא מחמם את האוויר. לאחר מכן, כשהוא ממשיך ומתקדם באוויר לאורך מרחק רב, הוא מתפרק ויוצר את גלי הקול שאנחנו שומעים. באופן פשטני אפשר לדמות את גל ההלם לנחשול אדיר בים שנשבר ומתפרק לגלים קטנים יותר".
הוא הסביר את ההבדלים בשמיעת קול הפיצוץ בין נפילת רקטה או טיל בים לנפילתם ביבשה. "כדי שנשמע היטב את הפיצוץ, צריך שהרבה גלי קול יגיעו אל האוזניים שלנו, או שבאופן מדויק יותר עוצמת גלי הקול המגיעה אלינו תהיה חזקה. אך ישנם כמה גורמים שעשויים למנוע מאותם גלי קול להגיע אלינו. ראשית, גל ההלם וגלי הקול עשויים להיבלע בקרקע, בעצים ובבניינים למשל. עצמים קשיחים כמו גבעות או קירות של בניינים גם מחזירים חלק מגלי הקול ויכולים למנוע מהם להגיע אלינו", אמר רוזנברג. "לכן, בפגיעה ביבשה יש הרבה גורמים שימזערו את עוצמת הרעש המגיעה אלינו, בעוד מעל הים אין כמעט מחסומים כאלו וגלי הקול יכולים להתקדם אלינו כמעט באין מפריע".
רקטה שהתפוצצה מול חופי יפו ב-2021. ארכיון
יש גורמים נוספים המשפיעים על האופן שבו אנחנו שומעים את הפיצוץ. "גם מזג האוויר עשוי להסיט את גלי הקול ולהגביר או להנמיך את מידת הרעש שאנחנו שומעים", הוסיף ד"ר רוזנברג. "אם האוויר מתחמם, ככל שיורדים בגובה ומתקרבים לקרקע, הדבר שובר בהדרגה את גלי הקול ומסיט אותם למעלה, כלפי השמיים. אם זה קורה לגלי הקול בדרכם אלינו, הדבר יחליש את עוצמת הקול שנשמע".
ד"ר רוזנברג הסביר כי התופעה הזו עשויה להתרחש למשל בשעות החשכה, שבהן הקרקע מתקררת מהר יותר מהאוויר שמעליה. לדבריו, זו אחת הסיבות לכך שבמהלך מלחמת חרבות ברזל, פיצוצים מרצועת עזה נשמעו לעיתים במרכז הארץ חזק יותר בשעות הלילה מאשר בשעות היום.
"תופעת האינוורסיה מתרחשת לעיתים גם מעל הים, בייחוד בסוף האביב ובקיץ, אז מי הים קרים ביחס לאוויר", ציין רוזנברג. לדבריו, כאשר מגיע לארץ אוויר חם, יכולה להיווצר אינוורסיה שמסיטה חלק מהגלים אל עבר הקרקע ומגבירה את מידת הרעש הנשמע. "אם לא די בכך, אז גם הרוח עשויה להסיט באופן דומה את גלי הקול, כך שגם רוחות עשויות להשפיע על מידת הרעש שאנחנו שומעים. למעשה, תועדו מקרים ממלחמת האזרחים האמריקנית, שבהם רוח משמעותית מנעה מגנרלים לשמוע קרבות המתנהלים בקרבתם ולהצטרף אליהם", הוסיף.
לצד הפגיעה בנפש או ברכוש, כאשר טילים נופלים ומתפוצצים, או כאשר חלקים מהם נוחתים על הקרקע, גם לחיים הימיים נשקפת סכנה, לצד נזק סביבתי. "נפילה של טיל או רקטה בים יוצרת גל הלם גם בתוך המים, מה שעלול לסכן בעלי חיים ימיים", אמר רוזנברג. "יש מקומות בעולם שבהם נהוגה שיטת דיג הרסנית ומזעזעת המבוססת על זריקת דינמיט אל הים ואיסוף הדגים המתים או המשותקים אשר צפים על פני הים בעקבות הפיצוץ. השיטה הזו יוצרת נזק מקומי לכל המערכת האקולוגית". בנפילת טיל עלול להיווצר אפקט מזיק דומה.
לגבי הפגיעה בחיים הימיים מהלוחמה בים, ד"ר עמרי ברונשטיין מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב אמר כי "ההשפעה ניכרת, בעיקר באזור הפגיעה, כאשר הנזק החמור יהיה מהדף. כתלות בעומק, בעלי חיים בעמודת המים (דגים ויונקים למשל) ועל הקרקעית (בעיקר חסרי חוליות) ייפגעו. גל ההדף תלוי כמובן גם בגודל הפיצוץ ובעוצמתו".
3 צפייה בגלריה
תיעוד מ-25 באוקטובר 2023 של חיסול שני מחבלים שניסו לחדור לשטח ישראל במרחב זיקים
(צילום: דובר צה"ל)
ד"ר ברונשטיין התייחס גם לסכנות שעלולות להיגרם לבעלי החיים הימיים וגם לבני האדם כתוצאה מנפילת אמצעי לחימה בים. "נקודה נוספת שעולה בהיבט הסביבתי כאשר מדובר על תחמושת בים היא הזליגה של חומרים רעילים לסביבה שמקורם בחומרי נפץ שלא התפוצצו", אמר.
הוא ציין כי אתרים שונים בעולם, שבהם הנושא הזה הופך קריטי, הם אתרי ניסויים סביב איים באוקיינוס השקט או אתרי "קבורה" של תחמושת שפג תוקפה. "לארצות הברית יש מספר אתרים כאלו ברחבי העולם ולאחרים יש אפילו יותר. שאריות כאלו מתקופת מלחמת העולם השנייה הופכות היום לבעיה גדולה, כאשר בדיקות מראות שהפירוק של המתכות שבונות את התחמישים (שרעילות מאוד בפני עצמן) מגיע כיום לנקודה שבה כימיקלים בעייתיים מאוד מחומרי הנפץ יזלגו לסביבה", סיכם ד"ר ברונשטיין.
