פרנתרופוס רובוסטוס (Paranthropus robustus) היה מין של אדם פרהיסטורי, שחי בדרום אפריקה לפני כ-2 מיליון שנים, לצד הומו ארגאסטר (Homo ergaster), אב קדמון ישיר של האדם המודרני.
מאובניו של פרנתרופוס רובוסטוס התגלו בשפע במערת סוורטקראנס (Swartkrans), הממוקמת בערך באמצע הדרך בין יוהנסבורג לפרטוריה, באזור המכונה "ערש המין האנושי". מידע רב נחשף על התזונה והארגון החברתי של המין הנכחד הזה, בהתבסס על מחקרים על גולגולותיו הרבות ומאות שיניו, שהתגלו במערה הדרום אפריקנית.
לדוגמה, הלסתות הכבדות והשיניים העבות שהעניקו לו את הכינוי "מפצח האגוזים", מצביעות על יכולתו לשרוד ולהתקיים גם בתקופות, שבהן המזון היה באיכות נמוכה וקשה ללעיסה. יתרה מכך, התגלה שוני בגודל וחוזק הגולגולות והשיניים של פרטים שונים במין נכחד זה. השוני נבע מהעובדה שזכרי פרנתרופוס רובוסטוס היו גדולים יותר מהנקבות ממין זה, מה שמעיד על פוליגיניה, שבה זכר דומיננטי בודד מזדווג עם מספר נקבות.
לרוע המזל, מערת סוורטקראנס הניבה במהלך השנים פחות עצמות משאר השלד של פרנתרופוס רובוסטוס, מה שהגביל את התובנות לגבי קומתו, היציבה והתנועה שלו - מאפיינים חיוניים הקשורים למציאת מזון ובני זוג. כעת, שלושה ממצאים רבי חשיבות שהתגלו באותה מערה: עצם מפרק הירך, עצם הירך ועצם השוק של פרנתרופוס רובוסטוס, פתרו זאת.
צוות מחקר בינלאומי, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת וויווטרסרנד שביוהנסבורג, גילה במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Human Evolution כי מדובר בפרט צעיר. ניתוח של העצמות הוביל להבנה כי לא רק שהמין שהיה בין ההומינינים הראשונים שתוארו, הילך בזקיפות כמו בני האדם המודרניים, אלא גם היה קטן ממדים.
"ההערכה היא שהעצמות שהתגלו שייכות ככל הנראה לאישה. גובהה היה רק כמטר ומשקלה 27 ק"ג במותה. הממדים הללו הופכים את נקבת פרנתרופוס רובוסטוס אפילו לקטנה יותר מפרטים מבוגרים ממינים קדומים אחרים של האדם", אמר האנתרופולוג פרופ' טרוויס פיקרינג, מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, שנמנה על צוות המחקר.
לדבריו, בין המינים הללו ניתן למנות את "לוסי", נקבת אוסטרלופיתקוס אפרנסיס (Australopithecus afarensis) שתוארכה כבת 3.2 מיליון שנים והתגלתה באתיופיה, אך גם "הוביט", מין אדם נכחד בשם הומו פלורסיינסיס (Homo floresiensis), שתוארך כבן 90 אלף שנים, התגלה באינדונזיה וזכה לכינוי זה בשל קומתו הנמוכה.
ממדי גופו הקטנים של פרנתרופוס רובוסטוס, בהסתמך על הממצאים החדשים שהתגלו, הפך אותו למטרה קלה מצידם של טורפים שונים. טיגריס שנחרבי ופכיקרוקוטה (צבוע ענק קצר-פנים), היו בין הטורפים ששוטטו באותה העת באזור מערת סוורטקראנס.
5 צפייה בגלריה
עצם לסת תחתונה של טורף פרהיסטורי, לצד שבר גולגולת של פרנתרופוס רובוסטוס, עם סימני נשיכה שמעידים כי נטרף למוות
(צילום: Jason Heaton)
הימצאות סימני נשיכה על העצמות, כמו גם נזקים שנגרמו כתוצאה מלעיסתן, חיזקו בקרב החוקרים את ההבנה כי אכן מדובר על פרט חסר מזל, שנטרף למוות.
"למרות שנראה כי הפרט המסוים הזה של פרנתרופוס רובוסטוס היה הקורבן האומלל של אותם טורפים קדומים, אין זה מעיד על יכולת ההישרדות של מין זה. אנחנו יודעים, בהתבסס על כלי אבן ועצמות שנמצאו בשטח, שהוא שרד בדרום אפריקה למעלה ממיליון שנים והתקיים בקביעות באתרים שונים", הסביר פרופ' פיקרינג.
אותם כלי אבן שימשו למגוון מטרות, כולל שחיטת בעלי חיים עבור בשרם וחפירה באדמה לשם מציאה של שורשים אכילים וחרקים תת-קרקעיים. לעניות דעתם של מחברי המחקר, היו לפרנתרופוס רובוסטוס היכולות הקוגניטיביות והפיזיות להכין את כלי האבן הללו ולעשות בהם שימוש יעיל למטרותיו.
צוות המחקר ממשיך לחקור את העצמות שהתגלו לאחרונה, בין היתר באמצעות סריקות CT, על מנת לקבל תובנות על מבני העצם הפנימיים, שיספקו מידע נוסף על דפוסי הגדילה וההתפתחות של פרנתרופוס רובוסטוס, לרבות דפוסי ההליכה שלו.
