"אלה היו חמש שנים מטלטלות", אומרת מנכ"לית החברה להגנת הטבע, איריס האן, המסיימת קדנציה ראשונה בראש אחד הארגונים הסביבתיים המשמעותיים בישראל. אחרי מאבק על הישרדות הארגון בימי הקורונה, היא מתפנה לקדנציה נוספת שתהיה לא פחות מטלטלת, כשאחד המאבקים המרכזיים יהיה הגנה על השטחים הפתוחים שהממשלה הנוכחית רוצה להקים עליהם יישובים חדשים, במסגרת תוכניתה של שרת הפנים, איילת שקד, להקמת תשעה יישובים בנגב ושניים בגולן.
החברה להגנת הטבע ידעה לא מעט מאבקים, אבל המאבק הנוכחי הוא בהחלט אחד הבולטים שבהם. בעבר כבר התבטאה האן נגד השרה שקד, אבל כעת היא מורידה את הכפפות. "יש לנו בכנסת שדולה סביבתית נחושה ואמיצה ויוזמת של חברי כנסת, מהקואליציה ומהאופוזיציה, ויש עשייה סביבתית של השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג - אבל פתאום אנחנו חוזרים לשנות ה-50, למדיניות של הקמת יישובים והבריטים על הגבולות", היא אומרת. "אני רואה לצערי ששקד מחזירה אותנו עשרות שנים אחורה. היא המשיכה את פעילות הותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור, שנועדה לאשר תוכניות בנייה במהירות – א"ק), והמדיניות שהיא מובילה היא כאילו אנחנו קנדה או ארצות-הברית מבחינת משאב הקרקע, כאילו אין שיקולים סביבתיים, כאילו שוק הדיור מתנהל כמו שוק של קוטג', עם עקומה של היצע וביקוש. נגדיל את ההיצע - אז המחיר יירד. זה לא עובד באופן הזה. ולא הותמ"לים, אלא התכנון, הוא שיוריד את מחירי הדיור.
"תפיסות שפסו מהעולם פתאום חוזרות. מה זה יישובים חדשים עכשיו ברמת הגולן ובנגב? אנחנו המדינה מהצפופות במערב. קרקע זה הדבר האחרון שיש לנו. למה חדשים? מה רע בלחזק את הקיימים? זו תפיסה מסוכנת. המימוש שלה יביא למחיר שאסור לנו לשלם. אנחנו חייבים לשמור על שטחים פתוחים, על הטבע, על איכות החיים. ובזה קיבלנו בממשלה הזו סטירה רצינית. המדיניות הזו מפחידה. כולם יודעים את זה, לא רק כמה ירוקים הזויים. נעשה הכל כדי שהמדיניות הזו לא תמומש".
את מתמקדת בשקד, אבל איפה ראש הממשלה בנט, או שר השיכון זאב אלקין, שהיה השר להגנת הסביבה?
"איפה הם? לא במקום שהם צריכים להיות. שמחתי לראות את ראש הממשלה עומד בראש המשלחת לגלזגו. אני רוצה להאמין שהוא חזר אחרת מאיך שהוא יצא. הייתה עוצמה מאוד גדולה לתחושת הדחיפות והרצינות שהעולם ייחס לנושא, וגם להזדמנויות שהמשבר הזה נותן – יש פה הזדמנות לעשות דברים אחרת, ושישראל תוביל. אני לא רואה לזה ביטוי עדיין ביום שאחרי גלזגו. כאילו המשכנו כרגיל. אני מצפה לראות מדיניות חדשה, רעננה ואחרת. גם של משרדי האנרגיה והחקלאות".
שוחחת עם שר החקלאות עודד פורר ועם שרת האנרגיה קארין אלהרר?
"לא נפגשנו עדיין עם שר החקלאות, שם אין מדיניות סביבתית. את שרת האנרגיה פגשתי בגלזגו. התרשמתי מההצהרות שלה. הן היו מרעננות ומבטיחות. אבל המבחן הוא בסוף לא בהצהרות אלא ביומיום, וביומיום אנחנו רואים שעסקים כרגיל. אף אחד לא עצר את השיווק של בלוקים חדשים בים לחיפוש גז ונפט (שיווק חדש של שטחי חיפוש נפט וגז שמשרד האנרגיה שוקל, ומשמעותו התחייבות המדינה לפיתוח דלקים פוסיליים מזהמים לשנים ארוכות – א"ק). ראוי לקיים דיון אסטרטגי עקרוני על התועלות של המהלך ברמה הלאומית אל מול משבר האקלים והצורך בהגנה על הים, ואנחנו מתנגדים להמשך פיתוח עיוור של תעשיית הפוסיליים בים. אמר לי פעם יואב שגיא, מהמנטורים שלי (לשעבר מנכ"ל החברה להגנת הטבע, ומי ששימש ומשמש בתפקידים רבים הקשורים לשמירה על הסביבה – א"ק), שמס שפתיים זה התחלה של שינוי. דברים נאמרים וזה חשוב, אבל יש עוד דרך לעשות. אני חושבת שראש הממשלה צריך להוביל קבינט אקלים. כמו שיש קבינט דיור וביטחון".
"היעדר תקציב היה מכה"
האן (55), בעלת תואר ראשון במשפטים מהמרכז הבינתחומי ותואר שני בתכנון ערים מהטכניון, הייתה בעבר חברה במועצה הארצית לתכנון ובנייה, מרכזת בתחום תכנון ומחקר במכון דש"א ומ"מ ראש אגף תכנון במשרד להגנת הסביבה. היא גרה בחיפה, בזוגיות ואם לשלושה.
"השנה האחרונה הייתה אבן דרך משמעותית", היא אומרת. "כשנכנסתי לתפקידי לא עסקנו בנושא האקלים - הפחתת פליטות, הפחתת צריכה, קיימות. ביום שהחלה הקדנציה השנייה שלי נסעתי לוועידת גלזגו, ושם עסקו בנושא האקלים ביג טיים, וזה עלה לסדר היום פה בישראל. אבל לצערי, בחלק מהמקרים מתייחסים לאקלים בלי קשר לטבע ולסביבה. כאילו יש לנו נושא חדש שלא קשור. זו סכנה גדולה, כי יש כאן קשר בל יינתק – אי־אפשר לטפל במשבר האקלים בלי להגן על המערכות הטבעיות".
מה היו האתגרים של החברה להגנת הטבע בשנתיים האחרונות?
"אחד האתגרים הגדולים היה חוסר יציבות פוליטית, שהשפיע עלינו בצורה קשה. למשל על היכולת לתכנן לעתיד, כי חלק מהפעילות החינוכית שלנו נתמכת על ידי המדינה. היעדר תקציב מדינה היה מכה חזקה. וכמובן, הקורונה. שנתיים כמעט מתוך הקדנציה שלי הוקדשו למאבק על השרידות של הארגון. בין 65% ל-70% מהתקציב שלנו מגיע מפעילות עצמית – טיולים והדרכות ולינות בבתי ספר שדה ועוד. והכל נעצר בבת אחת. היו לנו תחזיות מאוד קודרות לסוף 2020. ידענו שהארגון יציב וישרוד, אבל היו לנו תחזיות לגירעון כספי מאוד גדול. אז הוצאנו אנשים לחל"ת וצימצמנו בשכר, כולל שכר ההנהלה, ב־20% לכמה חודשים. והשכר בחברה להגנת הטבע נמוך מהשכר הממוצע במשק בכל תפקיד. לשמחתי בתי ספר שדה שימשו כמלונות קורונה וזה עזר, והציבור חזר לטייל מאוד מהר ובגדול, והצלחנו להתייצב. אבל החרדה הייתה קיימת. זו הייתה תקופה מאוד מאתגרת".
במה עוד צמצמת?
"צימצמנו את העיסוק התכנוני בתוך הערים. היו לנו שתי משרות מתכננים שעבדו בתוך הקהילות העירוניות שלנו בירושלים, בתל-אביב, בחיפה, במודיעין ובבאר-שבע (מסייעים לשפר ולייעל תוכניות בנייה – א"ק). אמרנו, את זה אנחנו כרגע עוצרים. ועוד לא החזרנו אותם לעבודה. זה אומר שהיכולת שלנו לתת מענה לסוגיות תכנוניות פנים-עירוניות הוא מוגבל יותר. וזו סוגיה חשובה, תראו מה קורה עכשיו בהחלטת הממשלה על יישובים בגולן. הדרך להגן על שטחים פתוחים היא בנייה עירונית איכותית ואטרקטיבית, שתמשוך אוכלוסייה איכותית לעיר, ולא הקמת יישובים חדשים. אם הערים ייראו כמו שצריך, השטחים הפתוחים יישמרו".
4 צפייה בגלריה
אזור רכס לבן סמוך לירושלים, אחד המאבקים של החברה להגנת הטבע
(צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)
לקחי הקורונה
הקורונה נתנה לנו ניעור, הבנה של הפגיעה שלנו בטבע והצורך שלנו בו. מה הלקחים שאנחנו צריכים לקחת?
"שאנחנו שבריריים ותלויים בטבע הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב. הקורונה צריכה ללמד אותנו צניעות ביחס למערכות שבהן אנחנו תלויים. נראה שאנחנו מנהלים את כל העולם דרך הסמארטפון, אנחנו חיים בעולם וירטואלי וטכנולוגי, אבל בסיס הקיום שלנו זה המערכות הטבעיות. הבנו את החשיבות והתלות שלנו בטבע, במזון, במים, במרחב הפתוח. הטבע הוא לא מותרות. מונח המפתח מבחינתי הוא צניעות. אנחנו חברה אנושית יהירה מדי, וזה גורם לנו להיות אלימים ואגרסיביים. הקורונה גם לימדה אותנו שהאנושות יודעת להתמודד עם משבר גלובלי בשיתוף פעולה בין מדינות. צריך לקחת את היכולות האלה ולהשתמש בהן בהתמודדות עם משבר האקלים. משבר הקורונה לימד אותנו כמה אנחנו יכולים לשנות הרגלים מהר.
"גם שפעת העופות וגם הקורונה ממחישות כמה העולם המערבי כאילו מנותק מהטבע, אבל בעצם תלוי בחיות הבר וביחס שלנו אליהן. למרות שאנחנו לא חברה שחיה בטבע, אנחנו תלויים בבריאות של המערכות האקולוגיות. וככל שהעולם יהיה צפוף יותר, הבריאות שלנו תהיה תלויה בהן עוד יותר. ובתווך נמצא משק החי, שהוא סוכן רציני בהעברת מחלות".
ניתן לסמוך על הרגולטור? המשרד להגנת הסביבה כשל לא אחת בתפקידו.
"חייבים לסמוך על הרגולטור. אם לא נסמוך על הרגולטור אז אין לנו שום בסיס להיאחז בו. אבל צריך להיות כל הזמן עם עיניים פקוחות, להיות כלב השמירה של הרגולטור. לבקר אותו ולבדוק אותו ולאתגר ולמשוך אותו קדימה. זה התפקיד של חברה אזרחית. אם המשרד כשל, צריך לעתור נגדו, לאתגר אותו. היעד מבחינתי הוא משרד להגנת סביבה חזק, עתיר תקציבים ונחשק ברמה הפוליטית, ומוביל מדיניות. פרשת קצא"א היא אבן דרך בהיסטוריה הסביבתית: זו פעם ראשונה שאני זוכרת שהמשרד מוביל ומכתיב מדיניות בתוך מציאות לא פשוטה, ולא מקבל מדיניות של אחרים. איכשהו עד היום המשרד היה יותר מגיב. המדיניות של 'אפס תוספת סיכון' היא בעיניי דבר דרמטי (דרישת הממשלה והמשרד בנושא להסכם קצא"א, לפיה לא יוגדל היקף שינוע הנפט באילת ולא תותר תוספת סיכון למפרץ – א"ק). כך צריך להיות המשרד. בעתירה שלנו נגד הסכם קצא"א המדינה הצהירה שהיא עומדת מאחורי המשרד. זו אבן דרך".
מה היעדים העתידיים של החברה?
"אנחנו מקווים להגיע להישגים חדשים, כמו הגברת ההגנה על הים – הפסקת דיג המכמורות, הכרזה על שמורות טבע ימיות. אנחנו רוצים לטפל בהגנה על חיות הבר – הפסקת הציד הספורטיבי, אבל גם להעמיק את הקשר בין הציבור לטבע, באמצעות טיילות חינוכית ופעילות פנאי. לצד כל אלה קיים המאבק הבלתי פוסק לשמירה על השטחים הפתוחים מול לחצי הפיתוח. אין לנו סיבה וגם לא פריבילגיה לא להיות אופטימיים. מקומץ משוגעים לדבר שהקימו את החברה להגנת הטבע בראשית שנות ה־50, התנועה הסביבתית האזרחית צמחה והתעצמה, בישראל כמו בכל העולם, ויש לנו את היכולת, החובה והזכות ליצור מציאות סביבתית טובה ובריאה".
תגובות
מלשכת שרת הפנים, איילת שקד, נמסר: "ישראל מצויה במשבר דיור מהחמורים שידעה. משרד הפנים וגופי התכנון עמלים על הגדלת היצע הדירות תוך דגש על תכנון איכותי, מגוון ומאוזן, בין היתר על ידי הקלה על תהליכים, חיזוק יישובים והקמת יישובים חדשים. מעבר לכך, שרת הפנים רואה בהקמת יישובים חדשים הגשמת החזון הציוני בנגב ובגליל שנזנחו. מצער שהחברה להגנת הטבע איבדה כל קשר למפעל הציוני ונעדרת הבנה שמדובר באינטרס של המדינה ליישב את האזורים הללו ולתפוס קרקעות. הפלא ופלא, כל הטיעונים כנגד הקמת יישובים חדשים נמוגו כלא היו בכל הזדמנות להקמת יישובים בדואים. השמירה על שטחים היא שיקול מרכזי העומד כל העת אל מול עיני מטה התכנון".
מלשכת שרת האנרגיה, קארין אלהרר, נמסר: "שרת האנרגיה אמונה על יציבות משק האנרגיה ואמינות אספקת אנרגיה ופועלת לעשות כן בצורה ירוקה ככל הניתן. בין הצעדים שקידמה – אישור 1,800 דונם לפיילוט להקמת מתקנים סולריים מעל גידולים חקלאיים, הקמת אגף אנרגיות מתחדשות, אישור החלטות ממשלה להסרת חסמים לאנרגיות מתחדשות, הקמת פורום מנכ"לי משרדי הממשלה לקידום הנושא ועוד".
