מומחי סביבה מזהירים כי המאמץ האמריקני לחדש ולחזק את ניצול עתודות הנפט העצומות של ונצואלה עלול להחריף נזקים אקולוגיים למשך עשרות שנים. לדבריהם, הצעד מרחיק הלכת של ממשל טראמפ עשוי גם להחריף את זיהום האוויר במדינה שלה עבר סביבתי בעייתי.
עם לכידתו של הנשיא לשעבר ניקולס מדורו מוקדם יותר החודש, פעלה ארצות הברית להשתלט על יצוא הנפט הוונצואלי, מקור ההכנסה העיקרי של המדינה השוכנת בצפון אמריקה הדרומית. ממשל טראמפ הודיע כי הוא מתכנן למכור בין 30 ל-50 מיליון חביות נפט גולמי ונצואלי ברחבי העולם, אם כי לא ציין מסגרת זמן. כספי המכירה יועברו לחשבונות בשליטת אמריקנית.
אנליסטים בתעשייה מזהירים כי הרחבה משמעותית של ייצור הנפט בוונצואלה תדרוש שנים של השקעה ועשרות מיליארדי דולרים לתיקון תשתיות מתפוררות, מה שמעלה תהיות לגבי יישום תוכניותיו של טראמפ. "יש מתקני אחסון ששוקעים, פשוטו כמשמעו, באדמה. התשתיות פגומות ובמצב רע", אמר פאשה מהדאווי, מהמחלקה למדעי המדינה של אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, החוקר ניהול אנרגיה וכלכלה פוליטית.
עתודות הנפט של ונצואלה נחשבות לגדולות בעולם, עם כ-300 מיליארד חביות. המדינה, המשתרעת מחוף הים הקריבי ועד הרי האנדים הצפוניים, חשופה מאוד לזיהום נפט. בנוסף, היא מדורגת בין המדינות הטרופיות עם שיעורי כריתת היערות המהירים ביותר, על פי Global Forest Watch, פלטפורמת ניטור מקוונת המשתמשת בטכנולוגיית לוויין ונתונים פתוחים כדי לספק מידע עדכני בזמן אמת על מצב היערות בעולם. הנתונים מלמדים כי ונצואלה איבדה כ-26 אלף קילומטרים רבועים של אזורים מיוערים - בערך בגודל של מדינת ורמונט בארצות הברית - במהלך שני העשורים האחרונים.
אזוק, מוקף בשוטרים: מדורו מורד מהמסוק בדרך לבית המשפט בניו יורק
ונצואלה מייצרת נפט גולמי כבד ועשיר בגופרית, שתורם רבות לזיהום הסביבה. הסיבה לכך היא שנדרשת אנרגיה רבה להפקתו ולזיקוקו, שלעתים קרובות כרוכות בשריפת גז טבעי, בעיקר מתאן המהווה גז חממה רב עוצמה המחמם את כדור הארץ. על פי דוח משנת 2025 של סוכנות האנרגיה הבין-לאומית, פליטת המתאן הייתה גבוהה בהרבה מהנורמה, בערך פי שישה מהממוצע העולמי.
על כן, החייאת תעשיית הנפט של ונצואלה תעמיק את הנזק הסביבתי, כאשר תפוקה גבוהה יותר צפויה תגביר ותגדיל את הפליטות והדליפות המזהמות. כמעט 200 דליפות נפט תועדו בין השנים 2016 ל-2021, אך רובן לא דווחו על ידי הרשויות.
לדברי מחלקת האנרגיה של ארצות הברית, חברות הנפט והגז האמריקניות אשר ישפצו את תעשיית הנפט של ונצואלה עומדות בסטנדרטים הסביבתיים הגבוהים ביותר. "ככל שההשקעה האמריקנית בוונצואלה תגדל, כך ניתן יהיה לצפות לשיפור בתנאים הסביבתיים", נמסר בהצהרה.
בתי זיקוק רבים בארצות הברית תוכננו לפני עשרות שנים לעבד נפט מהסוג הוונצואלי. אלא שגם עלייה קלה בייצור הנפט של ונצואלה עלולה לשאת השלכות אקלימיות בקנה מידה עולמי. לדבריו של מהדאווי, הגדלת התפוקה בכמיליון חביות ביום תוסיף כ-360 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני בשנה מהייצור. לעומת זאת, הגדלת הייצור לכ-1.5 מיליון חביות ביום עלולה להעלות את הפליטות השנתיות לכ-550 מיליון טונות – שווה ערך לפליטות של כמחצית מכלל כלי הרכב המונעים בבנזין בארצות הברית. "פליטות גדולות בהרבה נוצרות כאשר הנפט נשרף בסופו של דבר על ידי הצרכנים", ציין מהדאווי.
לעומת זאת, קווין בוק, מנהל חברת המחקר האמריקנית ClearView Energy Partners, טוען כי ההשקעה בתעשיית הנפט בוונצואלה תוביל להפיכתו ליעיל יותר, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה סביבתית. "ההשקעה החדשה תביא לידי ביטוי את הטכנולוגיות החדישות ביותר בלכידת מתאן וניהול פליטות, לא רק בגלל מטרות סביבתיות, אלא משום שיש משאב יקר ערך שניתן ללכוד ולמכור", אמר בוק.
בהצהרות פומביות אחרונות, גורמים אמריקנים התמקדו בשליטה על מכירות נפט, הכנסות ותיקוני תשתיות, מבלי להזכיר אמצעי הגנה סביבתיים או השפעות אקלימיות. הנשיא טראמפ, הן בקדנציה הראשונה והן בקדנציה השנייה שלו, דחה שוב ושוב את הקונצנזוס המדעי בנושא שינויי אקלים וחזר בו ממדיניות סביבתית ואנרגיה נקייה.
עתודות הנפט של ונצואלה נמצאות באזורים החוצים נהרות שזרימתם איטית יחסית. על כן, נראה כי בהחלט יש מקום לדאגה. אגם מרקאיבו (Maracaibo), למשל, השוכן במערב ונצואלה, הוא מקור לקידוחי נפט במשך יותר ממאה שנים – אחת המערכות האקולוגיות המזוהמות בעולם מנפט. דליפות וזיהום ממוקד זה, משפיעים על אזורים אחרים, לרבות הפארק הלאומי מורוקוי (Morrocoy), שם נפגעו חיים ימיים ושוניות אלמוגים.
