הממשלה אישרה היום (א') את הצעת השרים יאיר לפיד ואורית פרקש-הכהן, לפיה מדינת ישראל תחתום על "הסכמי ארטמיס", שהם אמנה בינלאומית לשיתוף פעולה בחקר הירח, כוכב הלכת מאדים, שביטים ואסטרואידים, שיזמה סוכנות החלל האמריקנית. ההסכמים צפויים להיחתם במהלך שבוע החלל הישראלי, שיתקיים בשבוע הבא. על ההסכם יחתמו ראש נאס"א ביל נלסון ומנהל סוכנות החלל הישראלית, אורי אורון.
במסגרת ההסכמים, המדינות החברות מגייסות אמצעים למען המדע והמחקר ומפתחות יחד את דיפלומטיית החלל. החתימה צפויה להגביר את שיתופי הפעולה המסחריים והכלכליים בתחום החלל בין התעשיות של המדינות החתומות, ולאפשר שיתופי פעולה ביניהן.
2 צפייה בגלריה
הדמיה של יישוב על הירח
הדמיה של יישוב על הירח
הדמיה של יישוב על הירח
(איור: נאס"א)
עד היום חתמו על ההסכמים ראשי סוכנויות החלל של ארה"ב, אוסטרליה, קנדה, יפן, איטליה, לוקסמבורג, בריטניה, איחוד האמירויות, אוקראינה, ברזיל ופולין.
שר החוץ לפיד אמר: "אפילו השמיים הם כבר לא הגבול. הבאתי היום לאישור הממשלה החלטה שפורצת גבולות חדשים של טכנולוגיה וחדשנות. זה אולי נשמע כמו סרט מדע בדיוני, אבל זה הרבה יותר מזה. החתימה על ההסכמים האלו היא לא צעד קטן לישראל, והיא בהחלט צעד גדול לאנושות. זה צעד שמקדם את ישראל לשורה הראשונה של המדינות שמחוללות שינוי בתחומי המדע והטכנולוגיה. אנחנו צועדים, יחד לעבר עתיד גלובלי וחדשני. עצם ההשתייכות לקבוצת המדינות החתומות בהסכם, היא כבוד למדינת ישראל וליכולותיה הטכנולוגיות. באנו לשנות, גם בתחומי החלל והמדע".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, הוסיפה: ״אני מברכת את ראש סוכנות החלל במשרדי על חתימה על 'הסכמי ארטמיס' והצטרפות ישראל לתוכנית החלל השאפתנית, המורכבת והיקרה ביותר בעולם, שמובלת על ידי נאס"א לחזרת טיסות מאוישות לירח. ההסכם הוא ביטוי לעבודה המשמעותית שעושה סוכנות החלל במשרדי כמובילה עולמית בתחום החלל ולהשתתפות ישראל בתוכנית יש השפעה גם דיפלומטית ומשום שהחתימה צפויה לאשר שיתופי פעולה מסחריים וכלכליים בין ישראל לעולם לטובת המדע וההיי-טק. גאווה מיוחדת היא כי כבר בשיגור הראשון שמתוכנן לחודש מרץ הקרוב, טכנולוגיה ישראלית תבוא לידי ביטוי בחליפת מגן מפני קרינת החלל".
2 צפייה בגלריה
הדמיה של חללית אוריון
הדמיה של חללית אוריון
הדמיה של חללית אוריון
(איור: נאס"א)
מדובר באמנה שאותה פרסמה נאס"א לפני כשנה וחצי. "הסכמי ארטמיס" נועדו בין היתר להקים "אזורים בטוחים" מסביב לבסיסים עתידיים בירח, במטרה למנוע את מה שבארצות הברית כינו "הפרעות מזיקות" ממדינות יריבות או מחברות שפעלו בסמוך. בנוסף ההסכמים יאפשרו לחברות פרטיות להיות בעלים של משאבי הירח שהם כורים, אלמנט קריטי שיתיר למפעילות של נאס"א להמיר את הקרח שעל הירח לדלק רקטי או לאפשר כריית מינרלים מהירח במטרה לבנות משטחי נחיתה.
היעד של תוכנית ארטמיס היה להנחית ב-2024 על הירח אסטרונאוט אמריקני ראשון מאז 1972 - ואסטרונאוטית ראשונה אי פעם. עם זאת, לאחר כניסתו של הנשיא ג'ו ביידן לבית הלבן נדחה לוח הזמנים. נכון לעכשיו המטרה היא לשגר אדם על הירח לא לפני שנת 2025.
החללית שתישא את האסטרונאוטים מכדור הארץ לירח תהיה ככל הנראה חללית אוריון, שנאס"א מפתחת הן לטיסות לתחנת החלל והן למשימות לעומק החלל, בראשן טיסות לירח ובעתיד אולי גם טיסות מאוישות למאדים. השיגור הראשון של החללית היה אמורה להתקיים בשנה שעברה, אך הטיסה הבלתי מאוישת הראשונה נדחתה.
נכון לעכשיו טיסת הבכורה של החללית, שלא תהיה מאוישת, מיועדת לחודש מרץ. היא תשוגר באמצעות משגר SLS עוצמתי.