מינויו של האסטרונאוט הפרטי ג’ארד אייזקמן לתפקיד מנהל נאס״א מסמן רגע של תפנית היסטורית, לא רק עבור סוכנות החלל האמריקנית נאס"א, אלא עבור קהילת החלל העולמית, המדע, וכמובן, גם עבור מדינת ישראל.
לאחר תקופה שבה נאס״א פעלה תחת הנהגה זמנית, כניסתו של אייזקמן לתפקיד מביאה עמה רוח חדשה, יזמית ומבוססת ניסיון שטח ייחודי. אייזקמן הוא יזם, טייס, אסטרונאוט, ואיש חזון שמבין לעומק את המהפכה שתחום החלל עובר: ממונופול ממשלתי לשוק משולב, פתוח ורב-משתתפים.
מהפכת החלל החדש - חזון שמתגשם
אייזקמן לא מדבר על חזון מרוחק, הוא מיישם אותו הלכה למעשה. הוא יזם ופיקד על 2 מ-3 המשימות פורצות הדרך בעידן החלל הפרטי.
2 צפייה בגלריה
איתן סטיבה (במרכז) לצד ג'ארד אייזקמן (מימין) וכל צוות טיסת החלל הראשונה שלו - Inspiration 4
(צילום: משימת רקיע)
ב-2021 הוא הוביל את משימת Inspiration4, שהייתה טיסת החלל הראשונה בהיסטוריה שכללה ארבעה אזרחים, שיצאו למשימה של שלושה ימים סביב כדור הארץ בחללית הדרגון של SPACEX. ב-2022 יצאה עוד משימה פורצת דרך, שבה השתתפתי כחבר צוות Ax-1. היינו הצוות המסחרי הראשון שהגיע לעבודה בתחנת החלל הבינלאומית. משימה של 17 ימים בחלל בשיתוף פעולה בינלאומי נרחב. צוות משימת רקיע הרכיבו תוכנית עבודה מלאה, כולל עשרות ניסויים מדעיים, פעילויות בתחום החינוך והתרבות, והוכיחו את כוחה של יזמות פרטית לשילוב מדינת ישראל בזירת החלל הגלובלית.
ב-2024, במסגרת משימת Polaris Dawn, אייזקמן הוביל צוות נוסף בחללית הדרגון, למשימה של חמישה ימים ששברה שיא נוסף: המסלול הגבוה ביותר שבו שהו בני אדם מאז 1972 - טיסת אפולו-17 לירח. המשימה כללה הליכת חלל אזרחית, שבמהלכה יצאו שני חברי צוות אל מחוץ לחללית. הישג טכנולוגי, תפעולי וסימבולי כאחד.
המשמעות הכלכלית - תחום החלל הופך לתעשייה צומחת
נאס״א כבר פועלת כיום עם הרבה קבלנים אזרחיים, והצליחה לבנות אקוסיסטם אמריקני מפותח סביב תעשיית החלל. הציפייה מהמינוי של אייזקמן היא שידחוף את המגמה הזו קדימה, יפתח את התחום לחלק רחב יותר של השוק האזרחי, ויחזק את הסינרגיה בין מגזרים: נאס״א תתמקד באתגרים עתירי סיכון ובתוכניות ארוכות טווח, בעוד השוק הפרטי יוכל לקחת לידיו תחומים יישומיים שבעבר היו בידי הסוכנות.
2 צפייה בגלריה
אייזקמן עם הנשיא טראמפ בחדר הסגלגל בבית הלבן
( צילום מתוך חשבון ה-X של אייזקמן, X @rookisaacman)
המשמעות הכלכלית של המהלך ברורה: הרחבת התעשייה, פיתוח טכנולוגיות, פתרונות שינוע, הורדת רף הכניסה למחקרים, והקמת תשתיות מחוץ לכדור הארץ, באופן שיגדיל את נתח השוק הגלובלי של תחום החלל ותיצור הרבה הזדמנויות לשילוב כלכלות מקומיות.
בישראל הפוטנציאל עצום. עם תעשיות ביטחוניות מתקדמות, קהילה אקדמית פורצת דרך, ותרבות חדשנות ייחודית, המדינה יכולה להפוך לשחקנית מרכזית בתעשיית החלל הגלובלית. ברקיע אנו כבר רואים את זה בשטח: ניסויים ישראליים בתחנת החלל, שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר ברחבי העולם, ועניין הולך וגובר מצד חברות הזנק בתחומי חישה מרחוק, הנדסת חומרים, ביו-רפואה ועוד.
חינוך, השראה, ודיפלומטיה
מעבר לכלכלה וטכנולוגיה, למינויו של אייזקמן יש גם משמעות חברתית עמוקה. הוא מגלם תפיסה חדשה, שלפיה תחום החלל יכול וצריך לשמש ככלי חינוכי, תרבותי וחברתי. דרך המשימות שהוביל, שבהן לקחו חלק אזרחים ללא רקע צבאי או מדעי, שודר מסר ברור: החלל הוא של כולם.
אנו מאמינים ומקווים שנאס״א בהובלתו תמשיך בקו הזה, תפתח ערוצים לשיתופי פעולה גם עם מוסדות חינוך, קהילות אזרחיות, עמותות ואקדמיות, ותעודד השתתפות רחבה וייצוגית יותר בשיח ובמעשה החללי.
גם בישראל מתהווה בעשור האחרון תשתית שמאפשרת את אותו חזון בדיוק, שתחום החלל יהיה מרחב שייכות ולא מרחב הרתעה. לאורך השנים האחרונות פועלות כאן יוזמות שמחברות בין אקדמיה, תעשייה, מחקר, אמנות וחינוך. המיקוד איננו רק בטכנולוגיה עצמה, אלא באנשים שיכולים להפיק ממנה ערך, תלמידים, סטודנטים, יזמים, חוקרות צעירות, וגם קהילות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית.
הליכת החלל ההיסטורית של אייזקמן
(צילום: SpaceX)
במקום לראות את החלל כאובייקט מרוחק, העשייה בישראל הופכת אותו לנושא רלוונטי לשאלות חינוכיות, סביבתיות, פילוסופיות ותרבותיות. פעילויות כמו אלו שהתקיימו במשימת Ax-1, שבה שולבו ניסויים מדעיים לצד פרויקטים חינוכיים ותרבותיים, וגם ההיערכות הישראלית לשיתופי פעולה במשימה הקרבה, מדגימות את היכולת למנף תשתיות גלובליות קיימות לפעולה ישראלית מגוונת ומשולבת.
בבסיס כל אלה נמצאת ההבנה שהחלל אינו רק יעד, הוא פלטפורמה. וכמו כל פלטפורמה חזקה, השאלה אינה רק מה ניתן לעשות בה, אלא מי יכול לקחת בה חלק.
מבט קדימה - החלל הוא של כולנו
המינוי של ג’ארד אייזקמן ממחיש את מגמת השינוי: כניסתם של שחקנים חדשים ומשלבים - יזמים, אזרחים, מדענים צעירים, היא כבר מציאות קיימת. תחת הנהגה שמכירה מקרוב את הערך של פתיחות, גיוון ושיתופי פעולה, נאס״א עשויה להפוך לא רק למנוע של קידמה טכנולוגית, אלא גם לגורם שמרחיב את גבולות ההשתתפות, מעודד יוזמות חינוכיות ומחקריות, ומקדם שיח רחב יותר על מקומה של האנושות ביקום.
החלל הוא כבר לא רק יעד פיזי שאליו שואפים להגיע, הוא מרחב רעיוני, כלכלי וחברתי שמציב שאלות חדשות על עתידנו המשותף. האפשרויות שתחום זה פותח למדע, לחינוך, לדיפלומטיה ולחברה, הן רבות ומגוונות כי כל אחד מאיתנו הוא חבר צוות של האנושות בכוכב כדור הארץ.
גם בישראל, העיסוק בתחום הולך ונפתח לציבור רחב יותר, לא רק בתעשייה ובאקדמיה, אלא גם דרך אירועים חינוכיים וקהילתיים שמבקשים לקרב את תחום החלל לאנשים מכל שכבות האוכלוסייה. כך לדוגמה, בשבוע החלל הקרוב שייערך בסוף ינואר ברחבי הארץ, יתקיימו מפגשים עם דמויות מהעשייה הבינלאומית, אסטרונאוטים מנוסים לצד ד"ר סיאן פרוקטור, שהשתתפה במשימת Inspiration4.
המנהיגות החדשה של נאס"א, בשילוב היכולות הקיימות בישראל, יכולה להוביל לתעשייה בינלאומית משמעותית - לא כצופים מהצד, אלא כשותפים בעיצוב המרחב האנושי הבא.
איתן סטיבה, אסטרונאוט ישראלי שהשתתף במשימת Ax-1 בתחנת החלל הבינלאומית
