החיים על פני כדור הארץ החלו באוקיינוסים. מתישהו לפני כ-475 מיליון שנים, צמחים החלו לעשות את דרכם מהמים ליבשה, ולקח עוד 100 מיליון שנים עד שבעלי החיים החולייתנים הראשונים הצטרפו אליהם.
אבל במשך עשרות מיליוני שנים, יצורים יבשתיים מוקדמים אלה אכלו רק את בשרם של בעלי החיים באותה העת. כעת, במחקר שהתפרסם בכתב העת Nature Ecology and Evolution, תואר מאובן בן 307 מיליון שנים של אחד מבעלי החוליות היבשתיים המוקדמים ביותר הידועים שפיתחו את היכולת לאכול צמחים.
ד"ר אריאן מאן, עוזר אוצר דגים מאובנים וטטרפודים קדומים במוזיאון פילד שבשיקגו, אמר כי מדובר באחד מבעלי החיים בעלי ארבע הרגליים הקדומים ביותר שהתבססו בתזונתם על מזון מן הצומח. "זה מראה שצמחונות החלה בטטרפודים היבשתיים המוקדמים ביותר - קרובי משפחתם הקדומים של כל בעלי החוליות היבשתיים, כולל בני האדם", אמר ד"ר מאן, שנמנה על צוות המחקר.
החוקרים קראו למין החדש טירנורוטר הברטי (Tyrannoroter heberti), על שם הפלאונטולוג החובב בריאן הברט, שגילה את המאובן בצורת משולש בגדם עץ מאובן. גולגולתו של היצור הפרה-היסטורי היא השריד היחיד שנותר ממנו, אולם בהתבסס עליה ועל שלדים שלמים יותר של קרוביו, סברו החוקרים כי אורכו היה כ-30 סנטימטרים, עם גוף מוצק ומראה שמזכיר את החומט כחול הלשון של ימינו.
"הוא היה בערך בגודל ובצורה של כדור פוטבול", אמר ד"ר מאן. "בסטנדרטים מודרניים, זה לא גדול במיוחד, אבל הוא היה אחד מבעלי החיים היבשתיים הגדולים ביותר של זמנו. למרות דמיון מסוים ללטאה, הוא חי לפני שאבותיהם של זוחלים ויונקים התפצלו זה מזה, כך שטכנית הוא לא היה זוחל".
3 צפייה בגלריה
ד"ר אריאן מאן עם העתק מודפס בתלת-ממד של גולגולתו של טירנורוטר הברטי, בתצוגה מתור הקרבון שנערכה במוזיאון פילד שבשיקגו
(צילום: Field Museum)
המאובן התגלה באי קייפ ברטון, השוכן על חוף האוקיינוס האטלנטי ומשתייך לפרובינציית נובה סקוטיה בקנדה. החוקרים סרקו את הגולגולת באמצעות CT, ויצרו סדרה של תמונות שבאמצעותן נוצר מודל תלת-ממדי, שחשף את כל מה שלא ניתן היה לראות בעין אנושית. "התרגשנו לגלות מה מסתתר בתוך פיו של בעל החיים הזה - פה בעל מבנה שיניים שנועד להקל בריסוק, גריסה וטחינת מזון מן הצומח", אמרה ד"ר הילרי מאדין, פלאונטולוגית קנדית מאוניברסיטת קרלטון, שהובילה את צוות המחקר. "מבנה השיניים הזה מעיד על כך שאבותינו הטטרפודים ניזונו ממזון צמחי מוקדם יותר משחשבו חוקרים בעבר".
על אף היותו צמחוני, אין זה אומר שטירנורוטר הברטי היה טבעוני, קביעה המבוססת על מאובני השלד העתיקים ביותר של הטטרפודים, המתוארכים כבני 375 מיליון שנים. "ייתכן כי הוא אכל בעלי חיים קטנים יותר, כולל חרקים, בנוסף למזון מן הצומח. ייתכן ששלדי החרקים בתזונה של הטטרפודים המוקדמים סללו את הדרך עבור יצורים כמו טירנורוטר הברטי, כדי שיוכלו ללעוס ולעבד מזון קשה מן הצומח", הסביר ד"ר מאן. "יתרה מכך, עיכול גופם של חרקים אוכלי צמחים ייתכן שנתן לטטרפודים המוקדמים את המיקרוביוטה של מערכת העיכול שסייעה להם לעבד מזון צמחי".
בנוסף לשפיכת אור על מקורות צמחונות בקרב בעלי חיים, מחברי המחקר מספקים גם תובנות לגבי מה שקורה כאשר בעלי חיים אוכלי צמחים מתמודדים עם הרס צמחים אלה. טירנורוטר הברטי חי לקראת סוף תור הקרבון, כאשר כדור הארץ עבר תקופה של שינויי אקלים - מעידן קרח בחציו השני לתקופות חמות ויבשות יותר.
"בסוף אותה תקופה, המערכות האקולוגיות של יערות הגשם קרסו, וכדור הארץ התחמם", אמר ד"ר מאן. "שושלת בעלי החיים שאליה שייך טירנורוטר הברטי התקשתה לשרוד, מה שיכול להעיד על מה שקורה לבעלי חיים אוכלי צמחים כאשר שינויי האקלים מחוללים שינויי קיצוניים של המערכות האקולוגיות והצמחים שיכולים לגדול בהן".
