כמו במשל הצפרדע המתבשלת, הישראלים, שרגילים למזג אוויר חם, ובמיוחד ביולי-אוגוסט, מרגישים פחות את ההתחממות הגלובלית. החדשות על גלי החום באירופה או על שריפות הענק בארצות-הברית נראות רחוקות מאיתנו, שרואים את מד הטמפרטורה מטפס מעל 40 מעלות לא מעט פעמים במשך הקיץ ומצוידים במזגנים בכל בית, קניון או רכבת; אבל כמו במשל, העלייה האיטית בטמפרטורה, שאנחנו מתרגלים אליה כל פעם מחדש, מבשלת את כולנו.
נתוני השירות המטאורולוגי אמורים להטריד כל אחת ואחד מאיתנו: עד 2050 הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה להיות גבוהה בכמעלה וחצי בהשוואה להיום. עד סוף המאה הטמפרטורה הממוצעת צפויה לעלות בארבע מעלות, המשקעים יפחתו בכחמישית, אירועי מזג האוויר הקיצוני יתרבו, וגובה פני הים יעלה בשיעור של כארבעה מ"מ בשנה.
גם גלי החום יתגברו: כיום הממוצע עומד על כארבעה גלי חום בשנה, שנמשכים עד חמישה ימים, עם טמפרטורה מקסימלית של 36 מעלות. לפי הערכות השירות המטארולוגי, כבר בעוד כשני עשורים נקבל שישה גלי חום בשנה בממוצע, שיהיו דומים לגלי החום הקשים שפקדו את ישראל בשנים האחרונות, אבל עוצמתיים וממושכים יותר, עם טמפרטורה שצפויה לעבור את ה-40 מעלות. בישראל של 2050, בהשוואה להיום, יהיו 15 אחוז יותר ימים חמים, 20 אחוז יותר ימים חמים מאוד, ועלייה דומה בשיעור הלילות החמים.
המנהלת להיערכות לשינוי האקלים הוציאה ב-2021 את הדו"ח הראשון שלה. כבר אז המליצה להגדיר את שינוי האקלים, והצורך בבניית חוסן אקלימי, כיעד אסטרטגי לאומי וחלק ממפת האיום הלאומית. בשבוע שעבר התקיים דיון במשרד הביטחון בו הציגו בשירות המטאורולוגי את התחזיות לגלי חום לשנת 2050. בתום הדיון החליט ראש רח"ל כי הם אלה שיובילו את גיבוש תרחיש הייחוס הנדרש לנושא. תרחישי הייחוס של רח"ל הם אלה שמובילים את המוכנות כל הגופים במדינה, וכוללים מלחמה, אירועי טרור, רעידת אדמה, הצפות, שריפות, לאחרונה התווספו אירועי סייבר וכעת - גם גלי חום.
גל החום שהביא לשריפות באירופה: "זה בדרך אלינו"
(צילום: נויל האריס)
בניינים במקום עצים
בבריטניה, גל החום הנוכחי שיתק תשתיות חיוניות כמו תחבורה, ושירותי הכבאות דיווחו על אחד הימים העמוסים ביותר שלהם מאז מלחמת העולם השנייה. האם הערים הגדולות בישראל, שבהן מרוכז רוב האוכלוסיה, מוכנות להתחממות הגלובלית? "יש עלייה משמעותית במודעות של הערים בישראל, לא של כולן, וגם ברמת המוכנות והעשייה", אומרת מאיה קרבטרי, מנהלת תחום סביבה וקיימות בפורום ה-15. "אנחנו הרבה יותר מוכנים לגלי חום בישראל מאשר מדינות אירופה, אבל לא בטוח שאנחנו מוכנים לעוצמה ולמשך של גלי החום בעוד כמה שנים, או לשגרה שבה גם בסתיו ובאביב יותר חם. המרחבים הציבוריים שלנו לא מספיק מוצלים".
עץ בוגר מפחית בממוצע את הטמפרטורה סביבו בשיעור של 2 עד 5 מעלות, ונטיעת עצים מפחיתה את איי החום בערים כתוצאה מהצללת המדרכות. ב-2020 מנהל התכנון הוציא מדריך ארצי לצל עצים במרחב הבנוי, "אבל אל מול כל אלה יש את לחצי הפיתוח ומשבר הדיור", אומרת קרבטרי. "הממשלה, מצד אחד מקדמת הצללת עצים - אבל מאשרת הרבה התחלות בניה ולא דואגת להתחדשות עירונית ולשימור העצים. כל הזמן נבנים עוד ועוד בניינים. זו בכייה לדורות. אם בנית ולא השארת מקום לעצים, אפילו הרשויות הכי מפותחות לא יוכלו לתקן".
עוד נתגעגע לדובדבנים
ישראל היא אחת המדינות המתקדמות בתחום החקלאות, שרגישה מאוד לשינויי האקלים: עלייה של מעלה אחת מספיקה בשביל לזרוע חורבן בגידולים. בנוסף, עליית הטמפרטורות תגרור עלייה בצריכת המים והאנרגיה, גם לגידולים חקלאיים וגם למשק החי. אבל יותר מכך, אירועי מזג אוויר קיצוני עלולים להוביל אותנו למשבר מזון עולמי ומקומי.
מסיכום נתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, פיצתה בחורף 2022-2021 (דצמבר2021-אפריל 2022) את החקלאים בכ-140 מיליון שקל בגלל נזקי מזג האוויר. מדובר בגידול של כשמונה אחוזים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ובזינוק של למעלה מ־37 אחוז ביחס לחורף 2020-2019.
בישראל משקיעים הרבה בטכנולוגיות חקלאות, בדגש על חקלאות מדברית. אנחנו נמצאים במקום טוב יחסית, אבל הפגיעה היא עדיין בלתי נמנעת. ייתכן מאוד שבעתיד החקלאות המדברית תהיה הסטנדרט, והחקלאות בגליל ובגולן תשתנה ללא היכר. דובדבנים? בעוד כמה עשורים אתם יכולים לשכוח מזה.
עם העלייה בטפרטורות גם באביב ובסתיו, צריכת האנרגיה שלנו צפויה לזנק בעשרות אחוזים. אורן הלמן, סמנכ"ל שירות, שיווק ורגולציה בחברת חשמל, אומר שהחברה עורכת תרגילים לתרחישי קיצון מדי קיץ וחורף. "חום גבוה מביא לביקושי חשמל גבוהים מאוד", הוא מסביר, "וכשיש צריכה גבוהה במכה אחת זה יכול לגרום לשריפות נתיכים ושנאים. אנחנו נערכים לגלי חום של שבועיים שלושה ולעומס חום גדול יותר. בהחלט יהיו הפרעות ברשת החשמל. תמיד יהיו. מצד שני, נתגבר את הכוחות לתת מענים כמה שיותר מהר".
ד"ר רם פישמן, מהפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל-אביב, מזהיר שאסור להסתמך על המחשבה שנדע להסתגל לשינויי האקלים. "אף מדינה לא באמת מוכנה", הוא אומר. "כרגע הסתגלות היא יותר משאלת לב מאשר מציאות. אין אינדיקציות שזה קורה, אפילו במדינות עשירות. אבל אנחנו יודעים לעצור את ההתחממות".
בנוסף, הוא מסביר, קשה להעריך את היקף הנזקים ששינויי האקלים יגרמו להם. "יש עדויות שהחום פוגע בייצור הכלכלי בכל הסקטורים. ביום יום לא נדע לייחס על עליית מחירים לאירוע אקלים. כשיש גל חום אנשים מתים. את זה אנחנו יודעים. אבל בכלכלה הדברים הגדולים ביותר קורים מתחת לפני השטח.
"אנחנו יודעים שהיבולים הולכים להיפגע וכבר נפגעים. מחירי החיטה עולים. לעליית מחירי המזון יש הרבה השלכות פוליטיות מסוכנות. התל"ג יורד ככל שיותר חם וככל שיש יותר אירועי אקלים קיצוניים. נראה ביקוש יותר גבוה לאנרגיה והמחירים יעלו. שינוי אקלים גורמים לאי־יציבות חברתית, להגירה, פליטים, סכסוכים ופשע. זה יכול להפוך לכדור שלג. אקלים היא הבמה שעליה הכל קורה כבר אלפי שנים, וכשמערערים את היסודות קשה להצביע איך זה ישפיע על המערכת כולה".
