שוניות האלמוגים מסוגלות להתאושש מאירועי קיצון אקלימיים הפוקדים אותן – אבל הן זקוקות לזמן. אלא שנראה כי הזמן הזה הולך ואוזל, שכן אירועי קיצון מתרחשים בתדירות הולכת וגוברת, ובמקומות מסוימים חולפות שנים ספורות בלבד בין אירוע הרסני אחד למשנהו – פחות מהזמן הדרוש להשתקמות האלמוגים.
שונית אלמוגים שנפגעה מאירוע הלבנה במזרח אינדונזיה
(צילום: Ethan Daniels/Shutterstock)
מדוח עדכני שפורסם על ידי הרשת העולמית לניטור שוניות האלמוגים (GCRMN), המבוסס על יותר מ-21 מיליון תצפיות מכ-90 אלף סקרים, שנאספו על ידי 600 גופים ושותפים ביותר מ-120 מדינות וטריטוריות ומכמעט 37 אלף שוניות, עולה תמונה מדאיגה. הכיסוי העולמי של אלמוגים בוני שוניות ירד ב-9.5% – מממוצע של 30.2% בתקופת הייחוס ההיסטורית, בין 1980 ל-2009, ל-27.3% בלבד בשנים 2020-2024. ארבעה אירועי הלבנה עולמיים של אלמוגים, שנגרמו כתוצאה מגלי חום ימיים הקשורים לשינויי האקלים, היו הגורם המרכזי לירידה.
בעבר התרחשו אירועי הלבנה משמעותיים בערך אחת לעשור. אולם מאז 2010 הם מתרחשים בתדירות של אחת לחמש עד שש שנים בלבד – מעט מדי זמן כדי שאלמוגים רבים יוכלו להגיע לבגרות ולהתחיל להתרבות. "במקומות מסוימים הפרעות חמורות מתרחשות כבר מדי שנה. במקומות אחרים הן מתרחשות אחת לכמה שנים", אמרה ד"ר טרייסי איינסוורת', מאוניברסיטת ניו סאות' ויילס בסידני וסגנית נשיא האגודה הבין-לאומית לשוניות אלמוגים, שנמנתה עם מחברי הדוח.
הלבנת אלמוגים בתאילנד
(צילום: Mark Eakin/NOAA/AP)
הלבנת אלמוגים שתועדה לאחרונה באי אוקינאווה שביפן
(צילום: Philip Fong/AFP)
המשמעות היא שאלמוגים בוגרים ומבוססים עלולים להיעלם מהר יותר מהקצב שבו דור חדש מסוגל לגדול ולאכלס מחדש את השונית. "האלמוגים הגדולים שאנו מצפים לראות בשוניות יכולים להיות בני עשרות שנים", הסבירה ד"ר איינסוורת'. "כאשר הם נעלמים, נדרשות עשרות שנים כדי שמבנה האוכלוסייה הזה יחזור. אבל לוח הזמנים הזה נקטע כיום שוב ושוב על ידי אירועי הלבנה בתדירות ובחומרה כה גבוהות, ולכן קשה יותר לאלמוגים חדשים לגדול ולמלא מחדש את השונית".
הדוח מספק ראיות מסוימות לחוסנן של שוניות האלמוגים, שכן כאשר הטמפרטורות יורדות, השוניות יכולות להתאושש במהירות יחסית. דוגמה לכך היא כיסוי האלמוגים בין השנים 2017 ל-2019, שעלה ב-6%, וכמעט קיזז את האובדן של 6.6% מאירוע ההלבנה של 2016. אולם העלייה הזו התהפכה בעקבות אובדן חסר תקדים של אלמוגים הקשור לאירוע ההלבנה העולמי הרביעי, שהחל ב-2023 ונמשך אל תוך שנת 2025 (אירוע ההלבנה ההמוני הראשון בעולם התרחש בשנת 1998, ושלושה נוספים התרחשו מאז 2010).
האירוע הוביל לאובדן ניכר של אלמוגים במהלך אירוע ההלבנה ההמוני בשונית המחסום הגדולה ב-2024, וכן להלבנה חמורה בשוניות של מערב אוסטרליה ב-2025. למעשה, אירוע ההלבנה העולמי הרביעי הוביל לירידה הגדולה ביותר בכיסוי האלמוגים בוני השוניות. "למרבה הצער, אנו עדים כעת לאירועי הלבנה תכופים יותר, לסופות עזות יותר ולזיהום רב יותר שמקורו ביבשה", אמרה ד"ר איינסוורת'. "על כן, הסיכוי ששוניות האלמוגים יחזרו למצבן, כפי שהכרנו אותו לפני 2016, הולך ופוחת בתנאים אלה".
שונית אלמוגים צבעונית ומשגשגת שלא נפגעה משינויי האקלים
(צילום: Handout/Under the Pole/AFP)
האלמוג בונה-השונית Acropora eurystoma במפרץ אילת
(צילום: פרופ' מעוז פיין)
לדבריה, ייתכן שכיסוי האלמוגים יחזור – אבל המערכת האקולוגית המקורית של השונית לא תחזור. הרכב מיני האלמוגים, המבנה הפיזי של השונית והקשרים האקולוגיים בין המינים הולכים ומשתנים באופן מהותי. עם זאת, ד"ר איינסוורת' מדגישה את חשיבות השוני האזורי בהשפעות על שוניות האלמוגים. "שוניות הנמצאות בקרבת החוף, למשל, מושפעות הן מאירועי הלבנה חמורים והן מזיהום שמקורו ביבשה", הסבירה ד"ר איינסוורת'.
כאשר האלמוגים מתים, גם הדגים ומינים ימיים אחרים התלויים בהם כמקור מזון וכמחסה עלולים להתחיל להיעלם. וכשזה קורה, השטח שהתפנה אינו נשאר ריק לאורך זמן. אחד מסימני האזהרה הנוספים העולים מהדוח הוא עלייה של 44% בכיסוי הממוצע העולמי של אצות-מאקרו (אצות ים), בהשוואה לתקופת הייחוס ההיסטורית. האצות הללו הן חלק טבעי מהמערכת האקולוגית של השוניות, אבל עלייה משמעותית בכמותן עלולה לעכב את התאוששות האלמוגים, משום שהן משתלטות על המקומות שבהם אלמוגים צעירים אמורים להתבסס. "המערכת האקולוגית משתנה באופן מהותי משונית אלמוגים לשונית אצות, ולכן גם המינים התלויים באלמוגים כמקור מחסה ומזון נעלמים מהשונית", אמרה ד"ר איינסוורת'. "עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי להבטיח שלמערכות האקולוגיות האלה יהיה הסיכוי הטוב ביותר לשרוד ולהמשיך להתקיים".
שונית אלמוגים שעוברת תהליך של הלבנה בגלל התחממות המים
(צילום: David Gray/AFP)
דוגמה להלבנת אלמוגים שהתרחשה תוך חודשים ספורים באזור פולינזיה הצרפתית
(צילום: Damsea/Shutterstock)
המודלים שהוצגו בדוח מצביעים על כך שכיסוי האלמוגים ימשיך במגמת הירידה אם אירועי ההלבנה העולמיים ימשיכו להתרחש בתדירות הנוכחית. הפחתה בפליטות גזי החממה (גז, נפט ופחם) יכולה להוביל לתחזית טובה יותר. "אי אפשר לצפות שאלפי מינים פשוט יסתגלו בתוך פרק הזמן של ההתחממות שיצרנו – ויספקו לנו מערכות אקולוגיות שנוכל להמשיך ליהנות מהן ולהעריך את ערכן", הבהירה ד"ר איינסוורת'.
לצד הצורך החיוני בהפחתת הפליטות, ד"ר איינסוורת' טוענת שממשלות וקהילות יכולות כבר עכשיו לשפר את סיכויי ההישרדות של השוניות באמצעות צמצום הזיהום ושמירה על סטנדרטים גבוהים של איכות המים. "עתידן של שוניות האלמוגים עשוי להיראות שונה מאוד מהעבר – אבל עדיין יש לנו השפעה על האופן שבו העתיד הזה ייראה. לאלמוגים יש יכולת ביולוגית להתאושש, אבל כמו כל יצור חי, הם זקוקים לזמן ולתנאים בריאים כדי לעשות זאת", סיכמה ד"ר איינסוורת'.
