משבר האקלים ומלחמות קשורים זה בזה באופן בלתי ניתן להפרדה. מחד גיסא, משבר האקלים מהווה איום על הסדר העולמי וגורם לעימותים סביב משאבים במחסור ולתנועת פליטים, ואלו מגבירים את הסבירות למלחמות. מאידך גיסא, מלחמות גורמות לנזק סביבתי ולפליטות ישירות ועקיפות של גזי חממה, ובכך גם מאיצות את משבר האקלים.
מלחמות מאיצות גם את השימוש באנרגיה, ובעיקר זו הדרושה לקרב. מטוסי קרב, טילים וכטב"מים, שמשייטים למרחקים עצומים, צורכים הרבה דלקים, ששרפה שלהם גורמת לפליטות גזי חממה משמעותיות וגם מזהמי אוויר רבים. כמו כן, במלחמות לרוב יש פגיעות בתשתיות אנרגיה, ואיתן שרפות של דלקים, ומדובר בגורם משמעותי נוסף לפליטות גזי חממה ומזהמים. מלחמות גם גורמות לא פעם לשרפות של יערות ולפליטות הכרוכות בכך.
2 צפייה בגלריה
טהרן
טהרן
שרפת ענק בטהרן
(צילום: AFP - SOURCE: UGC / UNKNOWN )
אחד הגורמים המרכזיים לפליטות גזי חממה ממלחמות הוא הרס של מבנים. בטון, חומר הבנייה הנפוץ ביותר בעולם, אחראי לכ-8% מכלל מפליטות גזי החממה מפעילות אנושית, וזאת כיוון שתהליך ייצור המלט כרוך בשרפה של דלקים מאובנים רבים. שימוש בברזל בבנייה גם הוא מקור לפליטות גזי חממה. בנייה של קווי ביצורים והגנה ומקלטים מגברים את צריכת הבטון והברזל ומשפיעים על הפליטות הכרוכות בלחימה, אך המקור העיקרי לפליטות הוא השיקום לאחר המלחמה של תשתיות אזרחיות שניזוקו או נהרסו.
הייצור של חומרי נפץ ותחמושת והשינוע של אספקה כזו או אחרת למרחקים הם עוד מקור לפליטות. ייצור טון אמונים חנקתי, שהוא מרכיב נפוץ בחומרי נפץ רבים, כרוך בפליטות של כ-3 טונות גזי חממה, שווה ערך לפליטות מנסיעה ברכב משפחתי ממוצע למשך חצי שנה או לפליטות מצריכת חשמל ביתית שנתית ממוצעת. יצור טון טי.אנ.טי פולט כ-5 טונות גזי חממה, ובמקרה של חומרי נפץ מורכבים ומתקדמים יותר הפליטות יכולות להיות כפולות. כמו כן, פליטות מייצור פגז ארטילרי אחד נעות בן 200-50 ק"ג פחמן, ובמקרה של טיל גדול מדובר בכמה מאות ק"ג ליחידה.
נתונים שפרסם לאחרונה המכון לאקלים וקהילה בארה"ב, מציגים שבשבועיים הראשונים של המלחמה בין ישראל וארה"ב לאיראן נפלטו 5 מיליון טונות של גזי חממה (ביחידות של פחמן דו-חמצני אקוויוולנטי), כמו הפליטות השנתיות של איסלנד. כמחצית מהפליטות מקורן בהרס של מבנים ותשתיות, כ-37% כתוצאה משרפה של דלקים במכלים ובתשתיות באיראן, במדינות השכנות ובמכליות באזור והיתר, כ-10%, משרפת דלקים בציוד ובתחמושת הצבאית ומיצור ושימוש של תחמושת וציוד צבאי (כ-3%).
2 צפייה בגלריה
הזירה בערד
הזירה בערד
ההרס בערד אחרי פגיעת הטיל
(צילום: יובל חן )
עבודה נוספת, שהתמקדה בפגיעה האקלימית ממלחמת אוקראינה-רוסיה, ובוצעה בשיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה של אוקראינה ופרויקט המחקר של "היוזמה לחשבונאות פליטות גזי חממה במלחמה", שמאגד חוקרי אקלים שונים, מצאה כי הפליטות במהלך שלוש השנים הראשונות של המלחמה הגיעו לכ-237 מיליון טונות פחמן.
שליש מהפליטות משויכות לפגיעה בתשתיות, כשליש לשימושים במלחמה וכשליש לשרפות בשטחים פתוחים ותעבורה אזרחית. סך כל הפליטות זהות לפליטות השנתיות של אוסטריה, הונגריה, צ׳כיה וסלובקיה יחד. בהערכה כי העלות החיצונית של פליטת טון גזי חממה, שמכמתת את הפגיעה בבריאות האדם, בחקלאות בטבע ועוד, עומדת בתרחיש שמרני לפי האיחוד האירופי על כמאה יורו, מדובר על 23.7 מיליארד יורו או כ-85 מיליארד שקלים.
המלחמה הנוכחית של ישראל וארה"ב מול איראן היא גם מלחמה על אנרגיה. היא משפיעה על שוק הדלקים המאובנים ועל המחירים בעולם כולו, הן בשל חשש לירידה באספקת הדלקים והן בשל שיבוש בשינוע הדלקים. המלחמה כבר גרמה למדינות רבות לחזור לשימוש נרחב יותר בפחם ובסולר, בין היתר גם בישראל, אך היא גם מוכיחה שוב שמעבר מהיר לאנרגיות מתחדשות היא צורך ביטחוני.
עדי וולפסוןפרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפן
בהקשר זה חשוב לציין גם שמדיניות הדלקים והאקלים של הנשיא טראמפ היא לחזק את השימוש בדלקים מאובנים, לצמצם רגולציה סביבתית ואקלימית במגזר האנרגיה והתחבורה ולסגת מהסכמים בינלאומיים בתחום. מדובר בראש ובראשונה במדיניות כלכלית, אך גם באידיאולוגיה שמעדיפה שוק חופשי ובשיקולים גיאופוליטיים, שבמרכזם הרצון להפוך את אמריקה לגדולה שוב ולחזק את השפעתה הכלכלית והפוליטית בעולם. טראמפ פעל בוונצואלה ופועל באיראן גם בשל הרצון להשפיעה על משק האנרגיה ולהילחם ברוסיה ובסין.
משבר האקלים מאיים על חיינו ועל אורחות חיינו, לא פחות ואפילו יותר ממלחמות בין מדינות. לכן מלחמת האקלים האמיתית היא המלחמה למתן ולצמצם את השפעות משבר האקלים ברמה העולמית, המקומית והאישית ולהיערך לשינויי האקלים. כמו כל המלחמות הגדולות, גם כאן מדובר על שילוב בין קידום מדיניות, יישום טכנולוגיות חדשניות ושינויי התנהגות. אך בשונה ממלחמות בין אויבים, המלחמה האקלימית מחייבת מאמץ משותף של האנושות כולה.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד"