מכת חזירי הבר מטרידה בשנים האחרונות את תושבי השכונות שעל הכרמל בחיפה. כדי אולי לנסות למנוע מחזירי הבר, שכבר גרמו לפציעת תושבים, מלהגיע לשכונות המגורים - החלו לאחרונה אנשי רשות הטבע והגנים יחד עם עיריית חיפה לפעול בנושא. כחלק מהפעולה הוצמד משדר לחזיר בר.

פרט למשדר, הוחלט להציב גדרות למנוע מהחזירים להגיע מהשטחים המיוערים לשכונות המגורים. ד"ר עמית דולב, אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, פירט: "אנחנו עובדים בשיטתיות, הגידור מתבצע תחילה בשכונות הדרום מערביות, ברובע שגובל בפארק הכרמל. מדובר בשטח של כ-2,500 דונם, שבו עובר נחל עובדיה. המטרה היא להשלים אזור שלם ולאחר מכן להתרחב ולעבור לאזור אחר". אקולוגית עיריית חיפה, יעל אולק, הוסיפה: "סיימנו לאחרונה לגדר את שכונת הוד הכרמל (דניה) והתחלנו בעבודות בשכונות רמת בגין וגולדה, שסמוכות לפארק הכרמל".
אולק אמרה כי חזירי בר מגיעים אפילו לערים גדולות יותר בעולם. "התופעה אינה ייחודית לעיר חיפה, אנו מקבלים דיווחים על כניסת חזירי בר לאזור האורבני בהרבה ערים מרכזיות בעולם כדוגמת ברלין, ברצלונה, רומא והונג קונג". ד"ר דולב הוסיף: "בארץ, למשל, נחשפנו לתופעה בירושלים ובקריית שמונה וגם באזורים כפריים".
5 צפייה בגלריה
חזירה שהורדמה כשעל צווארה משדר
חזירה שהורדמה כשעל צווארה משדר
חזירה שהורדמה כשעל צווארה משדר
(צילום: ד"ר עמית דולב, רשות הטבע והגנים)
ד"ר דולב סיפר כיצד מתמודדים בעולם עם התופעה: "לפני כמה שנים השתתפתי בכנס שעסק בנושא החזירים. מהכנס עלה בבירור כי המשותף לכל האזורים, ביניהם ארה"ב, אירופה ואוסטרליה הוא שאין פתרון קסם למיגור התופעה, בחלק מהמקומות הטיפול בוצע באמצעות ציד, שלא הוביל להצלחה. לעומת זאת, במהלך העשור האחרון נעשו פעולות למניעת כניסת חזירים במספר יישובים בצפון הארץ, כגון: אמירים, עמוקה, מכמנים, פרוד ועוד, ואז התברר כי הטיפול הכי יעיל הוא גידור קשיח סביב היישובים. בזכות הגדר היקף הבעיה ירד באופן משמעותי".
פרט לגדרות, ממליצים האקולוגים על פעולות נוספות, שיכולים לעשות התושבים, כדי למנוע מחזירי הבר להגיע לשכונות המגורים. אולק: "הקפדה על ניקיון במרחב הציבורי והפרטי היא קריטית לשינוי התנהגותם של החזירים ולהרחקתם מהעיר. חייבים להבין שחזירי בר וחיות בר נוספות נכנסים לשכונות בכדי להשיג מזון זמין. כאשר העיר הופכת עבורם ל'מסעדה' עם שפע של מזון קל להשגה בסמוך לפחי האשפה, בחצרות ובגנים, הם ימשיכו להגיע מהוואדי לעיר. יחד עם זאת, זמינות מזון מעודדת ילודה מוגברת". היא הוסיפה שהעירייה פועלת בין היתר לקבע פחים ולרוקן אותם פעמיים ביום. "הדבר מביא לכך שבשעות הערב והלילה, שבהן חיות הבר פעילות, הפחים ריקים מפסולת וכך למעשה ה'מזנון' עבורם סגור", אמרה אולק. "חשוב להקפיד על הניקיון גם בכל הקשור להאכלת חתולים. העירייה אינה מתנגדת להאכלת חתולי הקהילה, אבל צריך לעשות זאת בהתאם לחוקי העזר העירוניים תוך שמירה מרבית על הניקיון, אחרת שאריות המזון שנשארו במרחב הציבורי ימשכו אליהם חזירי בר וחיות בר נוספות, כמו תנים".
5 צפייה בגלריה
שחרור חזירה לטבע
שחרור חזירה לטבע
שחרור חזירה לטבע
(צילום: ד"ר עמית דולב, רשות הטבע והגנים)
ד"ר דולב הוסיף כי "חיפה היא הדוגמה הראשונה ליישוב גדול שבו מנסים לפעול בשיטתית, מתוך רציונל לבחון מה מחפשים החזירים בעיר. בעזרת צורת חשיבה זו ניתן לבחון דרכים כיצד נמנע זאת מהם. ככל שנמנע מחיית הבר את מקורות המזון הזמינים בעיר, נקטין את המוטיבציה להיכנס לשכונות, מהסיבה הפשוטה שלא יהיה לה מה לחפש שם. בנוסף לצמצום גורמי המשיכה של החזירים לתוך העיר, הכלי המשלים הנוסף הוא חסימת נתיבי הכניסה לתוך השכונות וזאת באמצעות גידור".
האקולוגים אומרים כי השינוי בשטח כבר מורגש. אולק: "לאחרונה מתקבלות הרבה פחות פניות של תושבים על נוכחות של חזירים בגנים ציבוריים ופחות דיווחים על פחים הפוכים על ידי חזירים". ד"ר דולב הוסיף: "אינדיקציה נוספת ליעילות הפעולות שננקטות, אנחנו מקבלים מהחזירים בשטח. ליתר דיוק משתי חזירות בר שהצמדנו להן קולר עם GPS, ובאמצעותו אנו עוקבים באופן רציף אחר התנועות שהן מבצעות. מהמעקב נכון להיום עולה כי החזירות מגיעות לקרבת הגדר של שכונת הוד הכרמל, אך לא נכנסות אליה. אם הן תצלחנה לחדור, נדע בדיוק היכן נקודת התורפה ונוכל לטפל בה".
5 צפייה בגלריה
התוכנית לגידור ליד דניה ושכונות נוספות
התוכנית לגידור ליד דניה ושכונות נוספות
התוכנית לגידור ליד דניה ושכונות נוספות
(צילום: ד"ר עמית דולב, רשות הטבע והגנים)
השניים מתנגדים בתוקף לדילול חזירים. אולק: "הדרכים שבהן התחלנו מראות על יעילות, מבלי שיש הכרח לפעול באופן נרחב בדילול חזירים. העירייה החליטה שלא לדלל מתוך הבנה מדעית שהכלי הזה אינו יעיל. אני לא חושבת שדילול זה כלי יעיל, ככלי יחיד בהתמודדות עם בעיית חזירי הבר, יש מחקרים בצרפת שמראים ירידה של גיל הפוריות בעקבות ציד". ד"ר דולב הוסיף: "הכלי לטיפול בפרטים סוררים נמצא בארגז הכלים שלנו ונדע להפעיל אותו בעת הצורך, כאשר חיית הבר תהווה רמת סיכון גבוהה לשלום הציבור. אני סבור שטיפול שורש, כפי שמבצעת כיום עיריית חיפה, יצמצם מאוד הצורך בטיפול בפרטים סוררים".
לדברי אולק וד"ר דולב, גם התושבים יכולים לסייע במאבק להרחיק את חיות הבר משכונות המגורים. אולק: "בראש ובראשונה יש להקפיד על השלכת האשפה אל תוך פחי הזבל ולא לצידם, ובסיום השימוש לסגור את המכסה. כמובן שאם הפח גולש יש לדווח על כך למוקד העירוני. אל תשאירו את האשפה בחוץ, אלא רק בפח המוגן מגישה לבעלי חיים. בנוסף, יש להימנע מהאכלת חיות מחמד מחוץ לבית ולהקפיד על האכלה נכונה של חתולים במרחב הציבורי, שזה אומר להישאר עד סוף ההאכלה, לאסוף את הקעריות, לזרוק את שאריות המזון לפח ולוודא שהשטח נשאר נקי - זו האחריות של כל אחת ואחד מאיתנו".
5 צפייה בגלריה
גדרות באזור שכונות המגורים
גדרות באזור שכונות המגורים
גדרות באזור שכונות המגורים
(צילום: ד"ר עמית דולב, רשות הטבע והגנים)
5 צפייה בגלריה
הפרדה בחיפה
הפרדה בחיפה
הפרדה בחיפה
(צילום: ד"ר עמית דולב, רשות הטבע והגנים)
ד"ר דולב סיכם: "לפי המידע שמשתקף כרגע הפעילות הנעשית - היא בכוון הנכון. לשיתוף הפעולה של כל אחד מתושבי חיפה של צמצום המזון ברחובות העיר, יש חלק גדול בהצלחת התהליך".