מרכז החלל התל-אביבי
אוניברסיטת תל אביב השיקה מרכז חדש להנדסת חלל בפקולטה להנדסה. המרכז מאגד נכון לעכשיו חמישה חוקרים מתחומים מגוונים שכולם נוגעים גם לפעילות בחלל, בהם הנדסת חומרים, תורת האינפורמציה, ניווט אינרציאלי, תקשורת והצפנה קוונטית. המרכז יגדיל את פעילות בניית הלוויינים שכבר נעשית באוניברסיטה בשנים האחרונות. "עד היום בנינו ננו-לוויינים, של עד שלושה קילוגרם. עכשיו יש לנו ציוד לאינטגרציה ובדיקות של לוויינים של עד 30 קילוגרם, מה שמאפשר לבנות לוויינים עם יכולות רבות יותר, ולהוציא לפועל משימות חלל מגוונות יותר", הסביר ראש המרכז, פרופ' מאיר אריאל, בשיחה עם אתר מכון דוידסון. "בהקמת המרכז הושקעו כמה מיליוני שקלים, ובמקביל פתחנו מסלולים בתוך בתי הספר להנדסה, כך שסטודנטים להנדסת חשמל או חומרים למשל, יוכלו לקבל תואר שני במסלול שלהם עם התמחות בהנדסת חלל".
7 צפייה בגלריה
עובדים על לוויין מספר 24. מאיר אריאל (משמאל), עם נשיא אוניברסיטת תל אביב, אריאל פורת (במרכז) ועם דיקן הפקולטה להנדסה, נועם אליעז, בחנוכת המרכז להנדסת חלל, השבוע
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
חלק ניכר מהמימון של מרכז החלל מגיע ממכרזים לבניית לוויינים, שעליהם מתחרה המרכז מול חברות מסחריות. עד כה בנתה האוניברסיטה 23 לוויינים, רובם בשני המחזורים של תוכנית תב”ל – תלמידים בונים לוויינים, תוכנית שמובילה סוכנות החלל הישראלית ובמסגרתה תלמידי תיכון, בעיקר מהפריפריה, מפתחים ומשגרים לווייני מחקר זעירים. "אנו בונים עכשיו את לוויין מספר 24, לוויין בנפח 16 ליטר במסגרת מכרז של משרד הביטחון שזכינו בו, לבדיקת טכנולוגיות מסוימות בחלל", הוסיף אריאל. "זה כבר הלוויין הרביעי שאנו בונים עבורם. יש לנו שיתופי פעולה עם עוד גופים, כמו המרכז למחקר גרעיני, והשיתופים האלה מובילים לעיתים לכך שאפשר להשתמש בלוויין אחד לכמה יישומים".
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
המרשם לבריאות הנפש שלא תמצאו בבית המרקחת
“אפשר להריץ על זה את המשחק DOOM?”
לשתף את ה-DNA
אחד המאפיינים של המרכז החדש הוא הרב-תחומיות של החוקרים, וגם של כעשרים תלמידי המחקר שלהם. לצד אריאל החוקרים במרכז הם פרופ' סלבה קרילוב, פרופ’ עפר עמרני, פרופ’ רונן ורקר וד"ר ליאור מדינה. "שיתופי הפעולה הם אלה שמאפשרים לנו לרתום את ההתמחויות של כל החוקרים בשביל להיות תחרותיים במכרזים, ולפתח מוצר עבור הלקוחות שלנו. המרכז גם מאפשר לסטודנטים להתנסות בעבודת חלל מעשית. אנו שואפים שהתוצר של המחקר שלהם תמיד יהיה חלק מלוויין אמיתי, שטס לחלל", ציין אריאל. "חוץ ממכרזים, מקור מימון חשוב של מחקרים אקדמיים הוא מענקי מחקר, בהם מענקים בינלאומיים, אבל קשה מאוד לזכות בהם כיום. מחרימים אותנו בלי להגיד את זה, ואנו מרגישים את זה חזק מאוד בשנתיים האחרונות".
מנסים להתאושש מהפיצוץ
חברת בלו אוריג'ין אומרת כי תחדש את השיגורים של טילי ניו גלן עוד השנה, למרות הנזק הכבד שנגרם לכן השיגור שלה בקייפ קנוורל בפיצוץ טיל בסוף השבוע שעבר. הטיל התפוצץ בעת ניסוי הנעה סטטית, שבו מפעילים את המנועים לבדיקה על הקרקע. איש לא נפגע, אך לכן השיגור וסביבתו נגרם נזק רב. עם זאת, מנכ"ל בלו אוריג'ין, דייב לימפ (Limp), כתב בציוץ ביום שלישי השבוע כי לא נגרם נזק למיכלי התדלוק הסמוכים לכן השיגור, וגם לא למגדל המים שמזרים את מי הקירור בעת שיגור טיל. הוא הוסיף כי טילים אחרים של החברה שהיו במבנה ההרכבה הסמוך גם נראים במצב טוב. לימפ כתב עוד כי החברה לא תבנה מחדש את רכב ההובלה ששימש להעברת הטיל מבניין ההרכבה לכן השיגור, משום שכבר ממילא התחילה לפתח מערכת הובלה אחרת, ותמשיך בפיתוח הזה.
הטיל של בלו אוריג'ין מתפוצץ בעת השיגור
(צילום: לפי סעיף 27 א')
מנכ"ל בלו אוריג'ין התייחס גם לשמועות כי החברה תוותר על השיגורים הבאים של טילי ניו גלו מהדגם הנוכחי, בעלי שבעה מנועים בשלב הראשון ושניים בשלב השני, ותאיץ את פיתוח הטילים הגדולים יותר (תשעה וארבעה מנועים בהתאמה) ואת פיתוח כן השיגור שמיועד להם, במקום לשקם את הכן שניזוק בשיגור. הוא הדגיש כי ייצור הטילים מהדגם הנוכחי מתקדם בקצב טוב, ויימשך כך, וכי הטילים שהם מייצרים יאוחסנו עד השיגור. הוא הבטיח כי "נטוס שוב לפני סוף השנה הנוכחית".
מי שנשמע פחות אופטימי היה ראש נאס"א, ג’ארד אייזקמן (Isaacman), שסייר עם לימפ ובכירי בלו אוריג'ין באתר הפיצוץ בתחילת השבוע. "גם אם מתקדמים בקצב מהיר, התיקון ייקח פרק זמן רציני", אמר אייזקמן בראיון לרשת CNBC. רק בשבוע שעבר הכריזה סוכנות החלל כי חברת בלו אוריג’ין זכתה במרכז לביצוע משימת Moon Base 1, לשיגור נחתת הירח הלא מאוישת שלה, בלו מון מארק-1, לירח עוד השנה. כמו כן היא זכתה במכרזים להנחית על הירח שני כלי רכב שמפתחות חברות אחרות. שלוש המשימות מיועדות לביצוע בטילי ניו גלן, שכרגע אין להם כן שיגור פעיל. החברה בונה כן שיגור נוסף לניו גלן בבסיס החלל ונדנברג בקליפורניה, אבל העבודות שם עדיין בשלבים מוקדמים יחסית. משימות הנחתת כלי הרכב מתוכננות ל-2028, וזה נמצא "בתחום הזמן האפשרי, מבחינת לוח הזמנים לתיקון כן השיגור", אמר אייזקמן. לעומת זאת, לוח הזמנים למשימה הקרובה מציב את בלו אוריג’ין ב"ארץ הפלקון הבי", אמר אייזקמן, בהתייחסות לטיל השיגור הכבד של חברת ספייס אקס. "כשמדברים על טילים כבדים ממש יש את אלה של ספייס אקס ובלו אוריג’ין, וברור שלאחד מהם חסר כן שיגור כרגע".
בלו אוריג'ין עדיין לא פרסמה מה גרם לפיצוץ, אך מומחים מעריכים כי תקלה באחד המנועים גרמה בסופו של דבר להתלקחות הטיל. מדובר במנועים שנחשבים אמינים יחסית, BE-4 של בלו אוריג'ין, שכבר שיגרו בהצלחה שלושה טילי ניו גלן, ומותקנים גם בטילי וולקן של חברת ULA. סביר להניח שהחברה תמצא את התקלה ותקבל אישור לשגר שוב טילי ניו גלן, רק שכרגע אין לה מאיפה לשגר אותם.
ספייס אקס ובלו אוריג'ין מתחרות זו בזו כרגע על פיתוח החללית המאוישת הראשונה שתנחית בני אדם על הירח במסגרת תוכנית ארטמיס של נאס"א. השיגור של בלו מון מארק-1, שהוא גירסה מוקטנת של רכב הנחיתה המאוישת של החברה, הוא צעד חשוב בדרך להשגת היעד הזה, ויהיה מעניין לראות אם בלו אוריג'ין אכן תבקש לשגר את החללית שלה בטיל של החברה המתחרה, וכיצד תגיב ספייס אקס לבקשה כזו, אם תגיע.
החברה השווה טריליונים
חברת ספייס אקס זכתה במכרז של יותר מארבעה מיליארד דולר של חיל החלל האמריקני לפיתוח לווייני מעקב לזיהוי טילים ואיומים אוויריים אחרים. רשת הלוויינים תהיה חלק ממערך "כיפת הזהב" שמיועדת לספק הגנה אווירית לארצות הברית, ובחיל החלל מתכננים להתחיל להפעיל את מערכת לווייני הזיהוי כבר בשנת 2028. ספייס אקס אמורה לקבל 4.19 מיליארד דולר על פיתוח הלוויינים. בהודעה לא נאמר כמה לוויינים צפויים להיות במערך הזה.
בשבוע שעבר זכתה ספייס אקס במכרז של יותר משני מיליארד דולר להקים עבור חיל החלל רשת של לווייני אינטרנט מאובטחים, שאפשר העברה מהירה וחשאית של מידע בין מערך זיהום האיומים למערכי היירוט.
7 צפייה בגלריה
החברה שלו צפויה להיות שווה קרוב לשני טריליון דולר, וגם ההון האישי שלו יזנק. אילון מאסק, המייסד והמנכ"ל של ספייס אקס, אילון מאסק, בכינוס בפריז ב-2023
(צילום: Frederic Legrand - COMEO/Shutterstock)
שתי הזכיות מגיעות כשספייס אקס נערכת להנפקה ראשונה בבורסה, שצפויה להיות ההנפקה הגדולה בהיסטוריה. השבוע דיווחה החברה כי בכוונתה להנפיק 555,555,555 מניות במחיר של 135 דולר למניה, ולגייס 75 מיליארד דולר בהנפקה. מדובר בהנפקה של חמישה אחוז ממניות החברה, כך שלפי הערך הזה שווי החברה עומד על כ-1.77 טריליון דולר. לקראת ההנפקה מיזג מאסק את ספייס אקס עם חברת הבינה המלאכותית שלו XAI, בהצהרת כוונות להסתער על תחום הקמת מרכזי הנתונים בחלל.
שבו בשלום לבסיסם
שלושה אסטרונאוטים סינים שבו מתחנת החלל הסינית טיאנגונג בסוף השבוע שעבר, לאחר משימה של 210 ימים בחלל. ז'אנג לו (Zhang), וו פיי (Wu) וז'אנג הונגז'אנג (Zhang) שוגרו לתחנה בסוף אוקטובר 2025. משימתם הוארכה בחודש לאחר שהתגלה סדק בחלון החללית שהביאה את הצוות שקדם להם. הצוות הזה חזר בחללית שלהם, והם נשארו זמן מה בלי חללית מילוט, עד שתאגיד החלל הסיני שיגר את החללית שיועדה למשימת שנז'ו 22 בלי צוות. כעת שלושתם שבו בה בשלום, והצוות שהגיע להחליפם קיבל את המספר 23. אחד משלושת אנשי הצוות החדש צפוי להישאר בחלל שנה שלמה, אך הסינים טרם החליטו מי מהם זה יהיה.
7 צפייה בגלריה
חזרת האסטרונאוטים הסינים מתחנת החלל הסינית טיאנגונג. מימין לשמאל: ז'אנג הונגז'אנג, ז'אנג לו ווו פיי
(צילום: CNS/AFP)
שיגור בהפתעה
סין שיגרה בהצלחה את הטיל החדש לונג מרץ' 12B לטיסת בכורה. הטיל דומה מאוד לפלקון 9 של ספייס אקס, והשלב הראשון שלו אמור להיות רב פעמי ולחזור לנחיתה אנכית מבוקרת, בדיוק כמו המקור האמריקני. אך בשיגור השבוע לא ניסה תאגיד החלל הסיני הלאומי (CASC) להנחית את השלב הראשון. השיגור מבסיס החלל ג’יקוואן במדבר גובי נעשה במפתיע, בלי פרסום התרעה על סגירת המרכב האווירי כמקובל. הפתעה נוספת הייתה שכבר בשיגור הבכורה הטיל נשא לחלל שני לוויינים, חלק מרשת קיאנפאן – מערך לווייני התקשורת לאספקת אינטרנט מהחלל, הגירסה הסינית לרשת סטארלינק של ספייס אקס. תאגיד CASC דיווח כי הלוויינים הוצבו בהצלחה במסלול קוטבי נמוך סביב כדור הארץ.
לונג מרץ' 12B הוא תאום כמעט זהה של 12A, ששוגר לטיסת בכורה בשנה שעברה, ונכשל בניסיון להנחית את השלב הראשון. ההבדל העיקרי הוא שה-12A מונע במתאן, כמו סטארשיפ, בעוד 12B מונע בדלק סילוני (קרוסן) כמו פלקון 9. נוסף על התאגיד הממשלתי כמה חברות סיניות מפתחות טילים דומים, בהן Landspace, שהטיל שלה, ז'וקווה-3, שוגר לטיסת בכורה בסוף השנה שעברה, אך השלב הראשון שלו התפוצץ בניסיון הנחיתה. גם החברות קאס ספייס, גלקטיק אנרג’י ודיפ בלו נמצאות בשלבי פיתוח של טילים דומים, בעלי שלב ראשון רב-פעמי.
הצדק וההלם
החלל מלא חלקיקים שנעים במהירות עצומה, אך השאלה איך בדיוק הם מאיצים למהירות כזו עדיין לא קיבלה מענה מספק. ניתוח נתונים של החללית ג'ונו, שמקיפה את כוכב הלכת צדק, מספק ראיות תצפיתיות ראשונות שתומכות במודל התיאורטי המסביר כיצד זה קורה.
כשכוכב לכת נע בחלל, נוצרים גלי הלם באזור המפגש בין האטמוספרה שלו לרוח השמש – שטף החלקיקים והקרינה שנפלט מהכוכב. הפיזיקאים מכנים אותם גלי הלם קדמיים, משום שהם מזכירים את הגלים שנוצרים בקדמת ספינה, כשתנועתה דוחפת מים. בגלי הלם "רגילים", למשל כשמטאוריט נכנס לאטמוספרה של כדור הארץ, החלקיקים בתווך שבו נוצר הגל נדחקים ומתנגשים, והתווך – בדוגמה הזו האטמוספרה – מתנהג כמו נוזל מבחינה פיזיקלית. בחלל, לעומת זאת, גלי ההלם נוצרים במפגש בין חלקיקים במצב של פלזמה בצפיפות נמוכה מאוד, כך שאין כמעט התנגשויות של חלקיקים. גל ההלם לא נוצר מההתנגשויות בין החלקיקים עצמם, אלא בין שדות מגנטיים וחשמליים של הפלזמה. חוקרים סבורים כי גלי הלם כאלה, נטולי התנגשויות חלקיקים, הם המקום שבו אלקטרונים וחלקיקים אחרים מואצים למהירות קרובה למהירות האור, אך עד כה לא היתה אפשרות לבחון את זה בפועל.
7 צפייה בגלריה
מבני הפלזמה הארעיים בחלק שלפני חזית גל ההלם מאיצים את החלקיקים בכיוון החץ
(איור: מתוך כתב העת Nature)
החוקרים, בהובלת סבאס רפטיס (Raptis) מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארצות הברית, השתמשו במדידות שעשתה החללית ג'ונו, שמקיפה את כוכב הלכת צדק מאז 2016. החללית מדדה את זרמי החלקיקים כשעברה בתוך גל ההלם הקדמי של צדק. החוקרים ניתחו את הנתונים ומצאו כי באזור קדמי עוד יותר, לפני גל ההלם העיקרי, נוצרים מבני פלזמה קצרי מועד, שנעלמים במהירות, והם שמאיצים את החלקיקים למהירות קרובה למהירות האור. עד כמה היא קרובה? החוקרים השוו את הנתונים מצדק למדידות על מהירות הקרינה מכוכבי לכת אחרים, והגיעו למסקנה שהמהירות תלויה בגודל גל ההלם הקדמי, שבתורו תלוי בגודל הגוף שיוצר אותו. במאמר בכתב העת Nature החוקרים כותבים כי מנגנון ההאצה הזה יכול להסביר גם את האצת החלקיקים במערכות אחרות, מלידת כוכבים ועד פיצוצי סופרנובה, ולעזור להבין טוב יותר תופעות רבות.
