השנה האזרחית שחלפה התאפיינה בלחימה ממושכת בחזיתות רבות. במקביל, המשיכו החדשות להגיע גם מהזירה הסביבתית. משיקום האזורים שנפגעו במלחמה, דרך מינים פולשים ובעלי חיים בסכנת הכחדה ועד שובו של טראמפ, לפניכם הסוגיות הסביבתיות הבוערות בארץ ובעולם ב-2024.
ינואר: הנזקים שגרמה גרטה
אחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ביקרה גרטה טונברג, פעילת האקלים המפורסמת, את פעולות ישראל במלחמה. על רקע התבטאויותיה, בדקו עמותת "צלול" וחברת "גיאוקרטוגרפיה" כיצד הציבור הישראלי תופס את המאבק שהיא מובילה. הם מצאו שיותר מרבע מהישראלים שינו לרעה את דעתם על חשיבות המאבק במשבר האקלים.
גרטה היא אומנם "פרזנטורית" של המאבק במשבר האקלים, אולם מתברר שבישראל היא דווקא פוגעת בו. את נקודת האור אפשר למצוא ביוזמות סביבתיות שבעת המלחמה הובילו לצמצום השימוש בכלים חד-פעמיים בצה"ל – בקצב הזה, אולי בסוף גרטה תצטרף לכוחותינו.
פברואר: חקלאות משוקמת, חקלאות מקיימת
המחסור בידיים עובדות בחבל תקומה מאיים על התוצרת החקלאית, סחף הקרקע פוגע בפוריות האדמה, שטחים חקלאיים הופקעו למטרות הלחימה והסכנה לביטחון התזונתי התגברה בשל האיום על שרשראות האספקה של מזון מיובא. אז איך משקמים את החקלאות בעוטף בדרך סביבתית שתועיל גם לטבע וגם לאדם? חוקרים ישראלים מציעים את שיטת דו-גידול, שבמסגרתה גדלים יחד עצים וגידולי שדה. גיוון גידולים יפרה את הקרקע ויספק חלופות מזון בריאות ואיכותיות יותר לציבור.
נוסף על כך, בחודש זה קיבלו 22 פעילי ופעילות סביבה את התואר "אנשי הסביבה" של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, בהוקרה על תרומתם להפיכת ישראל והעולם למקום ירוק יותר.
מרץ: בשורת המים והמגורים הירוקים
לכבוד יום המים הבין-לאומי, חשף מאמר מיוחד את ההזדמנות של ישראל להפיץ את בשורת המים בעולם. הביקוש למים הולך ועולה בעוד ההיצע שלהם הולך ויורד, ולכן יש חשיבות למומחיות הישראלית בניהול משאבי מים.
נוסף על כך, מחקר ישראלי חדש חשף את התרומה לבריאות של סביבה ירוקה. קבוצת החוקרים בדקה את נתוני המגורים והתחלואה של כמעט מיליון ישראלים, וגילתה שסביבת מגורים ירוקה מפחיתה את סיכויי התחלואה במגוון סוגים של סרטן: סרטן השד, הערמונית, שלפוחית השתן, העור (מלנומה) וסרטן הריאות.
אפריל: חשבון פשוט – פחות בזבוז, יותר אוכל
תעשו כבוד לצמבו"ז, ראשי התיבות המגניבים והחשובים של צמצום בזבוז מזון. התופעה קיבלה תשומת לב מוגברת בגלל השפעות המלחמה על זמינות המזון שלנו. גם ללא קשר למצב הביטחוני, יותר מדי מזון נזרק לפח ומסכן את הביטחון התזונתי. צמצום הבזבוז יכול להתרחש בכל שלבי הייצור – מהחקלאי ועד לצלחת – והוא יהיה טוב למשאבי הטבע, לבריאות ולכיס.
מאי: אופנה מאכזבת
המט גאלה, טקס גיוס הכספים למכון התלבושות של מוזיאון המטרופוליטן לאומנות בניו יורק, הוא אחד האירועים הנוצצים של השנה. הבעיה היא שבין כל הנוצץ מופיע לא זהב, אלא פלסטיק שממלא את התלבושות. בטקס השנה הייתה האכזבה קשה במיוחד כי התלבושות המהודרות אמורות היו להיות מבוססות על אופנת וינטג' מקיימת. עולם האופנה ממשיך לזהם את הסביבה, אבל זה לא אומר שאי אפשר לצרוך באופן מקיים יותר באמצעות רכישת מוצרי יד שנייה, מיחדוש וצמצום רכישות. רק בלי נצנצים, או פלסטיק...
יוני: פחות זוחלים ופחות פרחים
לפי דו"ח המארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע), מידרדר מצבם של הזוחלים בארץ. לפי ההערכות, כמחצית ממיני הזוחלים בישראל מצויים בסכנת הכחדה. בחלק מהמקרים מדובר במינים שלא חיים בשום מקום אחר בעולם, כך ששיקום האוכלוסייה לא יתאפשר בעזרת "ייבוא" מחו"ל: זה באחריותנו.
יכול להיות שמרוב עצים לא רואים את ה...כלניות? מחקר שנערך עוד לפני פרוץ המלחמה עסק בהשפעה של עצי אקליפטוס על צמיחת כלניות בנגב המערבי. המחקר מצא שהצל מהעצים פוגע בפוטוסינתזה שחשובה לצמיחת הכלניות, ושהעלים היבשים של האקליפטוס, שנושרים לקרקע, משחררים חומר כימי שמעכב את הגדילה של הכלניות בפרט ושל צמחייה בכלל. בתקווה לשיקום וללבלוב, חוקרים שירצו לעקוב אחר שיקום יערות שנפגעו במלחמה, יוכלו לעשות זאת בעזרת פיתוח חדש שמשתמש בצילומי לווין.
יולי: על ציפורים, שבלולים ויערות
הציפור מיינה היא מין פולש רועש ואגרסיבי שתפוצתו בישראל במגמת התרחבות. טיפול סביבתי במינים פולשים – שמפרים את המערכת האקולוגית המקומית – הוא אתגר לא פשוט. קן חכם, שמונע את התפתחות ביצי המיינה טרם הבקיעה, יכול לספק פתרון שלא כולל פגיעה פיזית בציפורים אלו. בנגב קיימים שבלולים שמהנדסים את הסביבה, ושחשובים למערכת האקולוגית – לא סתם הקדיש להם חוקר המדבר פרופ' משה שחק, שזכה בפרס מפעל החיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, את זכייתו. ואם כבר שינויים שנובעים מאתגרים במערכות אקולוגיות, שיקום יער בארי בצל המלחמה יאפשר לשמור על הטבע בחבל תקומה.
אוגוסט: הטורף המציל והאור הפוגע
שיעור מפתיע שניתן ללמוד ממחקר ישראלי חדש הוא שהצבי הארץ-ישראלי מעדיף לחיות באזור שבו יש זאבים כי הם מרחיקים ממנו טורפים אחרים. הזאבים מתחרים בתנים על מזון וטורפים את גורי חזירי הבר, וכך מדללים את האוכלוסיות שלהם – דבר שעוזר לצבי הארץ-ישראלי.
זה שירות חשוב לטבע, כי התן הוא מין מתפרץ שמתרבה במהירות בגלל פעילות אנושית ומפר את האיזון בבית הגידול. כלומר, טורפי על כמו הזאבים נחוצים לתפקודן התקין של מערכות אקולוגיות. בינתיים בדרום הארץ, מחקר שנערך על דגים בשונית האלמוגים באילת חשף שאור מלאכותי פוגע בדגי השונית. המחקר מצא שזיהום אור פוגע במשך ובאיכות השינה של הדגים, ושמדיניות תכנון מושכלת תוכל למזער את הפגיעה בטבע ובפרט גם בדגי השונית.
ספטמבר: הוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה
פרופ׳ רונלד מיטשל מאוניברסיטת אורגון, מומחה לפוליטיקה סביבתית, היה אחד הדוברים המרכזיים בוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה שהתקיימה בחודש זה. בריאיון מיוחד הוא דיבר על ההזדמנויות האקלימיות שמלחמות מספקות, בפרט בבנייה מחדש של תשתיות. ״לעתים קרובות אסונות אלו מובילים לשחקנים חיצוניים שנותנים לקהילה יותר גישה למשאבים פיננסיים, חומריים ואינטלקטואליים שיכולים לעזור לקהילה לעבור למסלול בר-קיימא, שמותאם ועמיד יותר לאקלים״. תקווה נוספת לגבי העתיד בישראל הוא מחקר חדש שהוצג גם הוא בוועידה, בנושא חינוך יער. המחקר הדגים שהלימוד בטבע תורם לדימוי העצמי של ילדים, למיומנויותיהם ואפילו לחיי הקהילה כולה.
לפי דוח שבחן את תקופת כהונתו של הנשיא ביידן בהיבטים אקלימיים, התקדמה ארצות הברית לעבר מקורות אנרגיה שפולטים פחות גזי חממה בזכות השקעות גדולות. כתוצאה מהן, פליטות הפחמן צפויות לרדת בעשור הקרוב, אולם קצב הירידה נמוך מהיעדים של הסכמי פריז.
אוקטובר: עפים על העופות
אוהבים לשמוע ציוצי ציפורים? מחקר ישראלי ניסה לפענח את מנגינות הציוצים וחשף את מורכבות התקשורת בין ציפורים. מתברר שאוכלוסיות שונות של בולבול צהוב-שת, מאזור הצפון ומאזור ירושלים, חולקות יחידות בסיס ("הברות") דומות בשפתן, מה שמרמז על רכיב גנטי בשפה. אולם, כמו אצל בני האדם, בכל מקום יש גם השפעה תרבותית, והתוצאה היא שפות שונות.
ואם כבר מדברים על תקשורת ועופות, במרכז האקלום באגמון החולה, שמטפל בחיות הבר, עוקבים אחר תהליכי התאוששות של בזים פגועים. בעזרת משדרים המחוברים לעופות בסוף תהליך השיקום, "אנחנו יכולים להיעזר בנתונים שמתקבלים מהשטח כדי לטפל בצורה טובה ומותאמת יותר", אומרת ד"ר נדלר-ולנסי, וטרינרית ומנהלת מרכז האקלום.
נובמבר: חודש של הכרעות
במהלך חודש זה נערכה בבאקו ועידת האקלים של האו"ם (COP 29) שבה דנו על מנגנונים בין-לאומיים למימון המאבק במשבר האקלים ועל החמרת היעדים להפחתת פליטות גזי החממה. "המדינות הפגיעות ביותר לשינויי האקלים דורשות מענה דחוף ויעיל יותר", כותב השגריר גדעון בכר, השליח המיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ, על השפעותיו ההרסניות של משבר האקלים.
אחד הגורמים שיעצבו את המענה למשבר האקלים יהיה נשיא ארצות הברית החדש-ישן, דונלד טראמפ, שנבחר בנובמבר. בחירתו מחדש מדאיגה את אנשי הסביבה לאור פעולותיו בעבר. משבר סביבתי נוסף שהאנושות מנסה לפתור הוא השימוש בפלסטיק מזהם: נציגים מ-175 מדינות, בהן ישראל, נפגשו בדרום קוריאה בניסיון לגבש את אמנת הפלסטיק הבין-לאומית בתקווה שזו תגביל את הנזק ותגמול אותנו משימוש בכלים חד-פעמיים.
דצמבר: בירה נגד חרדה?
חרדה אקולוגית היא פחד שמופיע בתגובה לאיומים סביבתיים. התחושה מלווה בחוסר אונים ובתסכול לנוכח מצב הסביבה, האקלים, הזיהום ועוד. בעקבות סקר שהראה כמה נפוצה החרדה האקולוגית בארצות הברית (64 אחוז בקרב מבוגרים, 81 אחוז בקרב סטודנטים), מציעה ד"ר גל חגית קרסו רומנו כיצד להתמודד עם המצב: עשייה סביבתית קבוצתית כמו ניקיון קהילתי וחינוך סביבתי. תשמחו לגלות שגם אם הסביבה תשתנה, יכולים לצאת מכך גם דברים טובים. עם השינויים הסביבתיים והשפעתם על בתי הגידול, נוצרו טעמי בירה חדשים, אז שתו משהו עם הקהילה שלכם!
ומה לגבי 2025?
כבר בתחילת השנה החדשה דונלד טראמפ יחזור לבית הלבן. ממשלו החדש יכלול מכחישי אקלים בעמדות מפתח, וכשמדובר במעצמה גדולה כמו ארצות הברית – הדבר עלול לפגוע במאבק העולמי במשבר האקלים. לפי השירות המטאורולוגי הבריטי, כמו בשנה שחלפה – גם ב-2025 יש אפשרות שההתחממות הגלובלית תביא לטמפרטורה שגבוהה במעלה וחצי מהטמפרטורה בימי המהפכה התעשייתית. יחד עם התפתחויות אלו, בישראל יימשך שיקום הצפון והדרום, ואנחנו נמשיך לייחל לשנה שקטה וירוקה יותר, שבה כולם בבית.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודהה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
