ההשפעה המתמשכת וההרסנית של האנושות על הסביבה הטבעית, על מרכיביה החיים והדוממים ועל המערכות האקולוגיות והאקלים, הובילה בעשורים האחרונים לקריאה להגדיר תקופה גאולוגית חדשה: האַנְתְרוֹפּוֹקֶן - עידן האדם. לאורך השנים עלו גם הצעות שונות לשמות פופולריים יותר, שמתאימים לתקופתנו הנוכחית ויכולים לשקף את הגורמים המרכזיים שעיצבו את המצב, למשל הקַפִּיטָלוֹקֶן. אבל עכשיו, אחרי שנשיא ארה"ב הישן-חדש דונלד טראמפ שב לחדר הסגלגל בבית הלבן עם אג'נדה שמבקשת למחוק כל מה שירוק, נדמה שאין מתאים יותר מלהכריז על הטְרַאמְפּוֹקֶן.
"אני לא חושב שהפלסטיק ישפיע על הכרישים בזמן שהם טורפים באוקיינוס"; אי אפשר "לשים אנשים לפני דגים"; צריך "לשחרר את האנרגיה האמריקנית" ו"לקדוח, מותק, לקדוח (Drill, Baby, Drill)"; אלו מקצת הפנינים האחרונות של טראמפ בנוגע לענייני סביבה.
טראמפ אמנם ידוע כמכחיש אקלים וכמי שמבטל את דרישות איכות הסביבה, והאג'נדה האנטי-סביבתית שלו בלטה בקדנציה הקודמת והתעצמה בקמפיין האחרון. אולם ברגע שהחלה הקדנציה הנוכחית נדמה שכל אלו הגיעו לרתיחה, תרתי משמע, וטראמפ מבקש לשנות סדרי עולם.
כבר בנאום ההכתרה שלו טראמפ הכריז על "מצב חירום אנרגטי", והתחייב להרחיב את קידוחי הנפט והגז של ארה"ב ולהחזיר את תעשיית המכוניות האמריקניות זוללות הדלק לימי תפארתה. הוא גם התחייב לבטל תקנות לעידוד מעבר לכלי רכב חשמליים, וציווה למחוק כל התייחסות להתחממות הגלובלית באתרי הסוכנויות הלאומיות.
מיד כשטראמפ נכנס לתפקיד הוא פרש, שוב, מהסכם פריז להפחתת פליטות גזי חממה. בין עשרות הצווים הנשיאותיים שחתם עליהם הנשיא כבר ביום הראשון לכהונתו הבטיח "לשחרר את האנרגיה האמריקנית", ולבטל תקנים שנועדו לקדם שימוש במוצרים יעילים יותר שחוסכים אנרגיה ומים, ממדיחי כלים, מקררים ומכונות כביסה ועד ראשי מקלחות והתקנים לחסכון מים בשירותים.
טראמפ איים בעבר על האמצעים להפחתת מים במקלחת וטען שזרימת המים הנמוכה פוגעת בשיערו ה"מושלם", לדבריו, ועכשיו הוא מקיים.
צו נשיאותי אחר של טראמפ בשם "אנשים לפני דגים" הנחה את הסוכנויות הפדרליות להסיט יותר מים מצפון קליפורניה לדרום קליפורניה, אזור שסובל מבצורת וידע רק לאחרונה שריפת ענק. על פי הצו הנשיאותי, התפשטות השריפה האימתנית וההרסנית בלוס אנג'לס נגרמה בשל "הפסקת מים קטסטרופלית" בדרום, שמקורה בהגנות על דג הדלתא סמלט הנתון בסכנת הכחדה בצפון קליפורניה, שטראמפ כינה לאחרונה "דג חסר ערך למעשה".
זאת ועוד, טראמפ עוסק בקטנות כבגדולות. רק לפני כמה ימים הוא חתם על צו נשיאותי נוסף, שמטרתו להפסיק את השימוש בקשיות נייר במקום קשיות פלסטיק, והכריז: "קשיות נייר לא עובדות. חוזרים לפלסטיק". גם המכס שהטיל על יבוא אלומיניום מאיים להגביר את יצור בקבוקי הפלסטיק למשקאות במקום פחיות שניתנות למחזור.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןהמדיניות הסביבתית בטראמפוקן מתמקדת בצמצום הרגולציה הסביבתית, קידום דלקים מאובנים וביטול יוזמות הקשורות להתמודדות עם משבר האקלים. היא מקדמת צמיחה כלכלית על פני הגנה על הסביבה, מקדשת כסף, כוח וכבוד ומבוססת על פייק ניוז. צעדים אלו משפיעים גם על המדיניות הגלובלית והמהלכים הבינלאומיים בתחום הסביבה, ועלולים להוביל לעליה בפליטות גזי החממה עד כדי חצייה של נקודת האל-חזור האקלימית, שבה לא נוכל להשיב את האקלים לקדמותו ושינויי האקלים יניעו ויאיצו את עצמם.
הרטוריקה של התקופה הזו מנרמלת את הספקנות לגבי שינויי האקלים ואת הכחשת האקלים, ומשפיעה על דעת הקהל והשיח הפוליטי, והחשש הוא שהמדיניות האנטי-סביבתית תהפוך לנורמטיבית וקבועה. אך מעל לכל הטראמפוקן מגדיר מחדש את יחסי הגומלין בין האנושי לטבעי, במנוגד לכל העובדות המדעיות ולשינויים הגדולים שאנחנו חווים לנגד עינינו. שינויי האקלים, הזיהום של הסביבה ואובדן המגוון הביולוגי מאימים על הסדר העולמי, על אורחות החיים ועל החיים עצמם, אבל כל אלו לא מעניינים את מנהיג המעצמה הגדולה בעולם, ובקיצור: ברוכים הבאים לטראמפוקן.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
