צוות מחקר בינלאומי חקר לראשונה כיצד סכסוך אלים ומתמשך בין מדינות משפיע על התנהגותן של חיות בר. באמצעות מצלמות שמוקמו בשטח, תיעדו החוקרים כיצד הפלישה הרוסית לאוקראינה והכיבוש של "אזור ההדרה של צ'רנוביל", השפיע על פעילותם של בעלי החיים באזור.
שועל אדום ליד העיר צ'רנוביל בשנת 2022
(צילום: Kateryna Korepanova)
ניתוח הנתונים מראה כי איילים אצילים, איילי הכרמל, שועלים וחזירי בר התאימו את פעילותם ביום ובלילה ללחימה בתקופה זו. הצוות, בראשות ד"ר סוויטלנה קודרנקו וד"ר מרקו הויריך מאוניברסיטת פרייבורג – המתמחים בשימור חיות הבר ואקולוגיה – פרסם את ממצאיו בכתב העת Science. "דפוסי הפעילות היומית של יונקים, ובמיוחד פעילותם הלילית, השתנו במהלך הסכסוך האלים שהתעצם. ממצא זה מצביע על טרנספורמציה רחבה יותר של אזור ההדרה של צ'רנוביל – ממערכת אקולוגית שהתאוששה מאסון הכור בהיעדר הפרעה אנושית, לשטח קרב ששינה לגמרי את התנהגות חיות הבר", אמר ד"ר הויריך.
שועל שתועד באזור הדרה של צ'רנוביל בשנת 2020
(צילום: Frankfurt Zoological Society & Chornobyl Radiation and Ecological Biosphere Reserve/Wild Polissia Program (camera trap))
איילי הכרמל רועים באזור ההדרה של צ'רנוביל
(צילום: Svitlana Kudrenko)
אזור ההדרה של צ'רנוביל משתרע על שטח של 2,600 קילומטרים רבועים. בעקבות האסון הגרעיני והזיהום הרדיואקטיבי בשנת 1986, רוב האזור הוכרז כשמורה ביוספרית. "הנוכחות האנושית המינימלית באזור הגבירה את שגשוג אוכלוסיות חיות הבר והובילה ליישוב מחדש של האזור על ידי מינים שנכחדו באופן מקומי לפני האסון – כמו דובים חומים ושונרים – או כאלה שנמצאו רק במספרים קטנים, כמו אייל קורא, אייל אציל (הקרוי גם אייל אדמוני), חזיר בר וזאב אפור", הסבירה ד"ר קודרנקו, שערכה את המחקר כחלק מהדוקטורט שלה באוניברסיטת אלברט לודוויג בפרייבורג. בנוסף, גם אוכלוסיית סוסי פז'בלסקי הנתונה בסכנת הכחדה והביזון האירופי הוחזרו לאזור האסון מאז שנות ה-90.
מבט אווירי על אזור ההדרה של צ'רנוביל, המשתרע על שטח של 2,600 קילומטרים רבועים. בעקבות האסון הגרעיני של 1986 והזיהום הרדיואקטיבי שנגרם כתוצאה מכך, חלק ניכר מהאזור הוכרז כביוספרה ושמורת טבע
(צילום: Kateryna Korepanova)
מפה זו מציגה את אזור המחקר בתוך החלק האוקראיני של אזור ההדרה של צ'רנוביל. נקודות חומות בהירות מציינות את מיקומן של 25 המצלמות שהיו פעילות בשנת 2021, ונקודות שחורות מציגות את מיקומן של 31 המצלמות שהיו פעילות הן בשנת 2021 והן במהלך הכיבוש הרוסי בשנת 2022
(איור: Svitlana Kudrenko)
כוחות רוסיים כבשו את אזור הנדרה של צ'רנוביל במשך 36 ימים, מ-24 בפברואר עד 1 באפריל 2022. מאז 2021, חוקרים עקבו אחר אוכלוסיית השונרים שחיה באזור באמצעות מצלמות שמוקמו בשטח. לאחר סיום הכיבוש, הצוות הבין כי טרגדיית המלחמה סיפקה הזדמנות לשאול שאלת מחקר חדשה: כיצד הגיבו חיות בר להתפתחות המלחמה? לאחר נסיגת הכוחות הרוסיים, הצליחו החוקרים לאסוף נתונים מ-31 מצלמות, בסיוע כוחות אוקראינים חמושים, שפינו מוקשים ואבטחו את האזור.
המצלמות, שהופעלו על ידי חיישני אינפרה-אדום, תיעדו תמונות ברצף בין 19 בינואר ל-6 במאי 2022 – כלומר לפני, במהלך ואחרי הכיבוש הרוסי. כבסיס לניתוח שלהם, החוקרים השוו נתונים אלה לצילומים מהשנה שלפני הפלישה, בין 19 בינואר ל-21 במרץ 2021. החוקרים ניתחו את עוצמת הסכסוך בהתבסס על ראיונות, כולל עם עובדי תחנת הכוח הגרעינית. הם דירגו אירועים כגון שיירות צבאיות, ירי חי, תקיפות אוויריות והפגזות ארטילריות בסולם מ-0 עד 10. "לקחנו בחשבון גם גורמים אחרים, כגון משקעים, קרבה לכבישים או אזורים עם נוכחות אנושית קבועה, ואנומליות תרמיות כגון הפצצות או שריפות יער", הסבירה ד"ר קודרנקו.
חסידות שחורות ואנפה אפורה נחות על מבני מתכת בבריכת הקירור לשעבר של תחנת הכוח הגרעינית של צ'רנוביל בשנת 2020
(צילום: Kateryna Korepanova)
חוקרים באזור ההדרה של צ'רנוביל בשנת 2025, לאחר הפלישה הרוסית
(צילום: Denys Vyshnevskyi)
מסכות גז נותרו מאחור לאחר פינוי צ'רנוביל בשנת 1986
(צילום: Kateryna Korepanova)
באמצעות הנתונים שנאספו, החוקרים בחנו את דפוסי ההתנהגות של 11 מיני בעלי חיים. "בתחילה הנחנו שבתגובה להפרעות הנגרמות על ידי המלחמה, בעלי חיים יהפכו ליליים יותר, זהירים יותר, ויימנעו ממקומות עם נוכחות אנושית מתמדת. התנהגות כזו כבר תועדה, והנחנו שהיא תתעצם במהלך הקרבות", הוסיפה ד"ר קודרנקו.
זה היה נכון רק לגבי חלק מהמינים שנבדקו, אולם מחברי המחקר הבחינו גם בהתנהגויות ספציפיות למין שסטו מההנחות הקודמות: צבאים אצילים ושועלים מצויים (הקרויים גם שועלים אדומים) הפחיתו את פעילותם הלילית במהלך הכיבוש הרוסי, בהשוואה לאותה תקופה בשנה הקודמת. "הירידה בפעילות הלילית מצביעה על כך שמינים אלה העבירו את פעילותם לשעות היום בתגובה לעלייה בעוצמת הסכסוך", אמרה ד"ר קודרנקו. "תצפיות של איילי הכרמל פחתו, בעוד שאלה של איילים אצילים עלו על רקע העלייה בעוצמת הסכסוך. כמו כן, שמנו לב שארנבת אירופית ואייל אציל הפכו פעילים יותר בשעות הלילה נוכח אנומליות תרמיות, בעיקר שריפות יער הקשורות לסכסוך. הלוואי וההזדמנות לנתח כיצד הפלישה הרוסית השפיעה על חיות הבר לא הייתה מתרחשת כלל".
