יתושים גורמים למותם של כ-760 אלף בני אדם מדי שנה, על פי האתר Our World in Data (העולם שלנו בנתונים) – פרסום מדעי מקוון ללא מטרת רווח, המציג נתונים, גרפים ומחקרים על הבעיות הגדולות ביותר של האנושות (כגון עוני, בריאות, רעב, שינויי אקלים ואי-שוויון). בני האדם, כגורם לתמותה, נמצאים במקום השני.
הסיבה לכך היא שיתושים מהווים 17% מכלל המחלות הזיהומיות, כולל מלריה, דנגי, קדחת צהובה, צ'יקונגוניה וזיקה. ככל שהעולם מתחמם עקב שינויי אקלים המונעים על ידי הגורם האנושי, כך חולשים היתושים על שטחים נרחבים יותר ומגיעים לאזורים חדשים במהלך קיצים ארוכים יותר. דוגמה לכך היא איסלנד, מדינה שאחד מסממניה העיקריים הייתה העובדה שהיא נטולת יתושים, שם זוהו החרקים העוקצים לראשונה באוקטובר אשתקד.
אז איך האנושות יכולה להילחם בחזרה באויבנו מוצץ הדם? האם יש דרך בטוחה לחסל את היתושים הקטלניים האלה - וכמה זה יהיה רע לסביבה? ראשית, לא נצטרך לחסל את כל היתושים. מתוך כ-3,500 מיני יתושים, רק כ-100 עוקצים בני אדם. "רק חמישה מינים אחראים לכ-95% מהזיהומים בבני אדם", הסבירה פרופ' הילארי רנסון מבית הספר לרפואה טרופית בליברפול, לסוכנות הידיעות הצרפתית (AFP). "על כן, אובדן חמישה מיני יתושים יכול להיות נסבל בהתחשב בהרס העצום שהם גורמים לעולם, החל ממוות המוני ועד לקריסות כלכליות משתקות".
פרופ' רנסון טענה כי 5 מיני היתושים הללו התפתחו להיות קשורים מאוד לבני אדם, לרבות אכילה ורבייה בקרתנו. "משמעות הדבר היא שהדברתם לא תשפיע באופן משמעותי על המערכת האקולוגית הרחבה יותר – ויתושים אחרים, דומים גנטית אך פחות קטלניים, ככל הנראה ימלאו במהרה את הנישה האקולוגית הזו", הסבירה פרופ' רנסון.
ד"ר דן פיץ', אנטומולוג יתושים מאוניברסיטת ג'ורג'יה, הסכים באופן כללי עם דבריה, אך הבהיר כי לא קיים מספיק מידע על האקולוגיה של רוב מיני היתושים כדי להיות בטוחים באופן הטיפול בהם. "יתושים אכן מעבירים חומרים מזינים מבתי הגידול המימיים שלהם כזחלים לאזורים אחרים, ומשמשים כמזון לחרקים, דגים ובעלי חיים אחרים", אמר ד"ר פיץ'. "הם גם מאביקים צמחים, אך זה לא מובן היטב ועשוי להשתנות לפי מין".
פרופ' רנסון הודתה כי קיים ויכוח לגבי האתיקה של בני אדם המבצעים הכחדה מכוונת של מין ביולוגי שלם (Specicide), תוך שהיא מציינת כי אנו מוחקים כיום, שלא במתכוון, מספר עצום של מינים.
אחת האפשרויות הטכנולוגיות החדשות הבולטות ביותר נקראת Gene-Drive, הכוללת שינוי גנטי של בעלי חיים כך שהם יעבירו תכונה מסוימת לצאצאיהם. כאשר מדענים עיצבו נקבות של יתושי אנופלס גמביה (Anopheles gambiae) נושאי מלריה כדי להפוך אותן לעקרות, הדבר מחק אוכלוסייה בתנאי מעבדה תוך כמה דורות בלבד.
ארגון Target Malaria, הפועל לפיתוח טכנולוגיות גנטיות חדשניות לצמצום אוכלוסיית היתושים המעבירים מלריה באפריקה שמדרום לסהרה, בדק טכנולוגיה זו במספר מדינות אפריקניות. עם זאת, המאמץ ספג מכה קשה בשנה שעברה כאשר בורקינה פאסו, המנוהלת מאז ספטמבר 2022 על ידי חונטה צבאית בראשות קפטן איברהים טראורה, הפסיקה את הניסויים במדינה שחווה גם כך אי-יציבות פוליטית כרונית והפיכות צבאיות.
אסטרטגיה נוספת כרוכה בהדבקת יתושי אדס מצרי (Aedes aegypti) בחיידק וולבכיה (Wolbachia). פעולה זו עשויה לפגוע באוכלוסייתם – ולהפחית בכך את יכולתם להעביר מחלות נגיפיות קשות, בהן קדחת דנגי, זיקה, וצ'יקונגוניה.
7 צפייה בגלריה
יתוש אדס מצרי, שהודבק בחיידק המונע ממנו להפיץ את קדחת הדנגי
(צילום: Mauro Pimente/AFP)
הדבר מעלה שאלה נוספת: האם אנחנו באמת צריכים להרוג אותם? כאשר שוחררו יתושים עקרים נגועים בוולבכיה בעיר ניטרוי (Niteroi) שמדינת ריו דה ז'ניירו בברזיל, חלה ירידה של 89% במקרי דנגי. "יותר מ-16 מיליון בני אדם ב-15 מדינות זכו להגנה על ידי יתושים אלה, "ללא השלכות שליליות", אמר פרופ' סקוט אוניל, מייסד תוכנית היתושים העולמית, ארגון ללא מטרות רווח הפועל להגנה מפני מחלות המועברות על ידי יתושים באמצעות שיטה טבעית וחדשנית, לסוכנות הידיעות AFP.
מחקר שפורסם בכתב העת Nature בסוף השנה שעברה הצביע על כך שהמדענים מתקרבים למטרה זו. "המכשול בבורקינה פאסו הראה כי לפרויקטים אלה חייבת להיות תמיכה פוליטית או תמיכה מצד המדינות בהן הם נבדקים", אמר ד"ר דיקסון וילסון לוטויג'רה, ממכון הבריאות איפקארה בטנזניה, שנמנה עם צוות המחקר, ל-AFP.
במקום להסתמך רק על "פתרון קסם" טכנולוגי, שבדרך כלל ממומן על ידי קרן גייטס, פרופ' רנסון מאימה ב"פתרון הוליסטי" יותר למחלות אלו. לדבריה, הדבר ידרוש מתן גישה רבה יותר לטיפול, אבחון, דיור טוב יותר וחיסונים טובים יותר לאנשים במדינות שנפגעו ממחלות. עם זאת, קיצוצים גורפים בסיוע החוץ על ידי מדינות המערב מאיימים על ההתקדמות במאבק ברוב המחלות המועברות על ידי יתושים בשנה האחרונה, כך הזהירו ארגונים הומניטריים.
