דמיינו דוב נמלים עם זנב ארוך ועבה, טפרים חזקים וארוכים וגוף משוריין המכוסה בקשקשים חופפים דמויי אצטרובלים. זהו הפנגולין, יונק בגודל בינוני המצוי רק באפריקה ובאסיה. קשקשי הפנגולין הם מאפיין ייחודי ההופך אותו ליונק היחיד בעולם המכוסה בשריון קשקשים, אך יחד עם זאת גם הפכו אותו לבעל החיים הנסחר ביותר בעולם באופן בלתי חוקי. כתוצאה של אמונות טפלות חסרות בסיס ברפואה העממית (בעיקר באסיה), הפך הפנגולין לבעל חיים מאוים שמצוי בסכנת הכחדה חמורה.
כעת, במחקר שפורסם בכתב העת Communications Biology, התגלה מין לא מזוהה של פנגולין אסייתי, בשם Manis aurita, שחי למרגלות הרי ההימלאיה, ומתפשט על פני חלקים מנפאל, הודו, בהוטן ומיאנמר. עד כה, מין הפנגולין הזה זוהה כפנגולין סיני (Manis pentadactyla), אולם כעת מתברר כי מדובר במין נפרד לחלוטין, ממצא שמרחיב את הבנתם של ביולוגים לגבי היכן נמצא כל מין וכיצד הם שונים זה מזה.
בנוסף, ייתכן שזהו המפתח למניעת ציד בלתי חוקי לפני שהוא מתרחש. "אנחנו לא יכולים להגן על מה שאנחנו לא יודעים, אבל עם אישור קיומו של מין אחר של פנגולין, אנחנו יכולים להשתמש במידע הזה כדי לסייע בהגנה על בעלי החיים הללו, המצויים בסכנת הכחדה", אמר ד"ר אנדרסון פייז'ו, עוזר אוצר היונקים במוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע בשיקגו, שנמנה עם מחברי המחקר.
"ממצא זה הינו תולדה של מחקר רב שנים שהחל בנפאל, שם תיעדנו לראשונה ראיות המצביעות על כך שפנגולינים מההימלאיה מייצגים שושלת אבולוציונית מובחנת", אמר ד"ר נאראיאן קוג'ו, זואולוג מאוניברסיטת פוקרה בנפאל, שנמנה גם הוא עם צוות המחקר. "אישור קיומו של Manis aurita כמין נפרד ממחיש את החשיבות של מחקר ארוך טווח, שיתוף פעולה בינלאומי ואוספי מוזיאונים. וחשוב מכל, הוא מספק בסיס מדעי חזק החיוני למאמצי שימור והגנה על אחד היונקים הנסחרים ביותר בעולם מפני הכחדה".
פנגולין הימלאי שזכה לשם המדעי Manis aurita
(צילום: Prabin Shrestha)
הפנגולין שחי למרגלות הרי ההימלאיה
(צילום: Tulshi Laxmi Suwal)
אשתקד, קבוצה נוספת של מדענים סברה כי מה שנחשב זמן רב למין אחד הוא למעשה שניים: מין אחד שחי בעיקר בסין, ומין נוסף שנמצא למרגלות הרי ההימלאיה. במחקר שפורסם בכתב העת Mammalian Biology, נתנו המדענים למין ההררי את השם Manis indoburmanica, הפנגולין ההינדו-בורמזי. עם זאת, כאשר ניתנים לבעלי חיים שמות מדעיים, השם הפרטי המוקצה למין הוא זה שקובע. ד"ר פייז'ו ועמיתיו כבר היו בעיצומו של ניתוח בן עשור של עץ המשפחה של הפנגולינים, תוך שימוש בתכונות פיזיות ובדנ"א כדי לגבות את טיעוניהם לגבי מספר מיני הפנגולינים הקיימים וכיצד הם קשורים זה לזה. הם קראו על מין נוסף של פנגולינים, Manis aurita, שתואר בשנת 1836 ומאז הורד בדרגתו לתת-מין של פנגולין סיני. על כן, הוצבה בפניהם חידה טקסונומית על הקשר בין המין שזוהה אשתקד לזה שזוהה במאה ה-19.
החוקרים נעזרו בדגימת דנ"א מהמוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון, שרוצפה בהצלחה וסיפקה הוכחה חד משמעית: הדגימות המודרניות מההימלאיה תאמו את אלו שהתגלו לפני 190 שנים. משמעות הדבר היא שהמין שתואר בשנת 2025 בשם המדעי Manis indoburmanica, צריך להיקרא מעתה Manis aurita. "הבהרה טקסונומית זו מספקת בסיס מדעי מכריע למאבק בציד בלתי חוקי ומניחה את היסודות להגנה על מין מסתורי זה הנמצא בסכנת הכחדה", אמר ד"ר יאן הואה, מחבר שותף של המחקר וחוקר באקדמיה ליערנות של גואנגדונג בסין.
דגימות פנגולין שנאספו לפני 50 שנים או יותר במוזיאון פילד בשיקגו
(צילום: Bella Koscal, Field Museum)
ד"ר אנדרסון פייז'ו, שנמנה עם מחברי המחקר, בוחן גולגלות של פנגולינים באוספי מוזיאון פילד בשיקגו
(צילום: Bella Koscal)
ההבדלים בין הפנגולין מההימלאיה לפנגולין הסיני הם מינוריים, אך ראויים לציון. "בהשוואה לפנגולין הסיני, לפנגולין ההימלאי יש גוף גדול יותר, זנב ארוך יותר ואוזניים קטנות יותר", הסביר ד"ר פייז'ו. בנוסף להבדלים הפיזיים ביניהם, שני המינים חיים גם באזורים גאוגרפיים שונים שאינם חופפים. עבור בעלי חיים בסכנת הכחדה חמורה, במיוחד כאלה שסומנו על ידי ציידים לא חוקיים, תיאור ברור ומפורט של המינים ותפוצתם הגאוגרפית חיוניים להגנתם.
עם זאת, המשימה לעצירת הציד הבלתי חוקי אינה משימה פשוטה, שכן בשווקים מוצאים בעיקרון רק קשקשים של פנגולינים, מה שמקשה לדעת אילו מינים ניצודים ומאיפה הם מגיעים. על כן, ניתוחי הדנ"א החדשים יכולים לסייע בזיהוי המינים הניצודים ובאיתור האזורים הגאוגרפיים הנמצאים בסיכון גבוה לציד בלתי חוקי. מידע זה יכול לשמש לעצירת ציידים לא חוקיים באזורים שונים וגם לוודא שהמאמצים להחזיר את הפנגולינים לאזורי הגידול הקודמים שלהם מתמקדים במין הנכון. "על ידי הגדרת ההבדלים בין המינים וגבולות מחייתם, נוכל לקבל החלטות שימור טובות יותר", אמר ד"ר פייז'ו.
