כל מי שנעקץ בעבר מנמלת האש הקטנה יודע עד כמה מין פולש אחד, זעיר ככל שיהיה, עלול להפוך למפגע סביבתי שפוגע באיכות החיים ברמה היומיומית. כעת, עשור וחצי לאחר שנמלת האש התפשטה בכל רחבי הארץ והפכה לעובדה בשטח, ישראל עומדת בפני מבחן סביבתי חדש. לאחרונה נצפתה לראשונה בישראל הנמלה האסמית גדולת הראש (Pheidole megacephala), בשכונת נווה שאנן בחיפה וככל הנראה גם באזור הדר. החרק הזעיר הזה, שמוצאו מאפריקה, נחשב לאחד מ-100 המינים הפולשים המזיקים ביותר בעולם. האם אנחנו בדרך למחדל סביבתי נוסף, או שבניגוד לפלישת נמלת האש עדיין יש לנו הזדמנות לתיקון?
נעים להכיר (או שלא): הפולשת החדשה
נמלת האש הקטנה זוהתה לראשונה בישראל ב-2005, ומאז היא התפשטה ללא מעצורים ונמצאת כיום כמעט בכל מקום בישראל: מהצפון ועד אילת. גלעד בן צבי, מנהל המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, מסביר כי הכישלון לעצור את התפשטות הפולשת נבע משילוב בין גורמים רבים: "ראינו התעוררות מאוחרת של המשרדים הרלוונטיים, חוסר תיאום, אי-מניעה של העברת אדמה ושתילים נגועים, והיעדר יכולות לשיתוף הציבור לצורך דיווח מוקדם, שמאפשר טיפול מקומי", הוא אומר.
בשונה מנמלת האש, שעקיצתה המכאיבה עלולה לגרום לפגיעה חמורה בעיניים, בעיקר לחיות בית, הנמלה האסמית גדולת הראש אינה גורמת נזק ישיר לאדם; אך בדומה לה, גם לה יש פוטנציאל להפעיל מנגנון פלישה אגרסיבי ונזק אקולוגי לא קטן. המין מתאפיין בנמלים בעלות ראש גדול במיוחד, שרוחבו עשוי להשתוות לכשליש מאורך גופן. הנמלים הפועלות, שגודלן 3-2 מילימטרים וצבען חום אדמדם, נעות במהירות בטורים צפופים ומסוגלות גם לטפס על עצים. בשטח אפשר לזהות אותן לפי קינים הממוקמים בצפיפות על הקרקע, ולעיתים גם לפי ערימות של נמלים מתות שנערמות סביב הקן.
"ישנו שיתוף פעולה בין מושבות הקינים השונים, בניגוד לתחרות על משאבים כפי שאנחנו רואים לרוב בטבע, וזה מאפשר להן להשתלט על שטחים נרחבים ללא הפרעה", מסביר בן צבי. "בנוסף, הן אוכלות כול באופן קיצוני, מה שמאפשר להן להיזון ממגוון רחב של מקורות מזון". האקלים החם בישראל מתאים במיוחד לנמלה, שמקורה באפריקה, וההשקיה המוגברת של צמחיית הנוי בערים מספקת לה את הלחות והמזון הדרושים להתפשטות מהירה.
איך הנמלה האסמית השפיעה על המערכת האקולוגית באפריקה
בניגוד למקרה של נמלת האש, הפעם המשרד להגנת הסביבה ועיריית חיפה פצחו מייד בפיילוט הדברה ראשוני בחיפה, שבחן תכשירי הדברה שונים. בן צבי מדגיש את חשיבותו. "תכשירי פיפרוניל, המשמשים להדברת נמלת האש, לא יעילים במקרה של הנמלה האסמית", הוא אומר. "לעומת זאת, תכשירים מבוססי חומרים פעילים אחרים, שהראו תוצאות חלשות אצל נמלת האש, מראים יעילות גבוהה".
הצלחת הפיילוט היא קריטית, כיוון שהנמלה האסמית עלולה לגרום נזקים אקולוגיים חמורים. "הנמלה האסמית מספקת הגנה אפקטיבית על כנימות כשהיא תוקפת את האויבים הטבעיים שלהן, ובתמורה ניזונה מ'טל הדבש' - הנוזל המתוק שהכנימות מפרישות. הגנה זו מאפשרת לכנימות להתרבות ללא מעצור, תוך שהן מסבות נזק כבד לחקלאות ולצמחי נוי", מסביר בן צבי. "בהיבט האקולוגי, מעבר לפגיעה בצמחי בר על ידי הכנימות, הנמלה האסמית דוחקת עד כדי הכחדה את כל מיני הנמלים ופרוקי הרגליים האחרים, ובנוסף פוגעת בגוזלי ציפורים, זוחלים ויונקים קטנים, ואפילו הורגת אותם".
מחקר שנערך בקניה הדגים עד כמה השפעתה עלולה להיות משמעותית; פלישת הנמלה האסמית גרמה לחיסול הנמלים המקומיות שחיו על עצי השיטה שבאזור, ושעקיצותיהן הפחיתו את אכילת העצים על ידי פילים. היעלמות הנמלה המקומית הובילה לכך שפילים אכלו ומוטטו את עצי השיטה בקצב גבוה פי 5 עד 7 בהשוואה לאזורים שאליהם לא פלשה הנמלה.
הדבר פגע בצפיפות עצי השיטה, שהיו מעל 70 אחוז מהצומח העצי באזור. הראות הפתוחה שנוצרה בשטח כתוצאה מכך יצרה שינויים נוספים במערכת האקולוגית. למשל, היא פגעה ביכולת של אריות לארוב לזברות והכריחה אותם לשנות את הרגלי הציד שלהם ולעבור לצוד בופאלו. אף שמספר האריות בשמורה לא ירד עקב המעבר לטרף אחר, המחקר הראה כיצד חרק זעיר אחד מסוגל לערער מאזן כוחות שלם בין היונקים הגדולים בסוואנה.
חלון ההזדמנויות: האם עוד יש לנו זמן?
למרות הנתונים המדאיגים, יש הוכחות בשטח שמיגור המין הזה הוא תרחיש ריאלי לחלוטין – אם פועלים מהר. באי לורד האו באוסטרליה הושלם בהצלחה מבצע מיגור של הנמלה האסמית, שהיה למיגור המוצלח הראשון של המין באי אוקייני תוך שלוש שנים. נוסף על כך, סקירה עולמית של מבצעי מיגור נמלים פולשות הראתה כי הנמלה האסמית היא המין שמוגר בהצלחה במספר הרב ביותר של מבצעים (רובם בשטח קטן). הניסיון העולמי מלמד כי בעזרת תכנון מדויק ופיתוח שיטות הדברה מותאמות, אפשר לבצע מיגור מוצלח גם בשטחים נרחבים.
כעת, קריטי לנקוט פעולה מהירה לפני שהאביב יגיע והטמפרטורות יעלו. "התפוצה כרגע כנראה עדיין מצומצמת, אם כי מדובר בשטחים די נרחבים בחיפה, אך זה שטח שיש אפשרות לבצע בו הדברה בצורה מסודרת", אומר בן צבי. "אנחנו לא יודעים מה קצב ההתפשטות שלה, אבל הוא כנראה גבוה, ואנחנו לא יודעים עדיין אם החורף עוצר את פעילותה. לכן, יש דחיפות להגיע כבר בסתיו הזה למיפוי מלא והתחלת הדברה שתמשיך באביב הבא או כבר במהלך החורף, אם נגלה שהן פעילות בו".
בן צבי מסביר שלציבור יש כאן תפקיד מרכזי: "בראש ובראשונה דיווח, כדי שלא נפספס שום מוקד נגיעות בחיפה ובכל הארץ. בנוסף, מתחילה עכשיו הפעלת קהילות בחיפה, כדי לעשות ניטור מסודר באזורים הנגועים ולראות מה תהיה השפעת ההדברה לאורך זמן. תושבי השכונות שיצטרפו לקהילות הללו יסייעו מאוד".
אם נשכיל לפעול בשיתוף פעולה בין הרשויות, הצוותים המדעיים והציבור, ולהקפיד לא להעביר אדמה ושתילים נגועים, התרחיש האופטימי הוא הכחדה מלאה של הנמלה המזיקה בישראל. אך אם נתמהמה, התרחיש הפסימי הוא התפשטות רב-מוקדית ויציאה שלה גם אל השטחים הטבעיים. החלון לעצור את הפלישה פתוח ממש עכשיו, ואסור לנו לתת לו להיסגר.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה



