יש לך התרעה חדשה מהחלל
הטלסקופ האמריקני ורה רובין החל לשלוח התרעות אוטומטיות למדענים על תצפיות חלל, כדי להסב את תשומת לבם של אסטרונומים לאירועים שעשויים להיות בעלי חשיבות, ולאפשר להם לבחון אותם בטלסקופים נוספים. מערכת ההתרעות של הטלסקופ שיגרה בלילה הראשון להפעלתה, השבוע, כ-800 אלף הודעות, ומפעילי הטלסקופ מעריכים כי המספר יגדל עם הזמן לשבעה מיליון הודעות בכל לילה.
6 צפייה בגלריה
מערכת שתאפשר שפע של תגליות אסטרונומיות חדשות. טלסקופ ורה רובין על רקע שמי הלילה בסרו פאצ'ון, צ'ילה
(צילום: NSF–DOE Rubin Observatory/NOIRLab/SLAC/AURA/W. O'Mullane)
הטלסקופ, שהוקם בצ'ילה במימון הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית (NSF) ומשרד האנרגיה האמריקני, סורק את שמי חצי הכדור הדרומי ומצלם תמונה כל 40 שניות בערך. הצילומים מועברים למרכז עיבוד המידע של הטלסקופ בקליפורניה, שם תוכנות מתקדמות בסיוע למידת מכונה משוות אותם לצילומים קודמים של אותו אזור בשמיים, ומחפשות שינויים: עצמים שהופיעו, נעלמו, שינו מיקום, שצורתם או בהירותם השתנתה, וכן הלאה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
דרך גזעית להישאר צעירים
האם צריך להקדים את החיסון לחצבת?
שפת הבוט
מערכת אימות עוברת על השינויים שהתגלו, ומפיצה את ההתרעות תוך דקות אחדות לקהילה המדעית. חוקרים, וגם הציבור הרחב, יכולים לקבל את הנתונים ישירות, או דרך תוכנות הפצה שמתמקדות בסוגים מסוימים של אירועים קוסמיים – כך כל מדען יכול לקבל את ההתרעות שרלוונטיות למחקר שלו. בין השאר, מערכת ההתרעות אמורה לסייע לחוקרים ברחבי העולם לזהות פיצוצי כוכבים כמו סופרנובות, לידת כוכבים, שינויים גלקטיים, התפרצויות קרינה, בליעת כוכבים בחורים שחורים, מיזוגי כוכבים, וגם אירועים קרובים יותר אלינו, כמו מעבר של אסטרואידים סביב השמש.
טלסקופ ורה רובין התחיל לפעול בשנה שעברה, והקמת מערכת ההתרעות היא השלב הגדול האחרון לפני שהוא יתחיל בסקר השמיים הענקי LSST, שבמסגרתו יסרוק הטלסקופ את שמי הדרום במשך עשר שנים, ויאסוף יותר מידע אסטרונומי מכל התצפיות הקודמות במצטבר.
6 צפייה בגלריה
שמיים נקיים מזיהום אוויר וזיהום אור. טלסקופ ורה רובין בפסגת הר סרו פצ'ון בצ'ילה
(צילום: RubinObs/NOIRLab/SLAC/NSF/DOE/AURA/P. Horálek (Institute of Physics in Opava))
"מערכת ההתרעות של רובין תוכננה כך שתאפשר לכל אחד לזהות אירועים אסטרונומיים מעניינים, עם זמן התרעה מספיק כדי לעשות תצפיות נוספות במהירות", אמר אריק בלם מאוניברסיטת וושינגטון, שמנהל את אחת מקבוצות הפצת ההודעות של הטלסקופ. "היכולת לאפשר גילויים בזמן אמת בעשרה טרה-בייט של מידע כל לילה דרשה שנים של חדשנות טכנולוגית באלגוריתמים של עיבוד תמונה, בסיסי נתונים ותיאום מידע. אנו כבר חסרי סבלנות לראות את התגליות המדעיות שיעלו מהנתונים האלה".
הירח יחכה
סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, הסירה מכן השיגור את הטיל של משימת ארטמיס 2 לצורך תיקונים, ושיגור הטיסה המאוישת סביב הירח לא ייצא לפועל לפני אפריל.
בתחילת פברואר עשתה נאס"א ניסוי בתדלוק טיל השיגור, ובמהלכו התגלתה דליפה של מימן מהטיל שאילצה את הסוכנות לדחות את השיגור המתוכנן ל-6 במרץ. בסוף השבוע שעבר נערך ניסוי חוזר, שעבר בהצלחה – אולם במהלך ההכנות לשיגור התגלתה בעיה בהזרמת ההליום למיכל הדלק של טיל השיגור. צוותי ההנדסה החליטו שהדרך הטובה ביותר לפתור את התקלה היא להעביר את הטיל בחזרה לבניין ההרכבה והתחזוקה כדי לבצע שם את התיקונים הדרושים.
6 צפייה בגלריה
יותר משלוש שנים אחרי השיגור הראשון, חלק מהבעיות חוזרות על עצמן. הסעת הטיל SLS חזרה למבנה התחזוקה השבוע
(צילום: NASA TV)
הטיל SLS מיועד לשגר את החללית אוריון לטיסתה המאוישת הראשונה. זה יהיה בסך הכול השיגור השני של הטיל, שנוסה בהצלחה במשימה הלא-מאוישת אוריון 1 בסוף 2022. גם אז זה קרה אחרי עיכובים רבים עקב דליפות ותקלות אחרות. הטיל מונע במימן נוזלי וחמצן נוזלי, אך מכיוון שהשלב השני שלו מיועד לפעילות בחלל, יש בו גם הליום. בתנאי חוסר כבידה הדלק מתפזר במיכל, וכדי להבטיח הזרמה יעילה של המימן והחמצן למנוע, מזרימים למיכל את ההליום שדוחס אותם.
כעת יצטרכו בנאס"א להמתין לחלון השיגור הבא, שייפתח ב-1 באפריל. הסיבה להפרשים הגדולים בין חלונות השיגור היא שלירח לוקח כמעט חודש להשלים הקפה סביב כדור הארץ, ולחזור לזווית מתאימה למתווה המשימה המתוכנן. האסטרונאוטים, שכבר שהו בבידוד לקראת השיגור כדי לצמצם את הסיכון שיידבקו במחלה שתתפתח במהלך המשימה, שוחררו ממנו וחזרו לשגרת האימונים וההכנות למשימה.
העברת משגר ענק בקייפ קנוורל בחודש שעבר
(צילום: נאס"א)
סודיות רפואית
יותר מחודש אחרי שצוות של ארבעה אסטרונאוטים הוחזר מהחלל בגלל מצב רפואי של אחד מהם, חשפה נאס"א כי האסטרונאוט שנזקק לפינוי היה מייק פינקי (Fincke), בן 58. עם זאת, בהודעת הסוכנות לא נמסרו פרטים על המצב הרפואי שחייב לקצר את המשימה.
"ב-7 בינואר, בתחנת החלל הבינלאומית, חוויתי אירוע רפואי שדרש תשומת לב מיידית מחברי הצוות המדהימים שלי", כתב פינקי בהודעה שהפיצה סוכנות החלל. "בזכות התגובה המהירה שלהם וההדרכה שקיבלנו מהצוות הרפואי של נאס"א, מצבי התייצב במהירות. לאחר הערכה נוספת החליטה נאס"א שהצעד הבטוח ביותר יהיה החזרה מהירה של הצוות. לא מצב חירום אלא תוכנית מסודרת ומתואמת, כדי לאפשר לי גישה לדימות רפואי שאין בתחנת החלל”. פינקי הוסיף כי מצבו כעת טוב, והוא ממשיך בשגרת הפעילויות שאחרי משימת חלל ארוכה.
6 צפייה בגלריה
זהות החולה התגלתה. פינקי (משמאל) ועמיתיו למשימה בתחנת החלל (מימין): אולג פלטונוב (Platonov), קימיה יוי (Yui) וזינה קרדמן (Cardman)
(צילום: NASA/Robert Markowitz)
פינקי ושלושת עמיתיו לצוות 11 חזרו לכדור הארץ בחללית דרגון של ספייס אקס ב-15 בינואר, כחודש לפני המועד המתוכנן לסיום משימתם בתחנת החלל.
במסיבת עיתונאים כמה ימים לאחר חזרתם לכדור הארץ רמז פינקי על טיבו של המצב הרפואי, ואמר כי חשוב מאוד שיש מכשיר אולטרסאונד בתחנה. בהודעה הנוכחית ניתן רמז נוסף בדבר הצורך בציוד דימות שאין בתחנת החלל, וסביר להניח שבהמשך תפורסם הסיבה הרפואית לפינוי.
פלקון שובר שיאים
טיל פלקון 9 של חברת ספייס אקס השתלט בהדרגה על שוק השיגורים לחלל בשנים האחרונות, בין השאר בזכות היכולת של החברה למחזר את השלב הראשון של הטיל, ולהשתמש בו שוב ושוב. בשבוע האחרון רשמה החברה עוד שיא קטן, כשהשלב הראשון שמחזיק בשיא השיגורים לחלל, בוסטר 1067, שוגר שוב ורשם את טיסת החלל ה-33 שלו. הטיל שוגר בשבת מקייפ קנוורל בפלורידה להצבה של לווייני סטארלינק במסלול סביב כדור הארץ, ונחת בהצלחה על אסדה באוקיינוס האטלנטי. ההישג מקרב את החברה עוד צעד לקראת היעד של 40 שימושים בכל שלב ראשון של פלקון 9. בשיגור נוסף ביום רביעי השבוע רשמה החברה ציון דרך נוסף, כשהגיעה לשיגור של יותר מ-500 לווייני סטארלינק מתחילת השנה. רשת האינטרנט האלחוטי של החברה מתקרבת במהירות ל-10,000 לוויינים פעילים, מתוך יעד של 12,000 לוויינים בשלב הראשון. בעתיד מתכוונת החברה לבקש רישוי להגדלת הרשת ל-30,000 לוויינים.
6 צפייה בגלריה
הישג נוסף ברשימת שיאים ארוכה. השיגור והנחיתה על האסדה (מימין) של השלב הראשון שמחזיק בשיא הביקורים החוזרים בחלל
(צילום: SpaceX)
ליקוי מאורות
ליקוי לבנה מלא יתרחש השבוע, אבל לצערנו לא ייראה מישראל. ליקוי ירח מתרחש כשכדור הארץ נמצא בין השמש לירח, וצלו נופל על הירח המלא וצובע אותו באדום עז. מכיוון שמסלול ההקפה של הירח סביב כדור הארץ סוטה בחמש מעלות מהמישור שבו כדור הארץ ורוב כוכבי הלכת מקיפים את השמש (מישור המילקֶה), ליקוי ירח לא מתרחש כל חודש, אלא בערך פעמיים בשנה בממוצע, ותמיד בהפרש של כשבועיים מליקוי חמה. אכן, לפני שבועיים היה ליקוי חמה, שנראה בעיקר מאנטארקטיקה.
הליקוי השבוע יתרחש בלילה שבין יום שני לשלישי, וייראה בעיקר באוקיינוס השקט. ליקוי מלא ייראה במזרח רוסיה, מזרח אוסטרליה, ניו זילנד, איי האוקיינוס השקט, מערב ארצות הברית, בעיקר אלסקה, ומערב קנדה.
6 צפייה בגלריה
הירח נצבע אדום כשהוא עובר בצל של כדור הארץ. ליקוי ירח מלא
(צילום: Gergitek/Shutterstock)
הליקוי בשבוע הקרוב יהיה ליקוי הירח המלא האחרון עד 31 בדצמבר 2028. מישראל לא נזכה לראותו במלוא הדרו, אבל נראה ליקוי חלקי ממש אחרי שקיעת השמש – אם לא יהיו עננים.
עד סוף 2028 נוכל להסתפק בליקויים חלקיים: ב-28 באוגוסט השנה ייראה באזורנו ליקוי ירח שבו הצל של כדור הארץ יכסה 15-10 אחוזים מפני הירח. בפברואר 2027 ייראה אצלנו ליקוי ירח חצי צל, שבו צל הארץ לא נופל ישירות על הירח, אבל פני הירח מקבלים גוון אדמדם. לעומת זאת, בשנה הבאה נזכה לראות ליקוי חמה חלקי, אבל מרשים: ב-2 באוגוסט 2027 ייראה בישראל ליקוי חמה שבו הירח יסתיר יותר מ-80 אחוזים מהשמש.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
