האם האנושות יכולה לפוצץ אסטרואיד מתקרב, כדי להסיט אותו ממסלולו ולהציל את כדור הארץ? מסתבר שסרטי האסונות מהוליווד לא היו לגמרי מנותקים מהמציאות: מחקר חדש של אוניברסיטת אוקספורד והסטארט-אפ Outer Solar System מגלה שפיצוץ גרעיני הוא דווקא אופציה לא רעה בכלל להצלת כדור הארץ מאסטרואידים.
במסגרת ניסוי "ירו" החוקרים בפיסות מטאוריט אמיתיות בתוך מאיץ חלקיקים, וגילו לתדהמתם כי ככל שחובטים באסטרואיד חזק יותר, הוא הופך ליותר חזק ועמיד במקום להתנפץ. אז למה אלו חדשות טובות? כי הפחד הכי גדול של המדענים היה שפיצוץ יהפוך אסטרואיד אחד גדול למיליון רסיסים קטנים וקטלניים שיפגעו במספר רב של מקומות בכדור הארץ.
עכשיו מתברר שהאסטרואיד יודע "לספוג" את המכה ולהישאר שלם, דבר שמאפשר פשוט לדחוף אותו הצידה בעזרת פיצוץ גרעיני לידו (בלי קידוחים ובלי ברוס ויליס). שיטה זו, שעדיין נמצאת בגבולות המעבדה, נותנת לנו ביטחון שאם אי פעם נצטרך ללחוץ על "הכפתור האדום" כמוצא אחרון, כדור הארץ יינצל.
אגב, בשנת 2022 נערך ניסוי להסטת אסטרואיד ממסלולו, כשמשימת DART התרסקה על האסטרואיד הקטן דימורפוס, שהיה אז במרחק של כ-11 מיליון ק"מ מכדור הארץ. לאחר כמה ימים הודיעה נאס"א כי הניסוי הצליח ומסלולו של האסטרואיד, שמקיף אסטרואיד גדול ממנו השתנה.
ומכאן, לתחרות צילום חיות הבר של מוזיאון הטבע בלונדון, שמספקת כמדי שנה תמונות מרהיבות של הטבע בשיא תפארתו. בין 24 התמונות שעלו לשלב הגמר לבחירת הקהל, בולטות כמה מהן במיוחד. לדוגמה, צבי הנושא על קרניו את ראשו המרקיב של היריב שהביס בקרב, או שונר שמשחק עם הטרף שלו לפני הארוחה.
לגמר עלו גם תמונות של דולפינים, קופים ונמרים נדירים ברגעים עוצרי נשימה. התמונות נבחרו על ידי מומחי מוזאון הטבע, אבל מי שבוחר את התמונה הזוכה הם הגולשים - מה שאומר שכל חובב טבע מכל מדינה בעולם יכול להשתתף ולהצביע, עד 18 במרץ. להצבעה.
ולסיום מבזק החדשות הטובות, מחקר חדש שנערך בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת דיוק, NOAA (מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי בארה"ב) ואוניברסיטת צפון קרוליינה, בדק לראשונה את רגישות השמיעה של צב הים רידלי של קמפ (Kemp's ridley), מין המצוי בסכנת הכחדה חמורה.
מכיוון שצבים אלו חיים בסמוך לנתיבי ספנות עמוסים בצפון אמריקה, החוקרים ביקשו לקבוע האם הרעש התת-ימי הנוצר מפעילות אנושית משבש את יכולתם לנווט ולשרוד בסביבתם הטבעית. במסגרת הניסוי, נעשה שימוש בחיישנים לא-פולשניים למדידת אותות חשמליים בעצבי השמיעה של הצבים בתגובה לטווח תדרים שבין 50 ל-1,600 הרץ.
הממצאים העלו כי שיא הרגישות השמיעתית של הצבים נמצא סביב תדר של 300 הרץ, עם ירידה משמעותית ביכולת השמיעה בתדרים גבוהים יותר. משמעות הדבר היא שטווח השמיעה האופטימלי של הצבים חופף באופן ישיר לתדרים הנמוכים המאפיינים רעשי ספנות ותעשייה.
החוקרים מדגישים כי מידע זה חיוני לפיתוח אסטרטגיות ניהול ושימור מבוססות ראיות, במטרה לצמצם את הפגיעה בחושיהם של הצבים ולאזן טוב יותר בין הפעילות האנושית בים להגנה על חיי הבר.
