ממשל טראמפ מקדם מהלכים להתרת כרייה ימית עמוקה במים פדרליים באוקיינוס השקט (כגון סביב סמואה האמריקנית ואיי מריאנה הצפוניים), למורת רוחם של מנהיגים מקומיים וקהילות ילידיות שטוענים כי לא התקיימו עמם התייעצויות מספקות וכי המהלך מסכן אקולוגיה ימית.
גלריה
מחאה נגד הרצון של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לקדם כרייה בעומק האוקיינוס השקט
(צילום: Christian Ruano/Reuters)
מושל איי מריאנה הצפוניים, דיוויד אפאטנג, אמר כי הרעיון גרם לאי נוחות רבה ברחבי שרשרת האיים הטרופיים המונה כ-40 אלף תושבים. ארצות הברית עוררה דאגה בקרב הטריטוריות שלה באיים הטרופיים מוקדם יותר השנה, כאשר פירטה תוכניות לחלק חלקים מהאוקיינוס השקט לצורך כרייה בעומק האוקיינוס, מתוך רצון לשים יד על עושר עצום במרבצי מינרלים הפזורים על פני הקרקעית. עם זאת, למהלך יש מתנגדים רבים בשל החשש מפני פגיעה סביבתית.
על פי מסמכים רשמיים, שטח ימי אמריקני ליד סמואה האמריקנית, טריטוריה אמריקנית השוכנת בין ניו זילנד להוואי בדרום האוקיינוס השקט, עשוי להימכר פומבית כבר בנובמבר הקרוב, עם שטח של 125 אלף קילומטרים רבועים. שטחים נפרדים של אוקיינוס המקיפים את גואם ואיי מריאנה הצפוניים במערב האוקיינוס השקט נשקלים גם הם להיכלל במהלך. "חלק מהחששות כוללים שיבוש בביטחון התזונתי של תושבי איי מריאנה הצפוניים, התלויים במשאבי האוקיינוס להישרדותם", אמר אפאטנג לסוכנות הידיעות הצרפתית (AFP).
דוגמה לגושים רב-מתכתיים עמוסים בניקל, נחושת וקובלט, המכסים את קרקרעית האוקיינוס השקט
(צילום: William West/AFP)
סמואה האמריקנית, שם רבים מתושבי הטריטוריה מתנגדים בתוקף לכרייה עמוקה במים הסמוכים לארכיפלג שלהם
(צילום: Torsten Blackwood/AFP)
תחילה, הציעו בוושינגטון לבחון את כריית האוקיינוס בשטח של 140 אלף קילומטרים רבועים, כ-200 קילומטרים מזרחית לסאיפאן, האי הגדול ביותר ובירת קבוצת איי מריאנה הצפוניים. אבל אפאטנג אמר שהוא הופתע כאשר ארצות הברית הודיעה במרץ האחרון כי ניתן יהיה לחכור שטח נוסף בגודל דומה, הממוקם ממערב לסאיפאן. "לא התקיימו התייעצויות עם תושבי איי מריאנה הצפוניים", כך לדבריו.
כאמור, חברות הכרייה חפצות לסרוק את קרקעית האוקיינוס בחיפוש אחר מרבצי מינרלים וגושים רב-מתכתיים עמוסים בניקל, נחושת, ליתיום, ברזל וקובלט. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי בשנת 2025 שמטרתו "לשחרר" את משאבי קרקעית הים הללו, תוך הדגשת הביקוש, החל מאנרגיה מתחדשת ועד שימוש למטרות צבאיות. מבקרי המהלך השנוי במחלוקת חוששים שכרייה במעמקי האוקיינוס תגרום נזק בלתי הפיך, תחנוק את החיים הימיים בפסולת ותשבש נדידה אוקיינית כתוצאה משימוש במכונות כבדות.
סאיפאן, האי הגדול ביותר ובירת קבוצת איי מריאנה הצפוניים
(צילום: Yuichi Yamazaki/AFP)
גושים רב-מתכתיים שנכרו מעומק האוקיינוס השקט
(צילום: U.S. Geological Survey/AP)
אבל לטריטוריות של ארצות הברית – אשר מסתמכות עליה כלכלית וביטחונית – יש מעט מאוד השפעה על מה שוושינגטון עושה מחוץ לגבול הימי שלהן, שאורכו חמישה קילומטרים. גואם העבירה השנה חוקים האוסרים על ספינות כרייה לעגון בנמליה, מה שעלול לפגוע בתעשייה על ידי ניתוק מקור חיוני של דלק ואספקה. עם זאת, אפאטנג אמר כי איי מריאנה הצפוניים ישקלו לנקוט בצעד דומה.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עם אחד הצווים הנשיאותיים עליהם חתם
(צילום: Kylie Cooper/Reuters)
האזור גובל בשמורת הטבע הימית העצומה אטול רוז, מונומנט ימי לאומי, הידוע בשוניות האלמוגים הייחודיות שלו בעלות הגוון הוורוד ובאוכלוסיות עשירות של ציפורי ים וחיות בר, שם משגשגים מינים בסכנת הכחדה כמו צב ים קרני. רבים בשטחה של סמואה האמריקנית מתנגדים בתוקף לכרייה במעמקי האוקיינוס הסמוכים לארכיפלג שלהם. אומואה אמאטה, המייצגת את סמואה האמריקנית בבית הנבחרים של ארצות הברית, אמרה שהיא מודאגת מכך שפעולות הכרייה יפגעו קשות בענף הדיג המהווה מקור הכנסה עיקרי לתושבי הטריטוריה. "אני מייצגת את עמנו ובטוחה שרוב תושבי סמואה האמריקנית מתנגדים כמוני למהלך", אמרה ל-AFP. סברינה סולואי-מהוקה, פעילה סביבתית מסמואה האמריקנית, הצטרפה לדברים ואמרה שאי אפשר לשים "תג מחיר" על האוקיינוס.
חברת הכרייה Impossible Metals הצהירה בעבר כי לא תתחיל בכרייה עד שתהיה משוכנעת שהכרייה בטוחה. אנשיה אף התחייבו לחלוק אחוז אחד מהרווחים עם קהילות האיים, אולם ברור כי מדובר בסכום חסר ערך לעומת הנזק הפוטנציאלי שייגרם לסביבה הימית. למעשה, מדינות האיים באוקיינוס השקט חלוקות בדעתן בשאלה האם כרייה במעמקי האוקיינוס תניב רווחים כלכליים עצומים או תוביל לאסון סביבתי. רפובליקת נאוארו ואיי קוק נמנים עם המובילים בעולם מבחינת כרייה בקרקעית האוקיינוס, בעוד מדינות כמו סמואה, פיג'י ופלאו קראו להקפאת הפעילות.
