בשבועות האחרונים אנחנו עדים לגלי קור קיצוניים בחצי כדור הארץ הצפוני. הסופה "גורטי" הכתה ביבשת אירופה והביאה גל קור קיצוני עם טמפרטורות נמוכות מאוד, שלגים, קרח וגשמים. אלו גרמו לשיבושים משמעותיים בתחבורה האווירית והיבשתית, להפסקות חשמל ולהפרעה בסדר החיים, מצפון היבשת ועד לצרפת בדרומה.
אגמים קפואים ושלג כבד: תיעוד מהרחפן באזור בודפשט, הונגריה
(צילום: רויטרס )
סופה של פעם בדור הכתה גם במזרח רוסיה עם כמויות שלג אדירות. בחצי האי קמצ'טקה כיסו הרים של שלג, בגובה של שני מטרים ויותר, מבנים ומכוניות. האוויר הקפוא הגיע גם לחלקים שונים ביפן ובסין, והדרים עד שנגחאי, שם ירד שלג וגרם לכאוס תחבורתי. בסוף השבוע האחרון הקור העז הגיע גם לצפון אמריקה. גל קור אימתני פשט כמעט על כל קנדה, עם טמפרטורות שהגיעו בחסות הרוחות החזקות עד למינוס 50 מעלות צלסיוס.
גם חלקים נרחבים מארה"ב הוצפו בקור עז, כששירות החיזוי הלאומי הזהיר מגל קור "מסכן חיים". גם הפעם היו שיבושים רבים בטיסות, בכבישים ובשירותים חיונים.
בתוך כך, הנשיא טראמפ כתב ברשת החברתית שלו Truth: "גל קור היסטורי צפוי להכות ב-40 מדינות. רק לעיתים רחוקות ראינו משהו כזה בעבר. האם המורדים הסביבתיים יכולים בבקשה להסביר לי מה קרה להתחממות הגלובלית???"
התקררות גלובלית?
כמו גלי החום בקיץ, גלי הקור בחלקו הצפוני של חצי הכדור הצפוני בחורף הפכו בשנים האחרונות תכופים, ממושכים וקיצוניים יותר. הסיבה לכך היא התחממות מואצת בקוטב הצפוני, תופעה המכונה "הגברה ארקטית", שמקטינה את הפרש הטמפרטורות בין הקוטב הקר לאזור הדרומי לו החם ממנו.
היא גם מחלישה את זרם הסילון, מעין נהר צר ומהיר של רוחות הכולא את האוויר הקר באזור הקוטב וחוצץ בינו לבין אוויר חם יותר דרומית לו. ההיחלשות גורמת למערכת הגדולה של רוחות קרות וחזקות שנעה באזור הקוטב, המכונה מערבולת קוטבית, להיחלש, להתעוות ולהתפצל, וגם לשלוח לשונות אוויר קר דרומה. כך נוצרים גלי הקור הגדולים והקיצוניים.
אפקט החממה
כבר במאה ה-19 מדענים חזו, חישבו והדגימו את התחממות כדור הארץ בשל הצטברות של גזי חממה, וביניהם אדי מים ופחמן דו-חמצני, כתוצאה מפעילות אנושית, ובעיקר משרפה גוברת של דלקים מאובנים.
גזי החממה בולעים את הקרינה התת-אדומה שמוחזרת מהקרקע אחרי שקרינת השמש פוגעת בה, ומשאירים חלק מהאנרגיה קרוב לפני כדור הארץ. כך הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ אינה מינוס עשרים מעלות אלא פלוס חמש עשרה. אבל כשכמות גדולה של גזי חממה מצטברת באטמוטספירה היא יוצרת מעין שמכה וכולאת תחתיה חום רב, ממש כמו בחממה, ולכן התופעה מכונה "אפקט החממה".
התחממות גלובלית
המונח התחממות גלובלית נתבע לראשונה ב-1975 על ידי מדען האקלים האמריקני וואלס ברוקר. המונח הפך שגור ונכנס לשיח הציבורי, התקשורתי והפוליטי משנות השמונים של המאה הקודמת, ובמיוחד עם הקמת הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים של האו"ם.
ברוקר טען לסימנים לכך שכדור הארץ מתקרב להתחממות גלובלית ניכרת ולא רק לתנודות אקלים טבעיות. אך יותר מכל מונח זה ביטא בפשטות את המדד המובהק ביותר לתופעה העולמית: עליה מתמשכת ומתמדת בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ.
שינויי אקלים
בעוד שהתחממות ויש אומרים ההתלהטות הגלובלית היא עובדת קיימת, לצד גלי חום ושרפות הופיעו גם גלי קור, סופות והצפות. המושג יצר לא פעם בלבול בציבור, דבר שנוצל על ידי גורמים אינטרסנטים ופוליטיים.
על כן בעשורים האחרונים החלו להשתמש יותר ויותר במושג, שהיה מוכר עוד לפני כן, שינויי אקלים, המתאר תופעה רחבה יותר של שינויים ארוכי טווח ובכל הגלובוס באקלים, ולא רק שינויים מקומיים בזמן ובמקום של מזג האוויר. השימוש במושג שינויי אקלים במקום התחממות גלובלית גם שם דגש על התוצאה והשלכותיה ולא רק על הסיבה.
משבר האקלים
בתחילת המאה ה-20 רווח יותר השימוש במונח משבר אקלים, שבשונה מהמונח הפיזיקלי התחממות גלובלית והמונח הניטרלי יותר שינויי אקלים, ביקש לתאר את הסיכון, הדחיפות והצורך בפעולה מידית ומערכתית. המונח משבר האקלים גם מדגיש שלא מדובר בתהליך טבעי אלא בפעולה אנושית, ולא בשיח אקדמי אלא שיח פוליטי שיש לו פאן חברתי ולא רק סביבתי.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןדונלד טראמפ הוא מכחיש אקלים ידוע, אבל לא מסיבות אידיאולוגיות. המניע העיקרי שלו הוא כלכלי. מצד אחד הוא רוצה להפוך את אמריקה לגדולה שוב ולהמשיך לקדוח ולהפיק דלק וגז ולייצר מכוניות מזהמות, ומצד שני הוא טוען שמדיניות הגבלת הפליטות מגבילה את ארה"ב ולא את סין.
מניע נוסף של טראמפ הוא העמדה האנטי מדעית, שבמרכזה הרצון לערער על הלגיטמציה של הממסד והגופים המדעיים, וכך לפתח אי אמון בציבור ולא לקבל החלטות שאינן פופולריות.
הבעיה הגדולה היא שהמדיניות הזו היא כמו כדור שלג, שבהפוך על הפוך גורם לנזקים כלכליים עצומים ולפגיעה בחיי אדם ובסביבה הטבעית, וטראמפ לא יהיה זה שיצטרך לשאת בתוצאות.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד"
