שרידי מגה-פאונה (בעלי חיים גדולים במיוחד במערכת אקולוגית מסוימת), כלי אבן ושרידי צמחים נדירים נחשפו באתר השוכן על גדות אגם עתיק בן כ-125 אלף שנים. ממצאי האתר – עורוק אל-ג'ולייבה (Uruq al-Julaybah) במונדפאן (Mundafan) שבדרום ערב הסעודית – מספקים אחת התמונות המפורטות ביותר עד כה של חיי האדם הפרהיסטורי בחצי האי ערב. ממצאים אלה חושפים כיצד חיו בני אדם בתקופות קדומות, כיצד צדו וכיצד עשו שימוש בסביבתם בתקופה ירוקה ולחה יותר בהיסטוריה של חצי האי ערב.
חקר הממצאים שהתגלו בעורוק אל-ג'ולייבה (Uruq al-Julaybah), על גדת אגם מונדפאן (Mundafan) הקדום בדרום ערב הסעודית. משמאל: חוקר חושף ממצאים עתיקים, מימין למעלה: מאובן על פני השטח של קרקעית האגם הקדום, מימין למטה: מאובן שנחשף מתוך החול
חקר הממצאים שהתגלו בעורוק אל-ג'ולייבה (Uruq al-Julaybah), על גדת אגם מונדפאן (Mundafan) הקדום בדרום ערב הסעודית. משמאל: חוקר חושף ממצאים עתיקים, מימין למעלה: מאובן על פני השטח של קרקעית האגם הקדום, מימין למטה: מאובן שנחשף מתוך החול
חקר הממצאים שהתגלו בעורוק אל-ג'ולייבה (Uruq al-Julaybah), על גדת אגם מונדפאן (Mundafan) הקדום בדרום ערב הסעודית. משמאל: חוקר חושף ממצאים עתיקים, מימין למעלה: מאובן על פני השטח של קרקעית האגם הקדום, מימין למטה: מאובן שנחשף מתוך החול
(צילום: KAUST/Saudi Heritage Commission)
במחקר שפורסם בכתב העת Science, השתמשו החוקרים במידול פני השטח של אחד המדבריות החמים והיבשים ביותר על פני כדור הארץ באמצעות לוויין, על מנת למפות אגם עתיק ששטחו כ-340 קילומטרים רבועים, שהגיע לעומק מרבי של 29 מטרים. משקעים, נתונים גאומורפולוגיים ושרידים הקשורים לסביבה מימית הצביעו על גוף מים מתוקים יציב למדי, שהיה מוקף בצמחייה ובשטחי עשב פתוחים.
החוקרים ביצעו בנוסף סקרים שיטתיים לאיסוף מאובנים וכלי אבן, תוך יישום שתי שיטות תיארוך על דגימות חול ושיני מאובנים, וכן שימוש בטכניקות של הרכבה מחדש תלת-ממדית של כלי אבן, ועריכת ניתוחים מיקרוסקופיים וכימיים של שרידים על פני השטח של הכלים העתיקים. מתודולוגיה מקיפה זו סיפקה תובנות ישירות על אורח חייהם ודרכי ההסתגלות של אוכלוסיות אנושיות קדומות במהלך התקופה הבין-קרחונית האחרונה – שלב חם ולח שהתרחש לפני כ-125 אלף שנים – שבמהלכה מדבריות חצי האי ערב היו מכוסים בצמחייה עבותה, נהרות ואגמים.
אחד מ-5,511 כלי אבן שהתגלו לצד שרידי מאובנים של בעלי חיים, מה שסיפק תובנות לגבי האופן שבו האדם הקדמון הסתגל ושגשג בחצי האי ערב לפני כ-125 אלף שנים
אחד מ-5,511 כלי אבן שהתגלו לצד שרידי מאובנים של בעלי חיים, מה שסיפק תובנות לגבי האופן שבו האדם הקדמון הסתגל ושגשג בחצי האי ערב לפני כ-125 אלף שנים
אחד מ-5,511 כלי אבן שהתגלו לצד שרידי מאובנים של בעלי חיים, מה שסיפק תובנות לגבי האופן שבו האדם הקדמון הסתגל ושגשג בחצי האי ערב לפני כ-125 אלף שנים
(צילום: Chris Clarkson)
חברי הצוות – שהורכב בין היתר מחוקרי אוניברסיטת המלך עבדאללה למדע וטכנולוגיה, מתחומי הגאולוגיה, הארכאולוגיה, הבוטניקה והמיקרו-פלאונטולוגיה – תיעדו למעלה מ-500 ממצאי מאובנים של צמחים ובעלי חיים – בהם גם חסרי חוליות – ביותר מ-130 מוקדים ברחבי האתר. שרידי בעלי החיים כללו היפופוטמים, תאואים נכחדים בעלי קרניים ארוכות, גמלים, ראמים ערביים, צבאים ויענים.
החוקרים אספו בנוסף 5,511 כלי אבן שגודלם עולה על 2 סנטימטרים מאזור המחקר העיקרי. למעלה מ-98% מהם היו עשויים מצור, ובדיקות העלו כי נעשה שימוש בטכניקת הסיתות הפרהיסטורית לוולואה (Levallois) לטובת ייצור כלי האבן. כאמור, נמצאו גם שרידי צמחים רבים ומגוונים, לרבות צמחים רעילים. עקבות של שרף ורקמה עצית מרמזים על שימוש בראשי כלי נשק שהיו מחוברים לידיות אחיזה, בעוד ששרידים צמחיים מעידים על עיבוד של פקעות, שיחים ועלי דקל. ממצאים אלה מצביעים על שימושים מגוונים בצמחים – הן למזון והן למשימות יומיומיות.
מאובן שנחשף באזור אגם מונדפאן. למעלה מ-500 פריטים מאובנים התגלו ביותר מ-130 מוקדים ברחבי האתר המדברי
מאובן שנחשף באזור אגם מונדפאן. למעלה מ-500 פריטים מאובנים התגלו ביותר מ-130 מוקדים ברחבי האתר המדברי
מאובן שנחשף באזור אגם מונדפאן. למעלה מ-500 פריטים מאובנים התגלו ביותר מ-130 מוקדים ברחבי האתר המדברי
(צילום: KAUST/Saudi Heritage Commission)
בין הממצאים המשמעותיים ביותר נמנית עדות לשימוש אפשרי בתרכובות צמחיות רעילות במסגרת טכנולוגיות ציד. זוהי, ככל הנראה, אחת העדויות הראשונות מסוגה שתועדו בערב הסעודית, והיא מצטרפת לכמה מהעדויות הקדומות ביותר באזור לצמחייה הקשורה לעצי דקל. על כן, ממצאים אלה בכללותם מציירים תמונה של אוכלוסייה שעשתה שימוש מגוון ומתוחכם בסביבתה.
דיונות חול במדבר א-רובע אל-ח'אלי שבדרום ערב הסעודית. לפני כ-125 אלף שנים, במהלך התקופה הלחה המכונה "ערב הירוקה", שכן באזור זה אגם מונדאפאן – אגם מים מתוקים ששטחו כ-340 קילומטרים רבועים – ובני אדם קדומים חיו לאורך גדותיו
דיונות חול במדבר א-רובע אל-ח'אלי שבדרום ערב הסעודית. לפני כ-125 אלף שנים, במהלך התקופה הלחה המכונה "ערב הירוקה", שכן באזור זה אגם מונדאפאן – אגם מים מתוקים ששטחו כ-340 קילומטרים רבועים – ובני אדם קדומים חיו לאורך גדותיו
דיונות חול במדבר א-רובע אל-ח'אלי שבדרום ערב הסעודית. לפני כ-125 אלף שנים, במהלך התקופה הלחה המכונה "ערב הירוקה", שכן באזור זה אגם מונדאפאן – אגם מים מתוקים ששטחו כ-340 קילומטרים רבועים – ובני אדם קדומים חיו לאורך גדותיו
(צילום: KAUST/Saudi Heritage Commission)
מה שהופך את האתר הזה ליוצא דופן הוא העובדה שכל המרכיבים הללו – שרידי בעלי חיים, כלי אבן ושרידים צמחיים – נמצאו יחד בהקשר אחד ומתוארך, דבר המאפשר לחוקרים לשחזר, ברמת פירוט יוצאת דופן, את חיי היומיום של האנשים שאכלסו את גדת האגם הזו. "מרגש מאוד לראות כיצד שיתוף הפעולה בין מומחים רבים ושונים כל כך מסייע ביצירת תמונה שלמה באופן יוצא דופן – תמונה של החיים, ההתנהגות והסביבה בעבר הרחוק", אמר הגאולוג פרופ' פרנס ואן בוכם, מאוניברסיטת המלך עבדאללה למדע וטכנולוגיה, שנמנה עם צוות החוקרים.
ד"ר פייסל אל-ג'יברין, מהוועדה הסעודית למורשת, המתמחה בארכאולוגיה של התקופה הפלאוליתית, תיאר את התגלית בחולות אגם מונדפאן, שבמדבר א-רובע אל-ח'אלי (בתרגום לעברית: הרֶבע הריק) כממצא ארכאולוגי רב-חשיבות. ממצא זה שופך אור על הסביבה הקדומה ועל יחסי הגומלין ששררו בה בין בני אדם לבעלי חיים בתקופה הפרהיסטורית הקדומה בדרום ערב הסעודית. "אתר זה מעניק לנו מבט נדיר ומפורט להפליא על האופן שבו חיו בני אדם בנוף השונה לחלוטין מזה של ערב הסעודית כיום", הוסיף פרופ' כריס קלארקסון, ארכאולוג ממרכז המחקר האוסטרלי לאבולוציה אנושית באוניברסיטת גריפית', שנמנה עם צוות החוקרים. "השילוב בין שרידי בעלי חיים, כלי אבן ושרידי צמחים בהקשר אחד מתוארך, הוא שהופך תגלית זו למשמעותית כל כך – פרק נוסף בסיפורה ובמורשת יוצאי הדופן של ערב הסעודית".