דוח הצוות הבין-משרדי להיערכות הלאומית לדליפת נפט במים הטריטוריאליים של ישראל ממליץ להקים מערך לאומי ייעודי לטיפול בזיהומים ימיים, בעלות הקמה של כ-40 מיליון שקל ותקציב תפעול שנתי של כ-37 מיליון שקל. המימון צפוי להגיע מאגרות שיוטלו על מכליות הפורקות נפט בנמלי ישראל, כאשר מחברי הדוח מעריכים כי השפעת העלות על המשק ועל יוקר המחיה תהיה זניחה.
המערך המוצע אמור לספק למדינה יכולת תגובה לאירועי שפך נפט רחבי היקף - תחום שבו ישראל אינה מחזיקה כיום במענה לאומי מלא. לפי הדוח, יכולת ההתמודדות הקיימת מגיעה לכ־30% בלבד מהנדרש באירוע משמעותי במים הטריטוריאליים, ובמקרה של אירוע בים עמוק היא יורדת לכ-10% בלבד.
הדוח גובש על רקע המחלוקת המתמשכת סביב פעילות קצא"א והאפשרות להרחבת שינוע הנפט דרך מפרץ אילת. לאחר שב-2024 ביטלה הממשלה את מדיניות "אפס תוספת סיכון" במפרץ אילת, עתרה החברה נגד ההגבלות שהוטלו עליה במסוף אשקלון. המדינה בחרה להעביר את הסוגיה לבחינת צוות בין-משרדי, במטרה לגבש הסדרה כוללת.
קצא"א, חברה ממשלתית העוסקת בשינוע, הולכה ואחסון של נפט גולמי ומוצרי דלק, עומדת במשך שנים במוקד הוויכוח הציבורי סביב הסיכונים הסביבתיים הכרוכים בפעילותה. בשנת 2014 הייתה החברה אחראית לאחד מאסונות הסביבה החמורים בישראל, לאחר שמיליוני ליטרים של נפט גולמי דלפו מצינור שלה בשמורת עברונה ופגעו באזור בעל רגישות אקולוגית גבוהה.
אלא שהצורך במערך לאומי אינו נוגע רק לפעילותה של קצא"א. הדו"ח מציג תמונת מצב רחבה שלפיה למדינה אין כיום יכולת מספקת להתמודד עם תרחיש של שפך נפט משמעותי. במשרד להגנת הסביבה ציינו כי קיימים פערים בציוד ובאמצעים הדרושים לטיפול באירועי זיהום רחבי היקף.
מחברי הדוח בחנו תרחיש של דליפת נפט בהיקף של עד 4,000 טונות, והזהירו מפני ההשלכות הכלכליות והסביבתיות האפשריות. במקרה של אירוע גדול בים התיכון, הנזק למשק הישראלי עלול להגיע לעד 122 מיליארד שקל, בין היתר בשל פגיעה אפשרית במתקני ההתפלה ובתחנות הכוח לאורך החוף. במפרץ אילת, אזור בעל רגישות אקולוגית יוצאת דופן וחשיבות בינלאומית, הנזק האפשרי מוערך בעד 11 מיליארד שקל.
לפי המלצות הצוות, המערך הלאומי החדש יכלול שש יחידות תגובה ימיות - ארבע בים התיכון ושתיים בים סוף, לצורך הגנה על מפרץ אילת. היחידות יכללו כלי שיט בעלי יכולות שאיבה ואיסוף נפט, לצד ציוד לפריסת מחסומים ימיים. בנוסף יוקם מערך יבשתי ולוגיסטי לטיפול בפסולת שתגיע לחופים ולניהול אירועי חירום.
הדוח בחן גם תרחישי קיצון, בהם אובדן מלא של מטען נפט מאונייה. לפי המסמך, קצא"א התנגדה לדרישה שתידרש להיערך בעצמה לתרחיש כזה, בטענה שהדבר יחייב השקעות נרחבות ועלויות גבוהות.
אחת הסוגיות המרכזיות שבהן עסק הצוות היא שאלת המימון. לאחר שבחן מודלים הנהוגים בארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה, המליץ הצוות לממן את המערך באמצעות אגרה שתוטל על מכליות הפורקות נפט בנמלי ישראל, בהתאם לכמות הנפט שהן פורקות.
הדוח ממליץ גם לבחון "הסדר דיפרנציאלי", כלומר אגרה מופחתת, עבור נפט המועבר כ"טרנזיט", תחום המהווה חלק מרכזי בפעילות קצא"א. זאת, כדי להימנע מהטלת נטל רגולטורי שעלול ליצור יתרון או חיסרון בלתי מוצדק לגורם מסוים.
מתקן קצא"א באשקלון
(צילום: נעה פישר)
לפי הדוח, ביחס לערך מוצרי הדלק בישראל ביציאה מבתי הזיקוק, המוערך בכ-35 מיליארד שקל בשנה, היקף הנטל הצפוי מהאגרה יהיה פחות מ־0.1%. "השפעת האגרה על המשק ועל יוקר המחיה צפויה להיות זניחה", נכתב במסמך.
מחברי הדוח הדגישו כי הקמת המערך הלאומי אינה פוטרת את החברות העוסקות בשינוע ובאחסון נפט מאחריותן להיערכות ולמניעת אירועי זיהום בתחומי פעילותן. המערך הלאומי נועד לתת מענה לאירועים החורגים מיכולת התגובה של החברות ושל הרשויות המקומיות, בהתאם לעיקרון "המזהם משלם".
עד להקמת המערך הלאומי ממליץ הצוות על תקופת מעבר, שבמהלכה יוכל המשרד להגנת הסביבה לדרוש מגופים המבקשים להרחיב את פעילות שינוע הנפט להשלים את פערי ההיערכות בהתאם להיקף פעילותם. אף שקצא"א אינה מוזכרת במפורש, להמלצה עשויה להיות משמעות מבחינת החברה, המבקשת להרחיב את פעילות שינוע הנפט. במסמך, שעליו חתום אמיר ברקן, סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד ראש הממשלה, מודגש כי מדובר בהסדר זמני עד להשלמת הקמת המערך הלאומי.
הדוח הזה מגיע בזמן טוב עבור חברת קצא"א, שכבר תקופה מנסים לפעול להקמת מעקף למצר הורמוז ולמצר באב אל מנדב, מעיר הנמל ינבוע שבסעודיה, לשם מזרימים הסעודים נפט מהמפרץ הפרסי דרך מעקף קיים. ההצעה המקורית שגובשה בחברת קצא"א כבר בשנת 2017 – קו צינור הדלק אילת אשקלון - דיברה על העברת צינור נפט מהעיר ינבו בסעודיה למרחק 700 ק"מ, דרך ירדן עד לאילת, ומשם באמצעות קו צינור הנפט אילת-אשקלון – וממנה היישר לים התיכון ולשווקים באירופה. הדוח הזה יכול לשרת את המהלך. למרות שלא מדובר בדוח מושלם עבור החברה, שכן הוא מטיל עליה אחריות בתקופת המעבר טרם הקמת המערך הלאומי, אבל הוא הכי טוב שיש. כרגע.
מקצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א מברכת על עבודת הצוות הבין משרדי בראשות אמיר ברקן ועל המסקנות המקצועיות, אשר קובעות באופן חד משמעי כי האחריות על המים הטריטוריאליים ועל ההיערכות לתרחיש קיצון מוטלת על המדינה ולא על החברה, וזאת בניגוד לעמדת המשרד להגנת הסביבה. קצא"א היא תשתית אנרגיה לאומית הפועלת בהתאם להוראות הדין ותחת פיקוח שוטף של כלל גורמי הרגולציה. החברה ערוכה לכל אירוע בתחום מתקניה ואחריותה, ומשקיעה באופן מתמיד בבטיחות, בהגנת הסביבה, בתחזוקת תשתיות ובהיערכות לחירום. אנו לומדים את הדוח ונמסור את התייחסותנו המלאה במסגרת תגובתנו הרשמית".
